בעלי מניות מן הציבור בבנק אוצר השלטון המקומי יוכלו להגיש תביעה ייצוגית נגד המדינה בשל הליך מכירת השליטה בבנק - כך החליט היום (א') בית המשפט העליון, שקיבל את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז שלא לאפשר הגשת תביעה ייצוגית בשם בעלי המניות מהציבור, נגד מדינת ישראל ונגד בנק דקסיה שרכש את השליטה בבנק, וזאת בעקבות הפרטת בנק אוצר השלטון המקומי.
פסק הדין ניתן פה-אחד, על ידי המשנה לנשיא בדימוס, אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר.
בעלי המניות העיקריים בבנק אוצר השלטון המקומי היו המדינה, מרכז השלטון המקומי ו-3 הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים ודיסקונט.
בשנת 2001 מכרו המדינה והבנקים את מניותיהם לבנק דקסיה הבלגי בתמורה לכ-71.5 מיליון שקל. בכך הפך בנק דקסיה למחזיק ביותר מ-50% מזכויות ההצבעה באוצר השלטון המקומי.
המערערים, אדיר שפירא ובצלאל בן-ציון, סברו כי העסקה צריכה הייתה להיעשות בדרך של הצעת רכש מיוחדת שתופנה לכלל בעלי המניות ותחלק את פרמיית השליטה באופן שווה ביניהם. לכן הם הגישו תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות מן הציבור נגד מדינת ישראל ונגד דקסיה.
בית המשפט העליון קבע כי עצם העובדה שמניות אוצר השלטון המקומי היו מחולקות לשני סוגים עיקריים - מניות יסוד ומניות "רגילות" - אינה פוטרת את דקסיה מלפנות לכלל בעלי המניות בהצעת רכש מיוחדת.
נקבע כי רוכש השליטה אמנם פטור מלהציע במקרה שכזה מחיר אחיד לכל מניה ומניה, אך עליו להציע לכל בעלי המניות מחיר מקביל בהתאם לזכויות הנלוות למניותיהם.
עוד נקבע כי העובדה שהמדינה והבנקים כרתו הסכם "שיתוף-פעולה" למכירת מניותיהם במשותף, אינה הופכת את העסקה עם דקסיה לעסקה להעברת שליטה מבעל שליטה אחד למשנהו, שאותה פטר המחוקק מהחובה לביצוע הצעת רכש מיוחדת. זאת, מכיוון שמבחינת דיווחי החברה לבורסה עולה כי המדינה והבנקים לא הבהירו לציבור מהו היקף שיתוף-הפעולה ביניהם, ולכן ציפייתם הלגיטימית של המשקיעים הייתה שרכישת שליטה תלווה בהצעת רכש שתוצע להם.
השופטים פסקו כי עסקת הרכישה שנעשתה בשנת 2001 הייתה צריכה להתבצע בדרך של הצעת רכש מיוחדת. נקבע כי תכלית החוק היא לשמור על השוויון בין כל בעלי המניות, ולא הייתה במקרה זה הצדקה לכך שפרמיית השליטה הועברה למדינה ולבנקים בלבד, מבלי שהוצעה הצעה כלשהי ליתר בעלי המניות.
שופטי העליון החזירו את הדיון בבקשת אישור התובענה הייצוגית לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבדוק האם הוכיחו המערערים כי קיימת אפשרות סבירה לכך שנגרם להם נזק כתוצאה מן האופן שבו בוצעה עסקת רכישת המניות. (ע"א 5105/09).