גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוראד בדרך להסכם עם "תמר" ב-3 מיליארד דולר

הדרך נסללה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל החברה לישראל עלולה להיוותר ללא מספיק גז

יזמית החשמל הפרטית דוראד צפויה לחתום בימים הקרובים על הסכם לרכישת גז מתמר בהיקף מוערך של כ-3 מיליארד דולר. דוראד חתמה על הסכם גז עם ספקית הגז המצריEMG ב-2007 אך נאלצה לפנות לתמר בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים וביטול ההסכמים של חברות הגז המצריות עם EMG.

בעקבות הידיעות על חתימה קרובה, מניות אבנר, דלק קידוחים וישראמקו, השותפות בקידוח תמר, זינקו היום ב-5%.

שינוי מתכונת ההסכם

הדרך לחתימת ההסכם עם דוראד נפתחה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו ביום חמישי האחרון לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל בכפוף למילוי תנאים (ראו טבלה מטה). דוראד ניהלה בשבועות האחרונים התמודדות מול החברה לישראל הזקוקה לגז טבעי עבור בזן ועבור תחנת הכוח OPC שהיא מקימה במישור רותם. גם החברה לישראל חתמה על הסכם רכישת גז עם EMG ונותרה למעשה ללא הסכם חתום.

כתוצאה מהחתימה על ההסכם עם דוראד עלולה החברה לישראל להיוותר ללא כמות מספקת של גז טבעי לתקופה מוגבלת מאחר שהצינור המוביל את הגז מתמר אינו יכול לספק כמות גז עבור כל הצרכנים במשק. הרחבת הצינור במסגרת שלב ב' של פיתוח תמר אמורה להסתיים באמצע 2015 אך היא מותנית בבדיקות היתכנות ובקבלת אישורים להפעלת מאגר מארי-B של ים תטיס כמאגר תפעולי. למזלה של החברה לישראל יש לתמר בשלב זה קיבולת פנויה בצינור משום שדליה אנרגיות, יצרנית חשמל פרטית גדולה אחרת שכבר חתמה עמה על הסכם, אינה זקוקה לגז עד לכניסתה לפעילות באמצע 2015.

הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה חייב את תמר להקצות את הקיבולת הפנויה שנשמרת עבור דליה אנרגיות לטובת החברה לישראל עד לכניסתה של דליה אנרגיות לשוק. ואולם אם יחולו עיכובים בהשלמת הרחבת הצינור עלולה החברה לישראל להישאר ללא די גז מתמר לתקופת הביניים. בהקשר זה מציינים גורמים ברשות ההגבלים העסקיים כי יזמי תמר התחייבו לנקוט את מירב המאמצים על מנת לספק גם לחברה לישראל את כמות הגז הדרושה לה.

בתמר ידונו בימים הקרובים עם חברת החשמל על שינוי מתכונת ההסכם בהתאם למתווה שהציגו הרשויות. ההערכה היא שלא יהיה צורך לשוב לקבל את אישור דירקטוריון חברת החשמל לעסקה. הסכם תמר וחברת החשמל יוצר למעשה שתי עסקאות: עסקת הבסיס, בהיקף של 10 עד 16 מיליארד דולר, נותרה ללא שינוי, משום שפגיעה בה הייתה עלולה להביא לפגיעה במימון הבנקאי לפיתוח תמר שמגייסים השותפים הישראליים, קבוצת דלק, ישראמקו ודור אלון חיפושי גז.

על מנת לפצות על כך הוכנסו שינויים רבים יותר להסכם האופציה שמאפשר לשותפויות תמר להגדיל את כמויות הרכישה מחברת החשמל עד 98 מיליארד מ"ק (BCM) ואת ההיקף הכספי הכולל של העסקה ל-22 מיליארד דולר.

שני השינויים המרכזיים הם הקטנת חלק המחיר שיוצמד למדד המחירים לצרכן האמריקני (CPI) מ-100% ל-30% בלבד. יתרת המחיר תהיה ללא הצמדה. השינוי השני הוא ביטול מנגנון הריבית הקבועה שמתווספת להצמדה למדד. מנגנון הריבית קובע עלייה של 1% במחיר הגז בכל שנה (נוסף על ההצמדה) עד 2019 וירידה בשיעור זהה משנת 2019 ואילך. לפי ההערכות, יישום השינויים בתנאי תשלום אלה שהנהיגה רשות החשמל יוביל לפגיעה של כמיליארד דולר בהכנסות המשוערות של תמר מעסקת הענק עם חברת החשמל.

בנוסף לשינויים בתנאי המחיר החליטה הרשות לחייב את תמר להכניס להסכם שתי תחנות יציאה שבהן תוכל חברת החשמל להודיע אם בכוונתה לממש את האופציה.

המגמה: להיטיב עם היצרנים הפרטיים

השינויים הבעייתיים יותר מבחינת תמר הוכנסו להסכמים עם היצרנים הפרטיים. בתמר הסתייגו בעיקר מהאופציה המאפשרת לפרטיים להקטין ב-50% את כמות הגז שעליה יחויבו בתשלום. בתמר טענו כי העובדה שהאופציה ניתנה ללא מחיר מימוש, דוגמת העלאה במחיר הגז שישלמו היצרנים, מביאה בהכרח את היזמים לבחור באופציה ומייתרת את האלטרנטיבה של קיצור תקופת ההסכם ל-7 שנים. ברשות ההגבלים דחו גישה זו בנימוק שכל שינוי שאינו בא להיטיב בלבד עם היצרנים הפרטיים עלול להביא לפתיחה מחדש של הסכמי המימון הבנקאי להקמתם.

הממונה על ההגבלים: "לא הושפענו משום לחצים"

"העבודה של רשות ההגבלים העסקיים הייתה מקצועית לחלוטין ולא הושפעה מלחצים כלשהם", כך אומר הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, כאשר הוא מתייחס למציאות שבה המשק זקוק נואשות לגז ותלוי במידה כמעט מוחלטת בתמר.

לדברי גילה, בין שאר השיקולים הרלוונטיים לעולם דיני התחרות יש להביא בחשבון שתחנות הכוח הפרטיות צריכות להתחיל לפעול כמה שיותר מוקדם, וכן שמחיר העיכוב באספקת הגז מתמר הוא שהצרכנים יפנו למקורות אנרגיה חלופיים יקרים יותר. "עם זאת", מוסיף, "שיקולים אלה לא גרמו לנו לוותר על אף דרישה להסרת חסמי תחרות מחוזי האספקה הללו".

- הטענה המרכזית היא שתמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לסחוט מחיר גז גבוה מדי, שיגולגל על הצרכנים.

"רשות ההגבלים אינה מוסמכת להכתיב מחירים בשוק החשמל, בנושא הזה התערבה רשות החשמל. התחשיבים שלנו מצביעים על הפחתה ממשית של העלות הכוללת של ההסכם לחברת החשמל. ככלל, התערבות במחיר ובכמויות היא צעד חריג, שנעשה בדיעבד ולאחר שבשוק התקבע כבר בנצ'מרק תחרותי ברור. ההתערבות שלנו כעת נועדה בעיקרה להסיר חסמים לתחרות העתידית. הבטחנו שברגע שיקום ספק מתחרה יהיה לו למי למכור את הגז".

- דוח הלוי דוויק מצביע שהעלות השולית של הפקת גז מתמר מאד נמוכה. עד שייכנסו ספקים נוספים תמר תחזיר את ההשקעה ותוכל לשבור את השוק.

"אני מעריך שכשייכנסו ספקי גז חדשים הם יהיו יעילים וידעו להגיע לעלויות נמוכות. אם נזהה חסמים חדשים לא נהסס להתערב גם בהם".

לדברי גילה, בעיית הקיבולת המוגבלת של הצינור מתמר, שבגללה לא יהיה מספיק גז לכל הצרכנים במשק, קיבלה פתרון. "התנאים שהצבנו לתמר מחייבים אותה לחתום עם הלקוחות האחרים בתנאים דומים לאלה של ההסכם שכבר נחתם עם דליה", הוא אומר, "מכיוון שדליה מתחילה לפעול רק כשנתיים אחרי התחנות שלOPC ודוראד, חייבנו את תמר לנצל את הקיבולת הפנויה בצינור עבורן עד לכניסת דליה, ובמקביל אמורה להסתיים הרחבת הקיבולת של הצינור ואז הבעיה תיפתר באופן מוחלט". בינתיים התחייבה תמר כלפי הממונה שלא תעכב את הרחבת הקיבולת.

- מה לגבי הצרכנים הקטנים, מפעלי התעשייה למשל?

"יצרני החשמל הפרטיים יוכלו למכור חלק משמעותי מעודפי הגז שלהם ללקוחות תעשייתיים. הם ישמשו סיטונאי גז שיתחרו ביניהם על השוק המשני של הלקוחות הקטנים יותר".

כיצד ישתנו עסקאות הגז של תמר

עוד כתבות

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן לצד מירה מואטי, לפני שהאחרונה עזבה את החברה / צילום: ap, Barbara Ortutey

רומן שהתפוצץ ומרד בכירים: מאחורי הדרמה בסטארט־אפ שמתחרה ב־OpenAI

סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab של ידי מירה מוראטי, לשעבר בכירה ב־OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג ● ברקע: רומן בין מנהל לעובדת ודרישה לקחת חלק מסמכויותיה של מוראטי בחברה

מספנות ישראל / צילום: איל יצהר

תחרות בנמלים: נמל מספנות ישראל יקלוט תבואה ללחם ולמזון בע"ח

נמל מספנות ישראל נכנס לתחום יבוא הגרעינים עם ממגורה חדשה של 65 אלף קוב, ומציב תחרות למתקנים הוותיקים בחיפה ובאשדוד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: מכרו 8 דירות ב-11 מיליון שקל - וחמקו ממסי שבח ורכישה

מוכרי ורוכשי מקרקעין חשודים בדיווח כוזב על מכירת 4 דירות בבניין בתמורה לכ-6 מיליון שקל - כאשר בפועל נמכרו 8 דירות בשווי של כ-11 מיליון שקל ● עפ"י החשד, המוכרים התחמקו מתשלום מס שבח בסכום כולל של כ-1.9 מיליון שקל, והרוכשים התחמקו מתשלום מס רכישה של 400 אלף שקל

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט בעקבות נאום טראמפ בדאבוס; נטפליקס יורדת

ה-S&P 500 עולה בכ-1.1% ● הנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח, האיחוד האירופי השהה את אישורו של הסכם הסחר עם ארה"ב ● הדאקס יורד בכ-0.6% ● נטפליקס מאבדת מעל 4% ● מניית חברת המזון קראפט היינץ יורדת, לאחר דיווח כי ברקשייר האת'ווי עשויה למכור את כל 325 מיליון מניותיה בחברה ● מחיר הזהב קופץ במעל 2%

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג’ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק  הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

כפול מהתחזית: היקף המס מהרווחים הכלואים צפוי להגיע ל-20 מיליארד שקל ב־2025

עפ"י הערכות של בכירים ברשות המסים, ההכנסות מרווחים צבורים צפויות להסתכם בשנת 2025 בעד 20 מיליארד שקל ● מדובר בגבייה כפולה מגביית מס ממוצעת בגין חלוקת דיבידנדים בשנה רגילה ● בינואר אשתקד רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף ואילצה בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2%

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

מתקרבים לחתימה: קבוצה בראשות אסף רפפורט בדרך לרכישת רשת 13

בעל השליטה ברשת 13 במגעים מתקדמים עם קבוצת יזמי הייטק למכירתה ● הערכות: יזרימו כ-100 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות, ולגלובס נודע כי הושלמה בדיקת הנאותות

חנות של קרטייה בשאנז אליזה בפריז / צילום: Shutterstock

מחירי העתק, מכסי טראמפ וסדנאות היזע: האם מותגי היוקרה ייצאו מהבוץ ב-2026?

אחרי שנה של בלימה במכירות וסקפטיות מצד המשקיעים, סקטור אופנת העילית מחשב מסלול מחדש ● בזמן שמותגי ה-Ready-to-Wear הופכים נגישים יותר, וה"עשירים החדשים" מההייטק מחפשים יוקרה שקטה, מותגים כמו ברונלו קוצ'ינלי מוכיחים שהסוד טמון בשמרנות

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזינגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר משא ומתן ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס עקפה את הציפיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר. אלה הסיבות

נטפליקס דיווחה על הכנסות של 12.05 מיליארד דולר ועל רווח של 0.56 דולר למניה ברבעון הרביעי - שניהם מעט מעל הצפי ● מספר המנויים צמח ב־8% ל־325 מיליון ● היום שינתה נטפליקס את הצעתה לרכישת וורנר ברדרס באופן התשלום, וכעת היא מציעה שכל הסכום ישולם במזומן, וזאת כדי לסגור את הדלת להצעת פרמאונט

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

בית חולים יוספטל, אילת / צילום: שלומי יוסף

המל"ג אישרה, בן גוריון נסוגה: אוניברסיטה זרה בדרך לאילת

בהחלטה חריגה המל"ג אישרה שתי תוכניות להקמת בית ספר לרפואה באילת: של אוניברסיטת בן גוריון ושל קבוצה פרטית בהובלת ד"ר משה כהן ובשיתוף אוניברסיטת דברצן מהונגריה ● בבן גוריון הודיעו: אם הם בפנים, אנחנו לא מעוניינים

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

"הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל

באופן מסורתי, היה מתאם גבוה בין ביצועי מדדי המניות המובילים בארה"ב לשער הדולר־שקל ● מומחים מצביעים על כך שהקשר נחלש, וכי שורה של גורמים אחרים דוחפים להתחזקות השקל ● להערכתם: המוסדיים מפחיתים חשיפה למט"ח ופיזור השקעות גלובלי נרחב יותר מבעבר

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועצת המשפטית לממשלה: סגירת גל"צ אינה חוקית ונועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי

בייעוץ המשפטי קובעים כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל מחייבת חקיקה ראשית ● זאת, בייחוד בהקשר הרחב של מהלכים קואליציוניים נוספים שלדברי היועמ"שית מחלישים את התקשורת החופשית, ובשנת בחירות ● זאת ועוד, היועצת מפרטת שורה של פגמים שנפלו בעבודת הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת עתידה של התחנה