מסר אקטיביסטי נוסף מצדו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס: הרכב בג"ץ בראשותו הוציא אתמול (ד') צו על-תנאי נגד הכנסת, המקציב לה חודש ימים להתייצב בבג"ץ ולנמק מדוע לא תבוטל החלטתה של נשיאות הכנסת למנוע מח"כ אחמד טיבי להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לביטול "חוק הנכבה", השולל תקציבים ממשלתיים ממי שמציין את "יום הנכבה" שהיא הקמתה של מדינת ישראל. עוד החליט ההרכב, שכלל מלבד גרוניס את השופטים אסתר חיות ואורי שהם, כי המשך הדיון בעתירה ייעשה בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים, שיכלול גם את השופטים מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן.
יצוין כי מאז מונה בחודש פברואר השנה השופט גרוניס לנשיא בית המשפט העליון, היו הצהרותיו פסיקותיו בכמה וכמה הזדמנויות בעלות מסר אקטיביסטי, הן בעניין התערבות בית המשפט העליון בהחלטותיהן של רשויות השלטון האחרות, והן בעניין זכויות אדם. זאת, בניגוד לדימוי השמרני שנוצר לגרוניס בקרב גורמי שלטון ערב מינויו לנשיא, שתמכו גם בשינוי חוק הקדנציות כך שיתאפשר לגרוניס לכהן בתפקיד נשיא העליון. בין היתר בא הדבר לביטוי בביקורתו של גרוניס על הצעת חוק יסוד: החקיקה שיזם השר נאמן, והמבקשת לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקות בג"ץ הפוסלות חקיקה, וכן בהשתתפותו בהרכבי בג"ץ שדחו את בקשות המדינה להימנע או לעכב את פינוי המאחז מיגרון ושכונת גבעת האולפנה בבית אל.
"חוק הנכבה" אושר בכנסת במארס 2011, והוא מאפשר לשר האוצר להפחית העברות מתקציב המדינה לגוף מתוקצב, שהוציא הוצאה שהיא במהותה, בין היתר, "ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל". טיבי ביקש לשנות סעיף זה כך שייכתב בו שהשר רשאי להפחית העברות תקציביות לגוף שהוציא הוצאה שהיא במהותה "הכחשה פומבית של יום הנכבה כאירוע היסטורי, אמיתי ומכונן של אסון העם הפלסטיני, לרבות המיעוט הערבי במדינת ישראל". את ח"כ טיבי ייצג עו"ד חסן ג'בארין מנכ"ל מרכז עדאלה.
בתשובה לעתירה, שהגיש היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון, נטען כי הצעת החוק עוסקת בציון יום הנכבה המצוין על ידי הערבים בישראל ביום העצמאות. בנסיבות אלה, דומה שהוראת חוק המבקשת להאדיר את מעמדו של יום הנכבה יכולה להיתפס כהצעת חוק המבקשת לפגוע במעמדו המיוחד של יום העצמאות, ובכך לפגוע באחד המרכיבים הגרעיניים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מנגד טוען העותר כי הסירוב להניח על שולחן הכנסת את הצעה לתיקון חוק הנכבה הוא המקרה הראשון בהיסטוריה של הכנסת בו נפסלת הצעת חוק של חבר כנסת ערבי בהסתמך על סעיף בתקנון הכנסת המתיר לנשיאות לפסול מראש הצעת חוק בהיותה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
יצוין כי בשנת 1985, בתקופת כהונתו בכנסת של מאיר כהנא, מנהיג תנועת "כך" הגזענית, נתקלה הכנסת בקושי לפסול הצעות חוק גזעניות שביקש להגיש להצבעה. בעקבות זאת תוקן תקנון הכנסת, ונקבע כי נשיאות הכנסת תהיה רשאית לפסול הצעות חוק בשתי עילות - גזענות, ושלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד ינון, ציין אתמול בדיון בבג"ץ כי מאז עשתה הכנסת שימוש בסמכותה זו 12 פעמים, 9 הצעות חוק נפסלו בשל היותן גזעניות, ו-3 בשל שלילת קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי.
"המקרה כאן הוא יוצא דופן", הסכים ינון, "האם חרגה הנשיאות מסמכותה? אנו סבורים שלא. ההחלטה נמצאת במתחם שיקול הדעת. הצעת ח"כ טיבי היא לבקש מהמדינה לאמץ את נרטיב הנכבה כמכונן וממלכתי. בעקיפין, ההצעה מבקשת שהמדינה, על ידי זה שתפחית תקציבים ממוסד שמתכחש לנכבה כיום של אסון, תעודד את הנרטיב הפלסטיני בעניין הנכבה. קשה להתעלם ממשמעות ההצעה לגבי זהות המדינה. ההצעה מבקשת להאדיר את יום הנכבה ולפגוע במעמד יום העצמאות במדינה וכל זה בעידוד הממשלה בכך שיופחת תקציבים למי שמכחיש את יום הנכבה לפי הנרטיב הפלסטיני". (בג"ץ 5478/11)