בירור תביעת הפיצויים של עמותת כנס הבפטיסטים, המחזיקה בקרקעות באזור ירקונים בפתח-תקווה, נגד תוכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז, בסך כ-90 מיליון שקל, לא יוקפא - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
עמותת כנס הבפטיסטים, המיוצגת בידי עורכי הדין צבי שוב ויפעת בן-אריה ממשרד צבי שוב, המחזיקה בקרקעות ליד כפר הבפטיסטים, תבעה ב-2004 פיצויים בשיעור המוערך בכ-90 מיליון שקל מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקווה, זאת בעקבות אישור תוכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז, תמ"מ 21/3.
התביעה היא לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, המתייחס לפיצויים בגין ירידת ערך.
לטענת העמותה, תמ"מ 21/3 פוגעת במקרקעין שבבעלותה היות שהיא משנה את ייעוד הקרקע לאזור נופש מטרופוליני, כשבמקור ייעוד הקרקע הוא חקלאי עם פוטנציאל לשינוי ייעוד לבנייה למגורים. העמותה תבעה על ירידת הערך בעקבות ביטול הפוטנציאל הגלום בה לעליית שוויה כתוצאה מהשינוי הפוטנציאלי למגורים.
כמו עמותת כפר הבפטיסטים, הגישו בעלי קרקעות נוספות באזור תביעות פיצויים בסך מיליארדי שקלים, בעקבות אישורה של תמ"מ 21/3. תביעתה של העמותה נדחתה, אחרי שהוועדה המקומית פתח-תקווה טענה בתשובתה כי התוכנית לא משנה ייעוד אלא מתווה מדיניות תכנונית כוללת, ולכן לא פוגעת במקרקעין של העמותה.
לאחר שנדחתה תביעתה, הגישה העמותה ערר לוועדת הערר המחוזית מחוז מרכז, שדנה בשאלה האם במצב התכנוני הקודם היה לקרקע פוטנציאל ומהו אותו הפוטנציאל שממנו ניתן לגזור את שווי הקרקע ערב אישור התוכנית.
בשל ההבדלים המהותיים בין חוות-הדעת השמאיות של שני הצדדים לגבי הפוטנציאל שהיה גלום בקרקע, החליטה ועדת הערר למנות שמאי מכריע, אך דחתה את כל הדיונים בתיקים הקשורים לתמ"מ 21/3 וקבעה כי אלה יתקיימו ברציפות לאור כוונת היועץ המשפטי לממשלה להשתתף בדיונים אלה.
בעקבות החלטה זו הגישה הוועדה המקומית פתח-תקווה בקשה לוועדת הערר להקפיא את הדיון בערר של עמותת כנס הבפטיסטים עד לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה. ועדת הערר החליטה שלא לקבל את בקשת הדחייה וקבעה כי יש להמשיך את הדיונים בפני שמאי מכריע. הוועדה המקומית פתח-תקווה ערערה נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורה.
עו"ד צבי שוב, המייצג את עמותת כנס הבפטיסטים, ציין כי "ההחלטה שלא להקפיא את ההליכים ומינוי השמאי המכריע היא צעד נוסף ומתבקש בדרך לפסיקת פיצויים בגין אובדן הפוטנציאל הנדל"ני. משעה שהקרקעות איבדו את מהותן הפרטית והפכו לגן לאומי שהינו ייעוד ציבורי, ההחלטה על מתן פיצוי לבעלי הקרקע שאינם יכולים לעשות עמה כמעט דבר - היא מתבקשת".