"ישראל היא מדינה המחויבת לשלטון החוק, ודווקא בנסיבות הקשות ביותר של איומים קיומיים. בארה"ב הרבה יותר קל לשמר מחויבות לשלטון החוק מאשר כאן, ומחויבותה של ישראל לפעול 'על-פי הספר' היא דבר שישראל צריכה להיות גאה בו". כך אמרה שופטת בית המשפט העליון האמריקני, אלנה קייגן, בהתבטאות נדירה על מצב שלטון החוק בישראל.
קייגן הגיעה לישראל לביקור בן 3 שבועות, למפגש עם קהילת המשפט הישראלית, והיא כבר הספיקה להיפגש עם סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שם אמרה את הדברים.
קייגן, 52 - הצעירה מבין 9 שופטי בית המשפט העליון בארה"ב - מונתה באוגוסט 2010 על-ידי נשיא ארה"ב ברק אובמה לשופטת בית המשפט העליון האמריקני. קודם לכן היא שימשה כדיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד, וכן כממונה על התביעה מטעם ארה"ב במשרד המשפטים האמריקני.
בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון בארה"ב ברוב של 5 נגד 4 את העתירות לביטול חוק רפורמת הבריאות של אובמה, וקייגן - בדומה לשתי השופטות הנוספות בהרכב העליון - הצטרפה לדעת הרוב.
בדבריה אתמול (ד') באוניברסיטת תל-אביב, התייחסה קייגן בעקיפין לפסק הדין בעניין רפורמת הבריאות של אובמה. לדבריה, שופטי העליון בארה"ב אינם מביאים בחשבון, בעת שהם מכריעים בתיקים עקרוניים, את ההשלכות הבינלאומיות של פסיקותיהם.
"השופטים לא חושבים כל-כך על ההשפעות הבינלאומיות של הפסיקות", אמרה קייגן. "הופתעתי לשמוע שמבין כל המדינות האחרות, בתי המשפט האמריקניים הם הכי מצוטטים בפסיקה הישראלית. אנחנו מכריעים תיקים על-פי המסורת המשפטית והחוקתית האמריקנית".
לדברי קייגן, "יש בארה"ב מחלוקת אם ראוי שאנחנו נצטט פסקי דין זרים, ובאילו מקרים, אבל אפילו התומכים הגדולים ביותר בציטוט ממקורות זרים יגידו שאנחנו נטועים עמוק בתוך המסורת המשפטית האמריקנית. אנחנו לא חושבים על האופן שבו הפסיקות שלנו נקלטות ברחבי העולם".
לדבריה, העובדה שהחוקה האמריקנית איננה עוד המקור החוקתי המרכזי להתייחסות בינלאומית, אינה מפתיעה. "יש בחוקה האמריקנית נושאים הנוגעים למבנה הממשל ולהפרדת הרשויות, שאינם רלבנטיים עבור מדינות שבחרו בשיטה פרלמנטרית. חלקים גדולים מהחוקה לא רלבנטיים למדינות רבות בעולם. צריך לבחון את החוקות הללו בקונטקסט מסוים".
על נסיבות מינויה לבית המשפט העליון האמריקני, אמרה קייגן: "זה היה פשוט מזל. יש בזה אלמנט של מכת ברק. אתה פשוט צריך להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ובגיל הנכון, כשהנשיא מקבל את ההחלטה.
"כל הדברים שעשיתי קודם בקריירה שילבו שני דברים שאהבתי - אקדמיה ושירות ציבורי, ואלה תחומים שדילגתי עליהם במודע. כשאתה יושב בוועדת השימוע בסנאט וצריך לענות על שאלות רבות, חלק מהסנאטורים ראו את הכהונה שלי כדיקנית בהרווארד כבעיה. הסופר-קוסמופוליטיות של הרווארד נתפסת כדגל שחור, והייתה גם ביקורת על הכנסת משפט בינלאומי לתוכנית הלימודים של הרווארד".
ביום שני השבוע השתתפה השופטת קייגן בקבלת-פנים, גם היא בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שבה השתתפו בין היתר שופטי בית המשפט העליון חנן מלצר, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז, וכן רבים מעורכי הדין הבולטים בקהילה המשפטית.
קייגן סיפרה כי זהו ביקורה הראשון בישראל, שכן הוריה נהגו לבקר בארץ פעמים רבות, ואולם מעולם לא לקחו אותה עמם.