גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוראד בדרך להסכם עם "תמר" ב-3 מיליארד דולר

הדרך נסללה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל החברה לישראל עלולה להיוותר ללא מספיק גז

יזמית החשמל הפרטית דוראד צפויה לחתום בימים הקרובים על הסכם לרכישת גז מתמר בהיקף מוערך של כ-3 מיליארד דולר. דוראד חתמה על הסכם גז עם ספקית הגז המצריEMG ב-2007 אך נאלצה לפנות לתמר בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים וביטול ההסכמים של חברות הגז המצריות עם EMG.

בעקבות הידיעות על חתימה קרובה, מניות אבנר, דלק קידוחים וישראמקו, השותפות בקידוח תמר, זינקו היום ב-5%.

שינוי מתכונת ההסכם

הדרך לחתימת ההסכם עם דוראד נפתחה לאחר שרשות החשמל ורשות ההגבלים העסקיים החליטו ביום חמישי האחרון לאשר את הסכמי הגז של תמר עם חברת החשמל בכפוף למילוי תנאים (ראו טבלה מטה). דוראד ניהלה בשבועות האחרונים התמודדות מול החברה לישראל הזקוקה לגז טבעי עבור בזן ועבור תחנת הכוח OPC שהיא מקימה במישור רותם. גם החברה לישראל חתמה על הסכם רכישת גז עם EMG ונותרה למעשה ללא הסכם חתום.

כתוצאה מהחתימה על ההסכם עם דוראד עלולה החברה לישראל להיוותר ללא כמות מספקת של גז טבעי לתקופה מוגבלת מאחר שהצינור המוביל את הגז מתמר אינו יכול לספק כמות גז עבור כל הצרכנים במשק. הרחבת הצינור במסגרת שלב ב' של פיתוח תמר אמורה להסתיים באמצע 2015 אך היא מותנית בבדיקות היתכנות ובקבלת אישורים להפעלת מאגר מארי-B של ים תטיס כמאגר תפעולי. למזלה של החברה לישראל יש לתמר בשלב זה קיבולת פנויה בצינור משום שדליה אנרגיות, יצרנית חשמל פרטית גדולה אחרת שכבר חתמה עמה על הסכם, אינה זקוקה לגז עד לכניסתה לפעילות באמצע 2015.

הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה חייב את תמר להקצות את הקיבולת הפנויה שנשמרת עבור דליה אנרגיות לטובת החברה לישראל עד לכניסתה של דליה אנרגיות לשוק. ואולם אם יחולו עיכובים בהשלמת הרחבת הצינור עלולה החברה לישראל להישאר ללא די גז מתמר לתקופת הביניים. בהקשר זה מציינים גורמים ברשות ההגבלים העסקיים כי יזמי תמר התחייבו לנקוט את מירב המאמצים על מנת לספק גם לחברה לישראל את כמות הגז הדרושה לה.

בתמר ידונו בימים הקרובים עם חברת החשמל על שינוי מתכונת ההסכם בהתאם למתווה שהציגו הרשויות. ההערכה היא שלא יהיה צורך לשוב לקבל את אישור דירקטוריון חברת החשמל לעסקה. הסכם תמר וחברת החשמל יוצר למעשה שתי עסקאות: עסקת הבסיס, בהיקף של 10 עד 16 מיליארד דולר, נותרה ללא שינוי, משום שפגיעה בה הייתה עלולה להביא לפגיעה במימון הבנקאי לפיתוח תמר שמגייסים השותפים הישראליים, קבוצת דלק, ישראמקו ודור אלון חיפושי גז.

על מנת לפצות על כך הוכנסו שינויים רבים יותר להסכם האופציה שמאפשר לשותפויות תמר להגדיל את כמויות הרכישה מחברת החשמל עד 98 מיליארד מ"ק (BCM) ואת ההיקף הכספי הכולל של העסקה ל-22 מיליארד דולר.

שני השינויים המרכזיים הם הקטנת חלק המחיר שיוצמד למדד המחירים לצרכן האמריקני (CPI) מ-100% ל-30% בלבד. יתרת המחיר תהיה ללא הצמדה. השינוי השני הוא ביטול מנגנון הריבית הקבועה שמתווספת להצמדה למדד. מנגנון הריבית קובע עלייה של 1% במחיר הגז בכל שנה (נוסף על ההצמדה) עד 2019 וירידה בשיעור זהה משנת 2019 ואילך. לפי ההערכות, יישום השינויים בתנאי תשלום אלה שהנהיגה רשות החשמל יוביל לפגיעה של כמיליארד דולר בהכנסות המשוערות של תמר מעסקת הענק עם חברת החשמל.

בנוסף לשינויים בתנאי המחיר החליטה הרשות לחייב את תמר להכניס להסכם שתי תחנות יציאה שבהן תוכל חברת החשמל להודיע אם בכוונתה לממש את האופציה.

המגמה: להיטיב עם היצרנים הפרטיים

השינויים הבעייתיים יותר מבחינת תמר הוכנסו להסכמים עם היצרנים הפרטיים. בתמר הסתייגו בעיקר מהאופציה המאפשרת לפרטיים להקטין ב-50% את כמות הגז שעליה יחויבו בתשלום. בתמר טענו כי העובדה שהאופציה ניתנה ללא מחיר מימוש, דוגמת העלאה במחיר הגז שישלמו היצרנים, מביאה בהכרח את היזמים לבחור באופציה ומייתרת את האלטרנטיבה של קיצור תקופת ההסכם ל-7 שנים. ברשות ההגבלים דחו גישה זו בנימוק שכל שינוי שאינו בא להיטיב בלבד עם היצרנים הפרטיים עלול להביא לפתיחה מחדש של הסכמי המימון הבנקאי להקמתם.

הממונה על ההגבלים: "לא הושפענו משום לחצים"

"העבודה של רשות ההגבלים העסקיים הייתה מקצועית לחלוטין ולא הושפעה מלחצים כלשהם", כך אומר הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, כאשר הוא מתייחס למציאות שבה המשק זקוק נואשות לגז ותלוי במידה כמעט מוחלטת בתמר.

לדברי גילה, בין שאר השיקולים הרלוונטיים לעולם דיני התחרות יש להביא בחשבון שתחנות הכוח הפרטיות צריכות להתחיל לפעול כמה שיותר מוקדם, וכן שמחיר העיכוב באספקת הגז מתמר הוא שהצרכנים יפנו למקורות אנרגיה חלופיים יקרים יותר. "עם זאת", מוסיף, "שיקולים אלה לא גרמו לנו לוותר על אף דרישה להסרת חסמי תחרות מחוזי האספקה הללו".

- הטענה המרכזית היא שתמר ניצלה את כוחה המונופוליסטי כדי לסחוט מחיר גז גבוה מדי, שיגולגל על הצרכנים.

"רשות ההגבלים אינה מוסמכת להכתיב מחירים בשוק החשמל, בנושא הזה התערבה רשות החשמל. התחשיבים שלנו מצביעים על הפחתה ממשית של העלות הכוללת של ההסכם לחברת החשמל. ככלל, התערבות במחיר ובכמויות היא צעד חריג, שנעשה בדיעבד ולאחר שבשוק התקבע כבר בנצ'מרק תחרותי ברור. ההתערבות שלנו כעת נועדה בעיקרה להסיר חסמים לתחרות העתידית. הבטחנו שברגע שיקום ספק מתחרה יהיה לו למי למכור את הגז".

- דוח הלוי דוויק מצביע שהעלות השולית של הפקת גז מתמר מאד נמוכה. עד שייכנסו ספקים נוספים תמר תחזיר את ההשקעה ותוכל לשבור את השוק.

"אני מעריך שכשייכנסו ספקי גז חדשים הם יהיו יעילים וידעו להגיע לעלויות נמוכות. אם נזהה חסמים חדשים לא נהסס להתערב גם בהם".

לדברי גילה, בעיית הקיבולת המוגבלת של הצינור מתמר, שבגללה לא יהיה מספיק גז לכל הצרכנים במשק, קיבלה פתרון. "התנאים שהצבנו לתמר מחייבים אותה לחתום עם הלקוחות האחרים בתנאים דומים לאלה של ההסכם שכבר נחתם עם דליה", הוא אומר, "מכיוון שדליה מתחילה לפעול רק כשנתיים אחרי התחנות שלOPC ודוראד, חייבנו את תמר לנצל את הקיבולת הפנויה בצינור עבורן עד לכניסת דליה, ובמקביל אמורה להסתיים הרחבת הקיבולת של הצינור ואז הבעיה תיפתר באופן מוחלט". בינתיים התחייבה תמר כלפי הממונה שלא תעכב את הרחבת הקיבולת.

- מה לגבי הצרכנים הקטנים, מפעלי התעשייה למשל?

"יצרני החשמל הפרטיים יוכלו למכור חלק משמעותי מעודפי הגז שלהם ללקוחות תעשייתיים. הם ישמשו סיטונאי גז שיתחרו ביניהם על השוק המשני של הלקוחות הקטנים יותר".

כיצד ישתנו עסקאות הגז של תמר

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה