"אם המסתננים כבר נמצאים פה וצריך למצוא להם תעסוקה במקום שיתגלגלו ברחובות, הרי שהעסקתם במלונאות היא פתרון למחסור בכוח אדם הישראלי, שבינתיים הניסיונות להשיגו לא צלחו. חכמים וגדולים מאיתנו אמרו זאת - המפכ"ל ומפקד מחוז ת"א במשטרה. הם אמרו שחייבים לאפשר למסתננים לעבוד כי ללא תעסוקה הם מבצעים פשיעת הישרדות", כך אמר השבוע ל"גלובס", גורם מלונאי בכיר.
במלונות באילת, מכל הרשתות, מועסקים להערכת אותו גורם 2,000 מסתננים מסודן ומאריתראה. "במלונות הרשת שלנו מועסקים באילת כ-650 עובדים ובים המלח כ-100. בכל בתי המלון בישראל כולה מועסקים 3,000 מסתננים מאפריקה, המהווים 8%-9% מכוח העבודה. בבתי המלון שלנו בת"א אין מסתננים, ובכלל זה לא אופייני לת"א, אם זה קיים, זה במספרים שוליים".
המסתננים החלו לעבוד במלונאות בישראל ב-2007, אז הופנו לענף על ידי שלטונות הצבא. "החלה חציית הגבול לישראל", מספר הגורם המלונאי, "הם נעצרו, שמו אותם בבית הכלא, ובתי המלון קיבלו פניות מהצבא לשמש כחלופת מעצר עבורם. בשלב הראשון קלטנו את העובדים בגלל מחסור רב שנים בעובדי ניקיון, בעובדי שטחים ציבוריים, בעובדי שטיפת כלים וניקיון מטבחים.
פניות ממשרד הרווחה
"בשלב הבא, התאחדות המלונות בישראל קיבלה פניות ממשרד הרווחה ומעיריית ת"א, לקלוט פליטים מאריתראה במלונות באילת. זה היה לפני ארבע שנים, בתקופה שבה כל ת"א עמדה על הרגליים בטענה שיש פליטים אריתראים במקלטים, שמפיצים מחלות. נענינו לפניות המשרדים הממשלתיים וקלטנו כמה מאות פליטים מאריתראה במלונות שלנו באילת".
אותו גורם מלונאי אמר ל"גלובס" שבאירופה ובארה"ב די שכיח שעובדי ניקיון בבתי המלון הם מהגרי עבודה, מאפריקה ואמריקה הלטינית.
רמת המלון, כלומר מספר הכוכבים שלו, אינה משפיעה על העסקת המסתננים. הם עובדים במלונות מכל הדרגות, כולל חמישה ושישה כוכבים, משום שהם עובדים בעבודות שישראלים לא מוכנים לעשות: חדרנות, שטיפת כלים, ניקיון המטבחים והשטחים הציבוריים. אף שהמלונות מציעים לישראלים הטבות ושכר משופר, זה לא גורם להם להסכים לעבוד בניקיון, בתפקידים זוטרים במטבח וחדרנות.
לדבריו, השכר והתנאים הסוציאליים שמקבלים המסתננים הם "בדיוק כמו שמקבל עובד ישראלי, ולפליט אפילו יש הטבות שישראלים לא מקבלים. למשל, הפליט מקבל ביטוח רפואי מסובסד בעוד שישראלי משלם 5% מהשכר דרך ביטוח לאומי. בנוסף נהנים עובדים מסתננים מדיור במחיר מסובסד - ישראלי משלם באילת 750-800 שקל בחודש על השתתפות בדיור, ואילו העובד המסתנן משלם רק 280 שקל. העובד המסתנן מקבל פנסיה, ימי חופשה, דמי הבראה ותוספת מיוחדת שניתנת לעובדים במלונות אילת וים המלח, נהנה מכל הזכויות ומהוראות הסכם העבודה הקיבוצי במלונאות".
לא בפשיעה
התאחדות המלונאים בישראל מסרה כי "תעשיית המלונאות בישראל אחראית לתעסוקת עשרות אלפי עובדים ישראלים, מרביתם בפריפריה. לפני כמה שנים נענו בתי המלון לפניית שלטונות צה"ל והממשלה וקלטו לעבודה פליטים, שזוכים לשכר מלא, לתנאי עבודה נאותים ולזכויות סוציאליות כמקובל בענף המלונאות. הפליטים, שמועסקים במלונות, אינם מעורבים בפשיעה כלשהי. בסך הכול מדובר באנשים שעובדים קשה למחייתם. ככל שתיקבע מדיניות ממשלתית שונה, בתי המלון יפעלו על פיה.
"ללא קשר לפליטים, מקיימת התאחדות המלונות בישראל מגעים עם משרדי הממשלה על פתרונות מידיים לאיתור עובדים ניקיון ותחזוקה ישראלים".
האם המסתננים מצילים את ענף המלונאות בישראל?
"לא הייתי אומר שהם מצילים את הענף, אבל בלעדיהם היה בלתי אפשרי לנקות את בתי המלון", אומר הגורם המלונאי הבכיר, "זו בעיה קשה מאוד. בעבר עבדנו עם עובדים זרים מהודו ומנפאל, והמדינה אישרה לנו בתחילת העשור הקודם להביא עובדים זרים לתפקידים הספציפיים האלה. בהמשך, לבקשת משרד האוצר, החליטה התאחדות המלונות ב-2006 להוציא את העובדים הזרים, ולנסות לקלוט במקומם ישראלים שיקבלו הטבות בומבסטיות, למשל, ישראלי שעובד שנה יכול לקבל 24 אלף שקל מענק מהמלונות ומהמדינה וגם זה לא משך עובדים ולא נחל הצלחה. במקביל החל שטף כניסת המסתננים.
"ענף המלונאות פעל וימשיך לפעול לפי החוק. נכבד כל החלטה של רשויות החוק. עם זאת, העסקת המסתננים נעשית בהתאם להחלטת בג"ץ, לפיה המדינה לא תאכוף את איסור העסקתם במלונות. שום דבר כאן לא פיראטי".
טוענים שהם תופסים מקומות עבודה לצעירים ישראלים.
"זה שהמסתננים באים על חשבון ישראלים זה אגדות של פוליטיקאים. אני רוצה שעל כל ישראלי שרוצה לעבוד במלון יוציאו פליט אחד. הפכנו להיות מדינת שפע שבה המצב הכלכלי הוא שפיר אצל רוב האוכלוסייה, ואנשים לא רוצים לעבוד בניקיון, עבודה שנתפסת כפחיתות כבוד".
איך מקבלים אורחי המלונות את הצוות מאפריקה?
"אני לא חושב שזה מפריע לאורחים. הם אנשים מנומסים, נותני שירות טובים, ואין איתם שום בעיות חריגות. עושים להם דמוניזציה בתקשורת בטענות שהם אלימים, פושעים וגנבים".
האם המסתננים מאפריקה הם הפתרון למצוקת כוח האדם בענף הבנייה?
כשמדברים על המסתננים מדרום סודן ומאריתראה, הטון הוא בדרך כלל שלילי. אחת מהטענות שנזרקות לאוויר היא שאותם מסתננים תופסים מקומות עבודה שישראלים יכולים לעבוד בהם. אבל מה שיכול להסתמן כקללה מכיוון אחד, ייתכן שמהווה ברכה מכיוון אחר. יש הטוענים שענף הבנייה המשווע לכוח אדם מצא במסתננים הללו את הפתרון למצוקת הידיים העובדות. באיזה היקף מדובר והאם העסקת אוכלוסייה זו יכולה להקל על מצוקת כוח האדם בענף, עליה מתלוננים הקבלנים השכם וערב, על כך הדעות חלוקות.
"יש אלפי סודנים ואריתראים שעובדים באתרי הבנייה בכל רחבי הארץ", טוען מקור בכיר בענף. "הם מועסקים דרך חברות כוח אדם והקבלנים צריכים אותם לעבודות של ניקיון וסחיבה. הם לא עובדים מקצועיים והם לא תחליף לסינים, אבל זה מפצה על המחסור בכוח האדם. הם מרוויחים חצי ממה שמרוויחים הסינים וכולם מעסיקים אותם. הם בדרך כלל עובדים על בסיס יומי".
מנגד טוענים גורמים אחרים בענף שהיקף הפעילות של המסתננים מאפריקה אינו משמעותי. לדברי אותם גורמים, מדובר במקרים נקודתיים וקבלני המשנה הם שמביאים את העובדים לאתרים. חלקם עובדים ברישיון ואחרים ללא רישיון.
עבודה ארעית
יגאל שתיים, ממקימי קבוצת "מרק לוינסקי" המסייעת למסתננים, מספר שהוא נתקל בלא מעט אנשים שעובדים בתחום הבנייה: "אפשר לזהות שמי שמגיע בטנדרים בבקרים לצמתים כדי לאסוף אותם הם קבלנים. הם עובדים שם כפועלי יום. אני מתקשה להבין מדוע תאגידי כוח האדם מרוויחים כסף מלהביא עובדים זרים לענף הבנייה, ובאותו זמן יש בארץ פליטים שהמדינה נלחמת בהם. למה לא לאפשר להם לעבוד בבנייה במקום לייבא עובדים אחרים?".
שיחות עם מסתננים מאפריקה, שחיים בתל אביב, מגלות שמקומות העבודה שלהם ארעיים לחלוטין, ורבים מהם מסבירים שהם לוקחים כל עבודה שנקרית בדרכם. לדבריהם, בבקרים מסוימים מגיעים קבלנים או אנשי מקצוע מהתחום לצמתים מרכזיים ואוספים אותם לעבודה יומית במקומות שונים. השכר נע בדרך כלל בין 100 ל-200 שקל ליום עבודה, ונרשמו גם מקרים שאותם עובדים לא קיבלו תשלום, הושארו באתרי הבנייה בסוף היום ונאלצו למצוא את דרכם חזרה בעצמם.
"רעיון מטופש"
בהתאחדות בוני הארץ טוענים שהיקף ההעסקה של המסתננים אינו גבוה. "מעסיקים אותם בעיקר בעבודות סבלות וניקיון, שאינן מצריכות ידע מקצועי", מסביר מוטי כידור, מנכ"ל ההתאחדות. "לפי הנתונים שלנו לא מדובר בהיקף משמעותי ואין לנו הערכה מספרית מדוייקת".
באשר לשילוב הסודנים והאריתראים בענף הבנייה כפתרון למצוקת העובדים הזרים המקצועיים אומר כידור: "זה רעיון מטופש. אין להם ניסיון. אנחנו מתנגדים גם להבאת עובדים זרים שאין להם ניסיון קודם מקצועי בבנייה".
הרשויות אינן מספקות מידע רשמי בנושא: ברשות האוכלוסין טוענים שאין בידם מידע בנוגע למסתננים מסודן או מאריתראה שעובדים בענף הבנייה עם אישור זה או אחר, ובאשר להעסקה בלתי חוקית סירבו ברשות להתייחס ואמרו שגם בנושא זה אין בידם נתונים, אולם אמרו שייתכן שמשרד התמ"ת מחזיק מידע כלשהו הנוגע להעסקתם בענף הבנייה. במשרד התמ"ת השיבו שמי שהנתונים בידיו היא רשות האוכלוסין וההגירה.
אורי חודי