אמרה ידועה גורסת כי "כסף אינו יכול לקנות הכול". הוא לא קונה אושר ולא בהכרח משפחה טובה וגם אינו מסוגל להביא מזור מלא למי שחווה פגיעה גופנית או נפשית קשה. ועם זאת, לכסף יש תפקיד הכרחי בשיקומם של פגועי נפש, אלימות ומין.
היו"רית ומנכ"לית (משותפת) של מרכז נגה לנפגעי פשיעה, הקריה האקדמית אונו, עו"ד דקלה טוטיאן, מקדישה את עיקר זמנה לניסיונות להשיג פיצוי כספי לקורבנות ההולכים ומתרבים של מעשי הפשיעה בארץ, והיא מנהלת את התביעות האזרחיות הרגילות והתביעות הנגררות לפלילים, שמגישים נפגעי פשיעה באמצעות מרכז נגה. בנוסף, מסייעת טוטיאן לנפגעי פשיעה בהליכים אזרחיים אחרים שבהם הם נדרשים להיות מעורבים, כגון הליכים בבית משפט לענייני משפחה.
בין היתר, מייצגת טוטיאן את י', שהותקפה ונפגעה לפני כשנתיים וחצי על-ידי איש הביטחון לשעבר ארז אפרתי; את האחים תמר, גיא וניר מעוז, אחיו של דניאל מעוז, שמואשם ברצח הוריהם, נורית ונח ז"ל באוגוסט 2011; את בני משפחתו של רז חג'ג', שנרצח ב-2007, במהלך קטטה שפרצה בין נערים ברחבת מרכז מסחרי בהרצליה ועוד.
1.6 מיליון שקל פיצויים
במקרה של י', בת 23, הסתיימה באחרונה התביעה האזרחית שבה ייצגה אותה טוטיאן בהצלחה. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות, פסקה כי אפרתי ישלם ל-י', פיצוי נדיר בגובהו (1.6 מיליון שקל, מסכום זה הופחתו 150 אלף שקל שאותם קיבלה י' כפיצוי במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגד אפרתי).
טוטיאן אמרה ל"גלובס", שהפיצוי שהוטל על אפרתי הוא נדיר בגובהו וכי היא אינה מכירה מקרה שבו ניתן פיצוי כל-כך גבוה בתיק שהסתיים בהרשעה בניסיון לבצע מעשה סדום, ולא במעשה חמור יותר.
עם זאת, טוטיאן מדגישה כי מדובר בפיצוי הולם בהתחשב במצבה הקשה של י'. "הפיצוי שנגזר על אפרתי לשלם הולם לחלוטין את הנזק שנגרם לה".
* אפרתי, שבתחילה כפר באישומים נגדו, הביע חרטה על מעשיו, וכינה אותם "חסרי אחריות". האם הבעת חרטה משפיעה על שיקולי בית המשפט בפיצוי?
טוטיאן: "אפרתי אמר את הדברים כשהוא אינו נקי לחלוטין מאינטרסים. חשוב לזכור כי ההליכים המשפטיים אינם מסתיימים גם אחרי פסק-הדין בתביעה האזרחית. עכשיו אפרתי יגיש בקשות להקלות במאסר, לחופשות ולשחרור מוקדם, והעיתוי ללקיחת האחריות שלו ברור. בנוסף, בחלק מהמכתב שאפרתי קרא בבית המשפט הוא אמר שהוא לא חולק על הנזק שגרם, אבל שאין לו יכולת לשלם. במילים אחרות, הוא אמר לבית משפט 'תחליטו מה שתחליטו, י' ממילא לא תראה שקל'. מובן שנעשה הכול כדי שהיא בכל זאת תזכה לקבל מאפרתי את הפיצוי שפסק לה בית המשפט".
* עד כמה הפיצוי הכספי משמעותי בשיקום של נפגעת תקיפה מינית ובשיקום של קורבנות אלימות בכלל?
"הוא משמעותי מאוד ומהווה את המפתח לטיפול הנפשי של הקורבן ולשיקומו. רוב קורבנות הפשיעה בארץ אינם זוכים למימון של הטיפול הנפשי מהמדינה ורק מתי מעט, מוכרים על-ידי המוסד לביטוח לאומי. אימא של תמר ברז ז"ל, שאותה רצח בשנת 1997 יגאל אקסלרוד בסניף ביתילי ברמת-גן, אמרה לי ש'אף הורה לא עשה תוכנית חיסכון ליום שבו בנו יירצח'. ההוצאות של משפחות נרצחים ונפגעי עבירות מין חמורות הן עצומות, והן מגיעות בזמן הכי קשה למשפחה ובבת-אחת, ואיש לא לוקח על זה אחריות".
* האם תביעת הפיצוי בהליך אזרחי אינה ענישה כפולה של עבריין שכבר נשפט ונגזר דינו?
"הפיצוי הכספי הוא גם אקט של הרתעה שלעתים יכול להיות יותר אפקטיבי מהענישה הפלילית. הרבה פעמים תיקים פליליים מסתיימים בהסדרי טיעון מקילים בגלל קשיים ראייתיים או סיבות אחרות (ראו מקרה שחר גרינשפן שנפצעה קשה בתאונת-דרכים), והמשפט האזרחי יכול לתת כאן מענה. לטעמי, ענישה 'בכיס' היא הרבה יותר מרתיעה ואפקטיבית. הידיעה של עבריין שהוא ייפגע בבית שלו ובכסף שלו יכולה לכאוב לו הרבה יותר מעונש מאסר".
רוצח לא יירש
מקרה מזעזע נוסף שנמצא היום בדיונים, ושעו"ד טוטיאן מעורבת בו, הוא זה של דניאל מעוז, שעומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, באשמת רצח הוריו נורית ונח מעוז בביתם בירושלים. טוטיאן מייצגת באספקטים האזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה את תמר, גיא וניר מעוז, האחים של דניאל. "בגלל שיש לאקונה (חסר) בחוק אנחנו נדרשים לבצע כל מיני פעולות משפטיות כדי לוודא שלא יקרה מצב שעוד לפני ההרשעה של דניאל מעוז, יועברו כספי עיזבון ההורים הנרצחים לידיו, וכן לדאוג שקופות-גמל של ההורים, שמחוץ לירושה, לא יועברו לידיו".
* האם דניאל מעוז מנסה להשתלט על קופות-הגמל של הוריו שנרצחו כדי לממן את משפטו?
"ההליכים בתיק מתנהלים בדלתיים סגורות, כך שאני לא יכולה להיכנס לפרטים. מה שאני כן יכולה לומר זה שבעקבות המקרה המזעזע, אנחנו מבקשים לעשות תיקון בחוק הירושה, שבו ייקבע כי חשוד ברצח אינו יכול לרשת את מי שהוא חשוד ברציחתם, כמו גם להביא להקפאת נכסים נגד מי שחשוד ברצח".
לטוטיאן יש גם ביקורת נוקבת על האופן שבו מתייחסת המדינה לקורבנות, ההולכים ורבים, של מעשי אלימות בישראל. לדבריה, נדרש שינוי מהותי בתחום זה. "מאוד קשה לי, ערכית וחברתית, עם מצבם של נפגעי העבירה בארץ שהם אוכלוסייה מודרת שלא זוכה למה שמגיע לה. כפי שמכירים בנפגעי פעולות איבה וטרור כך צריך להכיר בנפגעי עבירה ופשיעה.
"המדינה מממנת ותומכת בעבריינים ואינה דואגת למי שנפגע מהם. חייב להיות פה שינוי מהותי. למה למשל, אין סנגוריה לנפגעי פשיעה אלא רק סנגוריה ציבורית שמגינה על הפוגעים? איך יכול להיות שהמדינה מממנת ייצוג משפטי לאנסים ולא לנאנסות? לפוגעים ולא לנפגעים? אנחנו יוצרים פה שכבה שלמה של אוכלוסייה שתלויה בבני המשפחות שלהם לצורך השיקום שלהם".