מעל הדיון הפוליטי האלים בחוק הבריאות (Obamacare), אחרי פסיקת ביהמ"ש העליון בשבוע שעבר, מרחף המונח הטעון שכמוהו כבגידה במולדת - סוציאליזם.
רק הכינוי "ליברל" מתחרה בו בתודעה האמריקנית בעוצמתו הקטלנית והשלילית. את רובה הציד כפול הקנים הזה מכוונים הרפובליקנים כלפי הנשיא אובמה, כשהם מתיזים מבין שיניהם את המילים המפורשות ומבטיחים קרב נחוש עד הסוף המר: ביטול החוק עם היבחרו לנשיאות של המועמד מיט רומני.
הנשיא עצמו, כצדיק שמלאכתו נעשית בידי שופטים עליונים, לא התאפק ונשא דרשה טלוויזיונית מהבית הלבן, שבה טפח על שכמו שלו, החמיא לתבונה שנשבה בהרכב העליון, והבטיח לשאת את חוק הבריאות עד לטאצ'דאון המיוחל בקדנציה הבאה שלו.
מיליוני אמריקנים ימותו מהיעדר יכולת כספית לשלם עבור טיפול רפואי נאות עד שהחוק הרצוץ הזה ייכנס לתוקפו, אם בכלל, ב-2019. ימותו, משום שאמריקה הגדולה והמסורה לרוח הקפיטליזם אינה מסוגלת להעניק ביטוח רפואי הולם לרבים מאזרחיה.
מי שנולד, כאזרחי ישראל למשל, אל חיקה של מערכת בריאות סוציאליסטית, המחויבת להעניק מזור לחוליה על-פי חוק ותפיסת עולם, לא יבין זאת. בשנה שעברה נקברנו תחת אירוע רפואי שדפק מונה של 50 אלף דולר (אין צורך בתרומות, תודה) ממנו טרם החלמנו.
זה היה מפגש דרמטי עם שיטה לא מוכרת. על אובמהלהישאר נשיא כדי לחלץ ממלתעותיה של מערכת בריאות מנוונת, מעמדית ומרוששת, את כל מי שאינו מבוטח על-ידי מעסיקו, או אינו יכול לשלם מכיסו פרמיה חודשית בסדר גודל של כ-1,000 דולר למבוגר.
כ-50 מיליון אמריקנים, באומדן זהיר, אינם מבוטחים ומעיקים על מצפונו של הנשיא. מספר דומה של אמריקנים נעולים מחוץ לחברות הביטוח הרפואי, בשם התנאי המתלה על-פיו הם אינם זכאים לביטוח וגם אינם יכולים לרכוש אותו בכסף סביר בגלל מצב רפואי קיים בחייהם. אם אתה חולה סרטן, סוכרת או לב חלילה, השירותים הרפואיים ינעלו אותך מחוץ למרפאה. החברות שאמורות לבטח אותך, אינן אוהבות חולים.
למרוח מהצד הנכון
טיוטת חוק הבריאות בגרסאות שונות תלויה על צווארם של נשיאים דמוקרטים זה עשרות שנים. חוק בריאות כזה היה אחת מיוזמותיו הראשונות של ביל קלינטון, שהפקיד את התיק בידיה של אשתו הילארי. הקלינטונים התרסקו כמו מכונית ללא בלמים במדרון תלול. חוק הבריאות של אובמה נתקע בבית המשפט העליון משום שמתנגדיו, מהדמוקרטים ימינה, טענו לאי-חוקיותו.
למרות שתזמון פסיקת הרכב העליון נראית כתרומת בחירות לאובמה, קשה להאשים את ההרכב בשיקול דעת אנטי-רפובליקני. המומחים מנסים עדיין לנתח את מה שנראה כמהלך משפטי מבריק של נשיא ההרכב ג'ון רוברטס, שופט שמרן.
השופטים הליברלים, כולל כל הנשים בהרכב, ששתיים מהן התמנו בתקופת אובמה, הצביעו בעד החוק והשמרנים נגדו, 4 נגד 4. עם מצגת ההצבעה מולו נתן רוברטס את קולו בעד החוק ושחרר אותו חזרה לנשיא ולקונגרס. הליברלים קיבלו לטיפולם את הנושא המפלג ביותר באמריקה. השמרנים קיבלו הזמנה להגביל את החוק או להרוג אותו באמצעות הרוב שלהם בבית הנבחרים. רוברטס הצביע כנראה לטובת הנצח והרקורד השיפוטי והאנושי שלו. הוא הבין שאת הפרוסה הזאת צריך למרוח בזהירות ומהצד הנכון.
פסיקת בית המשפט קובעת למעשה כי רכישת ביטוח רפואי היא זכות אזרחית מוקנית ולא היטל מס. קשה להסביר בהליך מזורז את הצעת החוק, אבל בעיקרון מדובר ביוזמה שתפשט את מבנה הביטוח הרפואי, תעקר את הכוח המונופוליסטי הנמצא כעת בידי חברות הביטוח פושטות העור, תחזק את מדיקייר, העזרה הרפואית המעוגנת בחוק לבעלי הכנסה נמוכה, ותחייב את כל האמריקנים לרכוש ביטוח. כעת אין תקנה המחייבת את האמריקנים לרכוש ביטוח בריאות.
פרדוקס זה מונע מאזרחים מסוימים טיפול רפואי חיוני או הופך אותם למטלה על המדינה. מוקדם לשאוג ברחובות "זה נגמר!", אבל מדובר בפסיקה תקדימית ומפתיעה. כזאת שמבטיחה שהבחירות המנומנמות עד עתה יתחילו לבעור בלפידים שיינשאו בידי הפלגים הניצים.