גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוראד בדרך להסכם עם "תמר" ב-3 מיליארד דולר

הדרך נסללה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל החברה לישראל עלולה להיוותר ללא מספיק גז

יזמית החשמל הפרטית דוראד צפויה לחתום בימים הקרובים על הסכם לרכישת גז מתמר בהיקף מוערך של כ-3 מיליארד דולר. דוראד חתמה על הסכם גז עם ספקית הגז המצריEMG ב-2007 אך נאלצה לפנות לתמר בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים וביטול ההסכמים של חברות הגז המצריות עם EMG.

בעקבות הידיעות על חתימה קרובה, מניות אבנר, דלק קידוחים וישראמקו, השותפות בקידוח תמר, זינקו היום ב-5%.

שינוי מתכונת ההסכם

הדרך לחתימת ההסכם עם דוראד נפתחה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו ביום חמישי האחרון לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל בכפוף למילוי תנאים (ראו טבלה מטה). דוראד ניהלה בשבועות האחרונים התמודדות מול החברה לישראל הזקוקה לגז טבעי עבור בזן ועבור תחנת הכוח OPC שהיא מקימה במישור רותם. גם החברה לישראל חתמה על הסכם רכישת גז עם EMG ונותרה למעשה ללא הסכם חתום.

כתוצאה מהחתימה על ההסכם עם דוראד עלולה החברה לישראל להיוותר ללא כמות מספקת של גז טבעי לתקופה מוגבלת מאחר שהצינור המוביל את הגז מתמר אינו יכול לספק כמות גז עבור כל הצרכנים במשק. הרחבת הצינור במסגרת שלב ב' של פיתוח תמר אמורה להסתיים באמצע 2015 אך היא מותנית בבדיקות היתכנות ובקבלת אישורים להפעלת מאגר מארי-B של ים תטיס כמאגר תפעולי. למזלה של החברה לישראל יש לתמר בשלב זה קיבולת פנויה בצינור משום שדליה אנרגיות, יצרנית חשמל פרטית גדולה אחרת שכבר חתמה עמה על הסכם, אינה זקוקה לגז עד לכניסתה לפעילות באמצע 2015.

הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה חייב את תמר להקצות את הקיבולת הפנויה שנשמרת עבור דליה אנרגיות לטובת החברה לישראל עד לכניסתה של דליה אנרגיות לשוק. ואולם אם יחולו עיכובים בהשלמת הרחבת הצינור עלולה החברה לישראל להישאר ללא די גז מתמר לתקופת הביניים. בהקשר זה מציינים גורמים ברשות ההגבלים העסקיים כי יזמי תמר התחייבו לנקוט את מירב המאמצים על מנת לספק גם לחברה לישראל את כמות הגז הדרושה לה.

בתמר ידונו בימים הקרובים עם חברת החשמל על שינוי מתכונת ההסכם בהתאם למתווה שהציגו הרשויות. ההערכה היא שלא יהיה צורך לשוב לקבל את אישור דירקטוריון חברת החשמל לעסקה. הסכם תמר וחברת החשמל יוצר למעשה שתי עסקאות: עסקת הבסיס, בהיקף של 10 עד 16 מיליארד דולר, נותרה ללא שינוי, משום שפגיעה בה הייתה עלולה להביא לפגיעה במימון הבנקאי לפיתוח תמר שמגייסים השותפים הישראליים, קבוצת דלק, ישראמקו ודור אלון חיפושי גז.

על מנת לפצות על כך הוכנסו שינויים רבים יותר להסכם האופציה שמאפשר לשותפויות תמר להגדיל את כמויות הרכישה מחברת החשמל עד 98 מיליארד מ"ק (BCM) ואת ההיקף הכספי הכולל של העסקה ל-22 מיליארד דולר.

שני השינויים המרכזיים הם הקטנת חלק המחיר שיוצמד למדד המחירים לצרכן האמריקני (CPI) מ-100% ל-30% בלבד. יתרת המחיר תהיה ללא הצמדה. השינוי השני הוא ביטול מנגנון הריבית הקבועה שמתווספת להצמדה למדד. מנגנון הריבית קובע עלייה של 1% במחיר הגז בכל שנה (נוסף על ההצמדה) עד 2019 וירידה בשיעור זהה משנת 2019 ואילך. לפי ההערכות, יישום השינויים בתנאי תשלום אלה שהנהיגה רשות החשמל יוביל לפגיעה של כמיליארד דולר בהכנסות המשוערות של תמר מעסקת הענק עם חברת החשמל.

בנוסף לשינויים בתנאי המחיר החליטה הרשות לחייב את תמר להכניס להסכם שתי תחנות יציאה שבהן תוכל חברת החשמל להודיע אם בכוונתה לממש את האופציה.

המגמה: להיטיב עם היצרנים הפרטיים

השינויים הבעייתיים יותר מבחינת תמר הוכנסו להסכמים עם היצרנים הפרטיים. בתמר הסתייגו בעיקר מהאופציה המאפשרת לפרטיים להקטין ב-50% את כמות הגז שעליה יחויבו בתשלום. בתמר טענו כי העובדה שהאופציה ניתנה ללא מחיר מימוש, דוגמת העלאה במחיר הגז שישלמו היצרנים, מביאה בהכרח את היזמים לבחור באופציה ומייתרת את האלטרנטיבה של קיצור תקופת ההסכם ל-7 שנים. ברשות ההגבלים דחו גישה זו בנימוק שכל שינוי שאינו בא להיטיב בלבד עם היצרנים הפרטיים עלול להביא לפתיחה מחדש של הסכמי המימון הבנקאי להקמתם.

הממונה על ההגבלים: "לא הושפענו משום לחצים"

"העבודה של רשות ההגבלים העסקיים הייתה מקצועית לחלוטין ולא הושפעה מלחצים כלשהם", כך אומר הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, כאשר הוא מתייחס למציאות שבה המשק זקוק נואשות לגז ותלוי במידה כמעט מוחלטת בתמר.

לדברי גילה, בין שאר השיקולים הרלוונטיים לעולם דיני התחרות יש להביא בחשבון שתחנות הכוח הפרטיות צריכות להתחיל לפעול כמה שיותר מוקדם, וכן שמחיר העיכוב באספקת הגז מתמר הוא שהצרכנים יפנו למקורות אנרגיה חלופיים יקרים יותר. "עם זאת", מוסיף, "שיקולים אלה לא גרמו לנו לוותר על אף דרישה להסרת חסמי תחרות מחוזי האספקה הללו".

- הטענה המרכזית היא שתמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לסחוט מחיר גז גבוה מדי, שיגולגל על הצרכנים.

"רשות ההגבלים אינה מוסמכת להכתיב מחירים בשוק החשמל, בנושא הזה התערבה רשות החשמל. התחשיבים שלנו מצביעים על הפחתה ממשית של העלות הכוללת של ההסכם לחברת החשמל. ככלל, התערבות במחיר ובכמויות היא צעד חריג, שנעשה בדיעבד ולאחר שבשוק התקבע כבר בנצ'מרק תחרותי ברור. ההתערבות שלנו כעת נועדה בעיקרה להסיר חסמים לתחרות העתידית. הבטחנו שברגע שיקום ספק מתחרה יהיה לו למי למכור את הגז".

- דוח הלוי דוויק מצביע שהעלות השולית של הפקת גז מתמר מאד נמוכה. עד שייכנסו ספקים נוספים תמר תחזיר את ההשקעה ותוכל לשבור את השוק.

"אני מעריך שכשייכנסו ספקי גז חדשים הם יהיו יעילים וידעו להגיע לעלויות נמוכות. אם נזהה חסמים חדשים לא נהסס להתערב גם בהם".

לדברי גילה, בעיית הקיבולת המוגבלת של הצינור מתמר, שבגללה לא יהיה מספיק גז לכל הצרכנים במשק, קיבלה פתרון. "התנאים שהצבנו לתמר מחייבים אותה לחתום עם הלקוחות האחרים בתנאים דומים לאלה של ההסכם שכבר נחתם עם דליה", הוא אומר, "מכיוון שדליה מתחילה לפעול רק כשנתיים אחרי התחנות שלOPC ודוראד, חייבנו את תמר לנצל את הקיבולת הפנויה בצינור עבורן עד לכניסת דליה, ובמקביל אמורה להסתיים הרחבת הקיבולת של הצינור ואז הבעיה תיפתר באופן מוחלט". בינתיים התחייבה תמר כלפי הממונה שלא תעכב את הרחבת הקיבולת.

- מה לגבי הצרכנים הקטנים, מפעלי התעשייה למשל?

"יצרני החשמל הפרטיים יוכלו למכור חלק משמעותי מעודפי הגז שלהם ללקוחות תעשייתיים. הם ישמשו סיטונאי גז שיתחרו ביניהם על השוק המשני של הלקוחות הקטנים יותר".

כיצד ישתנו עסקאות הגז של תמר

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?