האם החדשות באמצעי התקשורת השונים עברו לשדר ביידיש? כך, מכל מקום, זה נשמע כאשר הם מסקרים את גבעת האולפנה. בהתחלה זה היה כמו שצריך: אולפנה במלרע. פתאום אני שומע את אחד הכתבים אומר אולפנה במלעיל. ועוד כתבים ועוד מגישי חדשות מבטאים את המילה כאילו למדו את העברית שלהם בחדרי ישיבות ובחצרות רבנים. ו"עיתונאים" אלה לא רק מחליפים את הקמץ בסגול, הם גם מוסיפים לכך את הניגון המקובל במקומות שבהם מסתופפים רבנים ואברכים.
לא מלרע, לא מלעיל
כיוון שאני לא מומחה גדול בדקדוקי העברית, פניתי אל בלשנית רשות השידור רות אלמגור. אם אולפנה בקמץ זה במלרע, האם כאשר מבטאים זאת בסגול מדובר במלעיל? שאלתי. והנה הפתעה: "ממש לא", משיבה אלמגור האדיבה והידענית. אז אם לא מלעיל, וגם לא מלרע, באיזו הטעמה מדובר, הוספתי לשאול. "ובכן", מהרהרת אלמגור בקול, "בעצם אין בעברית ניגון כזה". יידיש? שאלתי. "אפשר לומר", אמרה.
איך חדרה עברית יידישאית, השגורה בפיהם של רבנים ואברכים, לפיותיהם של כתבים, פרשנים ומגישי חדשות? ובכן, זה מה שקורה כאשר אנשי חדשות, האמורים להיות עיתונאים, הם ברובם זן חדש של עיתונאים-בדרנים, ובדרך כלל יותר בדרנים מעיתונאים. לו היו עיתונאים של ממש, הם היו מבינים את המשמעות שיש למילים, הרבה מעבר למשמעות המיידית שלהם.
אולפנה ואולפנים
מה זה החיים הציבוריים - התקשורת, הפוליטיקה, הספרות וכיוצא באלה - אם לא מילים? האם מה שנותן משמעות למילים הוא לא גם האופן שבו מבטאים אותן? כאשר עוסקים בסוגיה מרכזית ומורכבת כמו הרס בתים בהוראת בג"ץ, מקבלות המילים חשיבות רבה עוד יותר.
אפשר לבטא את המילה בהטעמה נכונה מבחינת העברית, ואפשר לתת לה הטעמה לא נכונה השייכת למחנה פוליטי מסוים, כפי שנעשה בכמה אולפנים.
"אולפנה" בעברית זה סתם מקום שנועד ללימודים כאלה ואחרים. "אולפנה" בהגייה החרדית משייכת את המקום להווייה החרדית ומחזקת את הקשר של המקום עם החרדים, המתנחלים ושאר הגורמים שביקשו למנוע את הפינוי, ובכך מעניקה משנה תוקף לטענותיהם.
ממש לא סבבה
קשה לבוא בטענות אל בדרנים שנקראו לשמש עיתונאים והלקסיקון הלשוני שלהם לא כולל הרבה יותר מ"סבבה", "אחלה" ואולי גם "מעולה".
הבעיה היא שרבים מהעורכים היום, שהיו צריכים להבין ולדעת, אינם טובים בהרבה מהכתבים, אם בכלל; וגם הם רואים את תפקידם העיקרי בהלעטת הציבור באייטמים של בידור, דהיינו רציחות, שריפות, תאונות, אונס (רצוי קבוצתי) - כל דבר שיש בו דם וסקס. לא הוגן לצפות מעורכים המתבוססים באייטמים כאלה להקדיש זמן ומחשבה למילים ולהבנת השפעתן על הציבור.
לכן אין ברירה אלא להיכנע לבורות ולחוסר האכפתיות. במקום לדרוש הקפדה ותיקון (שממילא לא יתרחשו), פשוט נוסיף למלעיל ולמלרע הטעמה נוספת: יידישאית-חרדית. ובא שלום למדינה".
matigolan@globes.co.il