אסיפת בעלי חוב בסאני / צילום: רוני שיצר
זה כבר הפך לתופעה רחבה בשוק ההון, בימים אלה של משבר וחשש מחדלות פירעון של חברות. שחקני שוק הון מתוחכמים, דוגמת עופר איזנברג, מזהים את ה"טרף" ונועצים בו את שיניהם. הם רוכשים אג"ח הנסחרות בתשואת "זבל" של חברה שמצויה בקשיים, במחירי רצפה, ומחכים. אפשרות אחת היא שיהיה הסדר על החוב, ואז השחקנים שנטלו את הסיכון ירוויחו על האג"ח - אולי לא את התשואה המלאה, אבל עדיין יותר ממה ששילמו. אפשרות נוספת, ולעיתים קורצת אף יותר, היא שבעל השליטה לא יוכל להחזיר את החוב, יאלץ לוותר על החברה, ואז, אם לשחקנים יש פוזיציית אג"ח בהיקף משמעותי, הם יוכלו אפילו להגיע לכדי שליטה בחברה.
"בארץ, כי כולם מכירים את כולם, קוראים לזה השתלטות עוינת, אבל זה פאקינג ביזנס", אמר לפני שבועיים בראיון שער ל-G בעל השליטה בלפידות, יעקב לוקסנבורג, שרכש לפני כחודש אג"ח של סאני בהיקף של 35 מיליון שקלים. אם הסדר החוב בסאני יאושר, הוא צפוי לקבל פי שלושה ממה שהשקיע. מצב שבו בעל השליטה אילן בן-דב היה מוותר על החברה, יכול היה להפיל לידיו של לוקסנבורג פוזיציה בחברה-נכדה, הלוא היא פרטנר.
"כשהם רואים שמישהו לא יכול להרשות לעצמו ליפול, זה הרגע שלהם", מאבחן את שחקני שוק ההון גורם מרכזי, שהיה מעורב בהסדרי אג"ח. "זו תופעה מרתקת, יש להם פוזיציה טקטית חזקה יותר מאשר לשחקנים האחרים כי מדובר בשחקנים מקצועיים. מראש הם עשו סיכון מחושב ורואים שיש להם פוטנציאל לקבל הרבה כסף. יש להם אורך נשימה והם יכולים להרשות לעצמם להפסיד את המעט ששילמו, כי הסיכון קטן מהסיכוי".
- יש מי שמתייחסים אליהם כאל חיות טרף.
"יש ביניהם גם כאלה שהם סדרתיים, שבכל מקום הם קובעים את נציגות האג"ח, ומטילים את אימתם או חתתם על בעלי השליטה. הם למדו את החברה והם יודעים מה הפינות שלה".
בעלי השליטה אמנם מתמרמרים כאשר בעלי אג"ח שנרכשו בפרוטות מנפחים חזה באקטיביזם של משקיעים ודורשים כמה שיותר, עם כמה שיותר ביטחונות. אבל צריך להבהיר כי העיסוק באג"ח בתשואת זבל גם כרוך בסיכונים לא מעטים, כפי שלמד על בשרו, למשל, גורו ההשקעות "מנדי", נפתלי מנדלוביץ' המנוח, שהשקיע בדוראה .
*** הכתבה המלאה - במגזין G שיחולק הערב (ה') למנויי "גלובס"