כשרובנו יוצאים לעבודה אנחנו הולכים למציאות ייחודית שמוסדרת על-ידי מערכת מיוחדת של כללים, הכוללת מציאות היררכית של יחסי מרות ושל תלות מובנית של מעטים ברבים. אופיים המיוחד של יחסי העבודה והמתח המובנה בין מעסיקים לעובדיהם מביאים עמם לקשיים לא מעטים. אחת הבעיות שנובעות מיחסי הכפיפות של עובד-מעביד היא שעובדים רבים אינם מעיזים לעמוד על זכויותיהם החוקיות, בשל הפחד מתגובת המעסיק ומפיטורים.
בעיה מהותית נוספת היא שרוב ההפרות של זכויות עובדים נעשות כלפי עובדים מוחלשים, שהפערים ביניהם למעסיק גדולים במיוחד, כמו עובדי ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה, שמועסקים באמצעות קבלני כוח-אדם.
עד לאחרונה, מלוא האחריות להעסקתם של עובדים אלה הייתה מוטלת על הקבלן ולא על החברה המזמינה את השירות, מצב שהחריף את בעייתם של עובדי הקבלן.
את שתי הבעיות הללו, ונוספות, בא לפתור החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה שגיבשו משרדי התמ"ת והאוצר בשיתוף עם ההסתדרות וארגונים חברתיים. החוק ייכנס לתוקפו היום (ג').
לראשונה מאפשר החוק להטיל עיצומים כספיים על מעבידים שמפירים את חוקי העבודה. בנוסף, מטיל החוק לראשונה אחריות על חברות ומשרדים ציבוריים שמעסיקים עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם.
כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה אמורה לשנות את דרך התנהלות המעסיקים, הן כלפי עובדיהם הישירים והן כלפי עובדי הקבלן והקבלנים עצמם, ולשפר את מצבם של העובדים.
ואולם, העובדה שהחוק מטיל על המעסיקים חובות חדשים וחסרי תקדים (ראו מסגרת) מעלה עמו גם קשיים לא מעטים. לרגל כניסתו של החוק לתוקף שוחחנו עם מומחים לדיני עבודה כדי להבין את משמעותו ואת השלכותיו.
המסר ברור: לא כדאי להסתבך
הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, מגדיר את החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה כ"מהפכה גדולה בכמה מובנים". לדבריו, החוק צפוי להביא לשינוי מהותי ואמיתי בזכויותיהם של עובדים ובעיקר של עובדי קבלן.
"המהפכה הגדולה היא בהטלת אחריות על חברות שמזמינות שירות של קבלני כוח-אדם. עד עכשיו בתי הדין עסקו בעיקר בשאלה מי המעסיק ואם יש אחריות משותפת לו ולקבלן. מעתה תהיה אחריות על מזמין השירות, ובכך החוק הוסיף רובד חדש ומשמעותי של הגנה על העובדים".
לדברי אדלר, מהפכה נוספת בתחום דיני העבודה שמביא עמו החוק היא בהגברת האכיפה על המעסיקים, בהתייעלות שלה ובהרחבת סמכות הפיקוח.
"להבנתי, משרד התמ"ת לוקח את החוק ברצינות רבה ומכשיר מפקחים וממונים על החוק. המסר של החוק הוא שאם המעסיק פועל בהתאם לחוק, אין לו מה לחשוש. הוא גם יכול לפנות לבודק שכר ולברר אם הוא פועל בהתאם לחוק - ולתקן את עצמו במידת הצורך.
"אני מניח שרוב המעסיקים יכבדו את החוק שנושא עמו מסר ברור - שלא כדאי להסתבך אתו. ההצלחה של החוק תלויה ביעילות הפיקוח של עובדי התמ"ת, ובכך שהמעסיקים לא יחפשו דרכים חדשות לנצל את העובדים. החוק הוא כלי רצוי ונכון מאוד ושפן ניסיון שצריך לקוות שיצליח".
לדברי ראש תחום דיני עבודה ושותפה במשרד עורכי הדין ש.פרידמן, עו"ד טל עינת בן-אריה, החוק מבשר מהפכה בתחום דיני העבודה בעיקר בשל העובדה שהוא מאפשר לעובדי קבלן לתבוע את זכויותיהם גם מהחברה שאצלה הם עובדים, ולא רק מהקבלן שהוא מעסיקם הישיר. האפשרות של עובד קבלן לתבוע גם את מזמין השירותים ולקבל מידיו את הזכויות, היא לא פחות ממהפכנית, שכן הדבר עומד בניגוד לגישה הבסיסית בדיני העבודה שרק סטטוס של "עובד" יכול להקנות לאדם זכויות מתחום משפט העבודה המגן.
מהפכה משמעותית נוספת שרואה עינת בן-אריה בחוק נוגעת לגלגול האחריות לפיקוח על ביצוע חוקי העבודה מן המדינה, באמצעות מפקחי התמ"ת, אל מזמיני השירותים. "אם בעבר המזמינים הסתפקו בעמידה בהתחייבויותיהם מול הקבלן, תוך שאחריותם התפרסה על ביצוע חוקי העבודה ביחס לעובדיהם בלבד, ואילו מפקחי התמ"ת נדרשו לפקח על ביצוע חוקי העבודה על-ידי קבלני השירותים כלפי עובדיהם - החוק החדש שינה דרמטית את המצב. מעתה מוטל על חברות שמזמינות שירותים מקבלני כוח-אדם לפקח על התנהלות הקבלנים ביחס לעובדיהם, כדי להימנע מסנקציות שהחוק החדש מטיל עליהם".
לא כל המעסיקים הם טייקונים
גם מנהלת הקליניקה לסיוע משפטי באוניברסיטת בר-אילן, עו"ד יעל אדורם, סבורה כי החוק מהווה מהפכה. לדבריה, "החוק מביא למהפך של ממש במאזן האימה בין המעסיקים לעובדים, ביחסי העבודה". כך, שעם בואו לעולם תם העידן שבו על העובדים להשקיע מאונם וממרצם בעבודה קשה ולמרות זאת להישאר מתחת לקו העוני, מושפלים וחסרי תקווה.
אדורם: "החוק הוא בגדר הבריון השכונתי החדש שמשנה את כללי המשחק ומטה את הכף באבחת עיצום כספי, לצידה השני, ללא צורך ברשות השופטת, המבצעת והאוכפת, תוך הרחבת מעגל האחראים לזכויות העובדים. תם עידן ההעסקה למשך שעות רבות, בעמידה, ללא הפסקות אפילו לשירותים, ללא חופשות. מעתה כולם אחראים יחד לזכויות העובדים, שהפרתן תגבה מהם מחיר יקר ובקלות".
החוק החדש אולי מביא עמו בשורה לעובדים, אבל דומה כי בזכויות המעסיקים הוא עלול לפגוע באופן קשה. שאלנו את המומחים אם הם סבורים כי חלק מהוראות החוק דורסניות מדי, מהוות נטל כבד מדי על המעסיקים ומנוגדות לעקרונות יסוד כמו חופש העיסוק.
בנקודה זו היו המומחים חלוקים בדעתם. בעוד שעורכות עינת בן-אריה ואדורם חושבות כי אף שהחוק מבשר שינוי חיובי, חלק מהוראותיו קיצוניות מדי, סבור השופט אדלר כי החוק הוא חיובי ומידתי.
עינת בן-אריה: "לדעתי, הקיצוניות של החובות שמטיל החוק על המעסיקים ומזמיני השירות היא לא בפרופורציה להרחבת ההגנה על זכויות העובדים המוחלשים. למעשה 'רכבו' כאן על גל המחאה החברתית כדי לגלגל אחריות שמוטלת על המדינה לפתחם של גופים פרטיים במשק, וזה באופן קיצוני ומרחיק לכת. בין היתר על רקע העובדה שחלק מהמעסיקים לא מספיק מבוססים על מנת להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לעמוד בחוק. צריך לזכור שלא כל המעסיקים הם טייקונים שיכולים להתמודד כלכלית עם ההשקעות הנדרשות לעניין זה".
חוק מידתי שנועד לתכלית ראויה
גם עו"ד אדורם סבורה כך. "למרות הבשורה החיובית של החוק, הוא בעייתי מאוד במובנים רבים, וקודם כל מכיוון שהוא מתנגש עם עקרונות חוקתיים כמו הזכות לקניין ולחופש העיסוק וההתקשרות של המעבידים. החוק גם חורג מהפרדת הרשויות הקדושה, שמהווה בסיס לכל דמוקרטיה, ומעניק סמכות ריכוזית ל'ממונה' מטעם התמ"ת - גוף מינהלי, לשמש כרשות שופטת ומבצעת כאחת".
בעיה נוספת של החוק החדש היא ש"בהיבט הפסיכולוגי ההתנהגותי, הוא מנציח ואף מייצר אווירה קשה ועוינת בין מעבידים לעובדים, ומותיר אותם בשני צידי המתרס. כדי להטמיע ערך של יחסי אמון וכבוד בין מעביד לעובד, מוטב להשתמש בתמריצים חיוביים ולא שליליים. רק 'אכיפה עצמית פנימית', הבאה מעמקי התודעה והסולידריות של הצדדים ליחסי העבודה, מתוך רצון פנימי וכן לסייע אחד לשני - היא ורק היא תהא אפקטיבית".
אדלר סבור אחרת: "לטעמי, החוק מידתי וחוקתי, כי הוא נועד לתכלית ראויה של שמירה על זכויות עובדי הקבלן ועובדים של חברות שנותנות שירות. לצערנו, יש בארץ יותר ויותר עובדים חלשים, כי מגיעים יותר ויותר עובדים זרים, עובדי סיעוד ומשק-בית, וזה יוצר לחץ על עובדי הקבלן לעבוד תמורת שכר נמוך ומביא לקיפוח זכויותיהם. עד עכשיו, למרות הניסיונות הרבים של המדינה ושל בתי הדין לעבודה, יש עדיין מקרים רבים של הפרות של חוקי המגן בענפים הללו.
"לכן, לדעתי, אם החוק יגיע למבחן בג"ץ, הוא לא ייפסל. בג"ץ ישאל 'האם התכלית של החוק ראויה, והאם הוא שומר באופן נקודתי על עובדים שזקוקים להגנה' - והתשובה שלו תהיה חיובית".
החוק: עיצומים כספיים על מעסיקים
החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה כולל שני חלקים מרכזיים. חלקו הראשון קובע כי משרד התמ"ת יהיה רשאי, בפעם הראשונה, להטיל עיצומים כספיים בסכומים משתנים, על מעסיקים שמפירים חובות חוקיות שחלות עליהם ביחסיהם עם עובדיהם.
כך למשל, קובע החוק כי מעסיק שלא מנהל פנקס שעות עבודה לעובדיו, וכן מעסיק שמחויב על-פי דין לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית ולא עשה כן - יוטל עליו עיצום כספי בסך 5,000 שקל.
עוד נקבע בחוק כי מעסיק שלא שילם לעובדיו תגמול בגין עבודה בשעות נוספות או לא מסר לעובד תלוש-שכר או לא סיפק לעובד הודעה על תנאי עבודה - יחויב בתשלום עיצום כספי בסך 20 אלף שקל.
החוק עוסק גם במעבידים שמעסיקים ללא היתר עובדים בימי המנוחה השבועית. על-פי החוק, מעסיק שנוהג כך, וכן מעסיק שהלין את שכר העובד או לא שילם שכר מינימום על-פי דין - יוטל עליו עיצום כספי בסך 35 אלף שקל.
כן נקבע בחוק כי במקרה של הפרה נמשכת או חוזרת, העיצום הכספי יוגדל מעבר לשיעורים הנקובים לעיל.
על-פי הוראות החוק, ומתוך מגמת שקיפות והרתעה, יתפרסמו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת פרטים מלאים אודות סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו, שיכללו גם את שמות המעסיקים שהפרו את החוק, ומהות ההפרה שבעטיה הוטלו העיצומים הכספיים.
החלק המרכזי הנוסף בחוק הגברת האכיפה בדיני עבודה עוסק באחריותן של חברות שמזמינות שירותים מחברות כוח-אדם. החוק מטיל אחריות אזרחית ופלילית וכן אישית על המזמינות וכן על מנהלי המזמינות, במקרים שבהם קבלני כוח-האדם מפירים את חוקי העבודה.
משתמשים בשירותים של קבלני ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה מחויבים לנקוט פעולות אקטיביות כדי לשמור על זכויות העובדים שמועסקים אצלם באמצעות קבלן, כגון על-ידי מתן הודעה לעובדי הקבלן מי הגורם בחברה שאליו יש לפנות אם זכויותיהם מופרות.
החוק מחייב בנוסף למנות בודק שכר מוסמך שיבצע בדיקה מדגמית של זכויות עובדי הקבלן, וכן הכללת סעיפים בחוזה ההתקשרות עם הקבלן שיתייחסו לזכויות העובדים וימנעו מצב של "חוזה הפסד".
החוק מאפשר גם הטלת עיצום כספי על חברה מזמינה, וכן הטלת אחריות אישית על מנכ"ל תאגיד, לרבות מנכ"ל רשות ציבורית, אם וכאשר קופחו זכויות העובדים שמועסקים אצלם באמצעות קבלן. עם זאת, האחריות על מזמין השירות היא עדיין משנית לאחריות הישירה של הקבלן המעסיק.
