בחודש פברואר השנה שיגר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מכתב יוצא דופן לאנשי האתר העברי של האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה. הנהלת בתי המשפט ביקשה להסב את תשומת-לבם של אנשי האתר, שבדף המוקדש לשופטת רות רונן, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מצוין כי תלונה שהוגשה נגדה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בנוגע לניגוד עניינים שבו נמצאה באחד התיקים שבהם דנה, נמצאה מוצדקת.
אלא שההחלטה על מציאת התלונה נגד רונן מוצדקת, מעדכן לייזר, לא הייתה סוף פסוק. כחודש ימים לאחר החלטתו, ביולי 2011, ולאור פנייה נוספת מצד השופטת, החליט הנציב לקבל את השגתה על ההחלטה, וקבע כי ההוראה האופרטיבית שבבסיס החלטתו, המטילה על שופט חובה לברר עם הצדדים המופיעים בפניו מידע שעשוי להשפיע על עמדתם בשאלת ניגוד העניינים שבו נמצא השופט - היא הוראה מכאן ולהבא בלבד. לפיכך, חזר בו הנציב מההחלטה שהתלונה מוצדקת, והסתפק בקביעה ש"הבירור מוצה".
מדובר בתלונה שהוגשה נגד השופטת על-ידי הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, בעקבות עתירה שנידונה בפני השופטת רונן, שהוגשה על-ידי עמותת "גישה", העוסקת בשמירה על זכויות התנועה של פלסטינים. תלונת הפורום התמקדה בכך, שבעלה של השופטת, זאב ברגמן, הוא חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל, המממנת בעקיפין את "גישה". למרות זאת, רונן לא פסלה עצמה ואף לא יידעה את הצדדים בפרט זה.
רונן טענה, כי לא ידעה על הקשר בין "גישה" לבין הקרן החדשה. בתחילה החליט הנציב גולדברג כי די היה באופן שבו הציגה "גישה" את עצמה בעתירה, כדי להביא את השופטת לדרוש פרטים נוספים, שהיו עשויים לחשוף את הקשר בינה לבין הקרן החדשה. אולם לאחר מתן ההחלטה, הסכים הנציב לקבל את עמדתה של רונן, שלפיה "קיומה של חובה זו לא היה מובן מאליו, ומן הראוי על כן שתחולתה תהיה מכאן מלהבא". וכעת הדברים ידועים, אפילו לגולשי ויקיפדיה.