גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עד כה המחאה החברתית רק הרעה את מצבם של המוחים"

שמואל פרנקל, המייסד ויו"ר בית ההשקעות אפסילון, מסיר את הכפפות ותוקף את ההתנהלות הממשלתית והרגולטורית שלשיטתו רק מזיקות לבתי ההשקעות, למצב המשק ולאזרח הקטן

"יש עודף רגולציה, וזה עושה רע לשוק, עברנו מחוסר רגולציה לעודף רגולציה. השינוי בכללי המשחק בדיעבד הוא אחת הבעיות של ישראל, ומשפיע גם על היעדר המשקיעים הזרים ועל הממשלה לתפוס את עצמה". כך אומר שמואל פרנקל, המייסד ויו"ר בית ההשקעות אפסילון שבשליטת חברת כור, בראיון ל"גלובס".

פרנקל פעיל כשחקן בשוק הפיננסי מאז 1988, וכעת הוא מסיר את הכפפות וטוען כי המדינה מכבידה על השוק הפיננסי המקומי, ופוגעת דווקא בתחום שאותו היא מנסה להסדיר. "כיום יש כ-100 בתי השקעות, ובתי השקעות שמפסידים עומדים בתור למכירה או למיזוג. ראה למשל את מיטב-דש הגדולים, או את תמיר פישמן-הדס ארזים שמתמזגים. זה נובע מגידול בעלויות בגלל הרגולציה החזקה, כך שקשה היום להרוויח".

- מה בעצם הבעיה בכך שבעתיד שוק ניהול הכספים יהיה בעיקר של קבוצות גדולות, ולא יהיו בו "בוטיקים"?

"יש צורך בבוטיקים, כי הרבה אנשים מהמאיונים הגבוהים וגם חברות שמנהלות את כספן צריכים טיפול אישי. זה כמו לטוס באל-על: כולם יוצאים מת"א לניו-יורק, רק שחלק טסים בביזנס, חלק במחלקה ראשונה וחלק במחלקת תיירים. אבל הבוטיקים יצטרכו להתאחד כדי להתקיים. היום אם אתה מנהל פחות מ-5 מיליארד שקל קשה לך מאוד להרוויח".

"מטר חוזרים שלא נפסק"

"שורשי בעיית הרגולציה נטמנו באדמה כבר לפני זמן רב והחלו ללבלב עם רפורמת בכר שנחקקה בקיץ 2005, לפני כשבע שנים", מסביר פרנקל שמלבד היותו ברוקר ותיק, מוכר גם כאוהד מושבע של מכבי ת"א כדורסל וכמעריץ שרוף של אלביס פרסלי. הוא עצמו היה אז נציג הברוקרים הפרטיים במסגרת איגוד לשכות המסחר, והיה שותף בדיוני הוועדה ובמאבקים לניסוח הרפורמה.

"ב-2005 יצאו לדרך המלצות ועדת בכר שנועדה להגביר את התחרות בשוק ההון, לצמצם את הריכוזיות, להקל על כניסה של בתי השקעות זרים לישראל, להגדיל את מגוון המוצרים ולשפר את השירות ללקוחות. למעשה, היום אנחנו רואים שלא קרה דבר מכל אלה".

לפי פרנקל, בסופו של דבר, התהליך היטיב בעיקר עם הבנקים. "הם יצאו הכי טוב, ומי שנדפק הכי הרבה זה בתי ההשקעות". פרנקל רואה בכך תהליך מתמשך כשמאז חקיקת בכר ועד היום הכיוון של הרגולציה לא השתנה, והקצב של הרגולציה המכבידה רק גבר.

"בקופות גמל יש כל הזמן מטר של חוזרים שאינו מפסיק. למשל, על פעילות קופות הגמל הקטנה שלי אני מחזיק ביועמ"ש פנימי, קצין ציות, מנהל סיכוני אשראי, רו"ח פנימי, רו"ח חיצוני, כך שכיום אני מפסיד בקופות גמל. להישאר בגודל שלי אני לא יכול - או שאמכור או שאקנה. בגמל יש זכות קיום רק לגופים מאוד גדולים".

- התופעה הזו התחזקה עם רפורמת דמי הניהול האחרונה בשוק הגמל, במסגרתה הרף המקסימלי הופחת במידה ניכרת?

"בגלל הפופוליזם החליטו להוריד את דמי הניהול מבלי לבדוק. הממונה על שוק ההון, עודד שריג, הראה מצגת לפיה לנהל קופה עולה 1.2% מהצבירה בשיעור שנתי, אך בכנסת עשו שקשוקה והגיעו לרף של 1.05%.

"וצריך להבין שח"כ חיים כץ שהוביל את השקשוקה, הוא יו"ר ועד עובדי תע"א שלהם יש קופה מפעלית. אותה קופה השיגה בחמש השנים האחרונות (עד תחילת 2012, ר' ש') תשואה מצטברת של 0.3%, בעוד שהממוצע בקופות המפעליות באותה תקופה היה 23.2%. העובדים שם הצביעו ברגליים והקופה הצטמקה בכ-1.7 מיליארד שקל. המסקנה מזה היא שח"כ כץ היה צריך להבין שלנהל קופת גמל זה להשקיע במנהלי השקעות טובים, באנליסטים טובים, ושהכל עולה כסף - אין יש מאין. לכן החקיקה וההתערבות בדמי הניהול מיותרות ועדיף לבטל זאת".

- הרפורמה בדמי הניהול נבעה בין היתר בשל התנהגות השחקנים בשוק. גביתם מהגדולים מעט מדי ומהקטנים יותר מדי, כדי להגדיל את הרווחים של בתי ההשקעות.

"אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי זה החקיקה הזו בקופות גמל. מדוע? כי בשוק הגמל יש תחרות חריפה על כל הלקוחות - גם על הקטנים. החקיקה הזו, בתחום תחרותי כל כך, מיותרת. הירידה במחיר החלה עוד לפני החקיקה".

"אנשים טובים נבהלים מהאכיפה"

- מבחינת פעילים רבים בשוק הגמל השינוי בדמי הניהול משנה בדיעבד את כללי המשחק, שלפיהם הם קנו הקופות מהבנקים.

"זו אחת הבעיות של ישראל - שמשפיעה גם על היעדר משקיעים זרים כאן - השינוי בכללי המשחק בדיעבד. אחרי שנכנסת למגרש, ושילמת במיטב כספך, מישהו בא ואומר לך 'לא', ומשנה את כללי המשחק. המשקיעים הזרים לא יבואו לישראל כשמשנים את החוקים לאחור כמו שעשו בוועדת ששינסקי. לראייה - כל חברות הביטוח כאן נמצאות על המדף בחצי מחיר ואף אחד לא רוצה לקנות, כשהחברה היחידה שנמכרת (מגדל, ר' ש'), נמכרת מהגוף הזר היחיד שבאמת היה פה למשקיע ישראלי".

- אתה לא חושב שדרישות הרגולציה המכבידות שעליהן אתה מדבר באו כתגובת נגד לפרצות רבות שהיו בעבר?

"בעבר, כשקידמו רגולציה וחקיקה שקידמה את הענף, מאוד תמכנו כי היה לזה מקום. תראה איפה הייתה המעילה האחרונה? מנהל ההשקעות ערן מזרחי שהוא בכלל לא מפוקח. אני בעד רגולציה, אך כזו שחייבת להיות במשקל נכון. עברנו מאפס רגולציה ל-400% רגולציה, וזה יותר מדי. צריך ליצור מדרגי רגולציה שונים לגדולים ולקטנים".

- אבל אם יש מינימום שנדרש כדי לשמור על החיסכון של הציבור, מדוע להקל על מי שקטן מדי כשזה יכול לפגוע בצרכן?

"אני בעד רגולציה, על המינימום יש לשמור. אבל יש יותר מדי רגולציה ובקצוות אפשר וצריך לתת יחס אחר כגון בדרישה לשעות ביקורת".

- הרגולטורים הרי לא ממציאים רגולציה ממוחם הקודח, זה פועל יוצא של לקחים מהמציאות, כאלה ש"נכתבו בדם" כמו שאומרים בצבא.

"מה, הסכם ניהול עם לקוח חדש שהיה פעם 4 או 8 עמודים צריך להיות היום כמעט 40 עמודים? לשבת עם לקוח חדש לוקח היום שעה וחצי. זה לא נדרש, וזה עודף רגולציה".

"הרגולציה", הוא מוסיף בהמשך, "גורמת לעוד דבר מכביד: הדירקטוריונים ומנהלי ההשקעות מדברים כיום ב-90% מהזמן על רגולציה ולא על ניהול או פיתוח עסקי, כאשר אנשים טובים פוחדים מהאכיפה המנהלית וחוששים מלהיות דירקטורים. לכן גם רואים ירידה ברמת הדירקטורים".

- איך כל זה משפיע על המשק?

"בשוק הגענו למצב בו אי אפשר לגייס ולמחזר חוב, וזה מתכון לקיפאון. חלק גדול מכך נובע מהרגולציה. גם העליהום על אנשי העסקים הישראליים הוא בעייתי - אנו גורמים לעצמנו עצירה של הפעילות במשק. למשל, כמה מאנשי הנדל"ן העיקריים עצרו את השקעותיהם בארץ ויוצאים לחו"ל. הם מסבירים שבחו"ל הם מצליחים לפגוש את נבחרי הציבור המקומיים ומרימים פרויקט ב'נו-טיים'. פה יקראו לזה הון ושלטון".

- אז מה הפתרון שאתה מציע?

"אני חושב שכיום אין לבתי ההשקעות שום צ'אנס בניהול חסכון לטווח ארוך. לכן, לדעתי, יש לתת לחברות הביטוח לנהל את החיסכון לטווח ארוך ולתת לבתי ההשקעות לנהל את החיסכון לטווח קצר: תיקי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל וקרנות השתלמות. זה יפתור, לדעתי, את הריכוזיות בשוק ההון ויביא להתמקצעות. הרי יש הבדל בין ניהול כסף לטווח קצר לניהול לטווח ארוך, וזה גם יוביל לשיפור השירות".

"לכור יש נחת ממני"

בשנה האחרונה חווה כור מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שהיא כאמור גם בעלת השליטה באפסילון, תקופה לא קלה. זאת, כתוצאה מהשקעה כושלת במיוחד במניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי, שהסבה לה עד כה הפסדים של מיליארדי שקלים "על הנייר". ההחזקה של כור באפסילון (68.75%), לעומת זאת, מהותית הרבה פחות מבחינתה. "לכור יש נחת ממני. אני נותן דיבידנדים באופן קבוע, אם כי זה הולך ופוחת כי היום קשה להרוויח", אומר על כך פרנקל.

מדוחות כור ניתן ללמוד שבית ההשקעות הציג ברבעון הראשון של 2012 רווח תפעולי של כ-1 מיליון שקל, ורווח נקי של כ-2 מיליון שקל. זאת, לעומת רווח תפעולי של כ-4 מיליון שקל ורווח נקי של כ-3 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2011.

הכנסותיה של אפסילון הסתכמו ברבעון הראשון השנה בכ-17.1 מיליון שקל, כך ששולי הרווח של החברה עמדו על שיעור נאה של כ-10% מההכנסות. במאי השנה אפסילון אף חילקה דיבידנד בהיקף של 2.1 מיליון שקל. "זה בא מהנוסטרו", מסביר פרנקל, "וכמו שזה בא זה גם יכול ללכת ברבעון השני. יש גם בתי השקעות גדולים יותר שמפסידים בשורה התחתונה".

"עד כה המחאה רק הרעה את מצב המוחים"

כידוע, שוק ההון והשחקנים הפעילים בו אינם פועלים בוואקום, ובימים אלה הם ניצבים בפני תקופה מאתגרת במיוחד, על רקע הצורך הגובר בהיערכות ממשלתית כתגובה להאטה שכבר מורגשת פה, גם בצל המחאה הציבורית המתחדשת.

- מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות בזירה המאקרו-כלכלית?

"היום הייתי מייעץ לשר האוצר ולממשלה לעשות כמה דברים: להוריד מסים ולהמשיך במתווה הפחתת מס החברות; להוריד ריבית; לקצץ בהוצאות הממשלה; לעודד את המגזר העסקי; ולהוריד את המס על השקעות זרות כדי למשוך משקיעים זרים לישראל".

- הפחתת המיסוי לא ממש על הפרק כיום.

"הממשלה צריכה לתפוס את עצמה. כשר אוצר בנימין נתניהו החל במהלך של הורדת מס חברות, כשבכל שנה שעברה מאז - עד שמתווה הירידה נעצר - שיעור המס אמנם ירד אך הגבייה עלתה. חלק גדול מהצמיחה שהייתה במשק בשנים אלה הגיע מהחברות שהיה להן יותר כסף - להשקיע, לצריכה ולתשלום לעובדים. העלאת מס החברות רק פוגעת בצמיחה במשק וגם לא תביא לדעתי להעלאה בפועל בגבייה.

"אחר כך העלו את מס הבורסה ומה שקרה זה שהמחזורים קטנו מאוד ומשקיעי חוץ יצאו. ההכנסות ממס בורסה מתחילת 2012 הסתכמו בכמיליארד שקל - ירידה של כ-5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כשבאפריל ההכנסות הללו צנחו בכ-13% והסתכמו בכ-203 מיליון שקל".

- המהלכים שאתה מציע עומדים כנראה בניגוד למה שדורשים אנשי המחאה החברתית. מה עמדתך לגביה?

"ודאי שיש לה הצדקה. שליש מהעם משלם מסים, שליש עובד ושליש הולך למילואים - וכולם הם אותו השליש. השליש הזה עמד לפני שנה ברוטשילד והיה צריך לומר שהוא רוצה השוואת תנאים ושיתנו לו את מה שנותנים להתנחלויות ולחרדים, אך הוא פחד לומר זאת כי חשש שיגידו שהוא פוליטי, ולכן קרא רק להורדת מחירי הדיור. בפועל זה הוביל לעצירה במחירי הדירות כך שלא היו עסקאות וזה הוביל לעלייה במחירי השכירות. כלומר, עד כה המחאה רק הרעה את מצב המוחים".

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI