מדד אמון הצרכנים של גלובס, בשיתוף PwC Israel, רשם ביוני ירידה זעירה, של 0.5 נקודות בסך הכול, ל-81.4 נק' (1996 = 100 נק') לאחר ירידה של 2.7 נק' במאי, ועלייה של 3.8 נק' באפריל. רמת המדד נותרת לפיכך בחלקה התחתון של מעין רצועה של 80 נק' עד 84 נק' בתוכה מתנדנד המדד מתחילת 2011, עם חריגה כלפי מטה בחודשי המחאה של קיץ 2011.
שלוש שאלות הליבה של סקר המדד החודשי אותו עורך מכון סמית הן: 1. מהו לדעתך מצב המשק בהווה? 2. מה לדעתך יהיה מצב המשק בעוד חצי שנה? 3. מה לדעתך יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה?.
החודש אנו חורגים מהשגרה ומתמקדים אך ורק בשאלה השלישית לעיל, שלה יש ארבע תשובות אפשריות: "יותר טוב", "פחות טוב", "אותו דבר", "לא יודע/מסרב להשיב".
בעת ניתוח התשובות אנו נוטלים את שיעור האופטימיים וגורעים ממנו את שיעור הפסימיים כדי לקבל את "המאזן נטו של האופטימיות". אם, לדוגמא, 40% ממשתתפי הסקר מעריכים שמצבם ישתפר בתוך חצי שנה, ו-50% חושבים שהוא דווקאי יורע, הרי שהמאזן נטו יעמוד על מינוס עשר נקודות אחוז (נ"א).
ובכן, באוקטובר 2010 היה הציבור הישראלי אופטימי, והפער שבין אופטימיים לפסימיים עמד על יותר מ-17 נקודות אחוז. ישראל הייתה אז בטוחה בעצמה לאחר מה שנראה היה כיציאה מהמיתון העולמי והמשבר. הממשלה עצמה הייתה אז יחסית חדשה ובעלת רוב מוצק בכנסת, ובראשה עמד בנימין נתניהו, קוסם כלכלי לפי העיתונות, אשר לימים יוכתר כמלך ישראל בידי השבועון טיים.
אלא שנתיני המלך החלו, מאז אותו חודש, לחוש את התוצאה המשולבת של עלייה מהירה מאוד במחירי הדיור, עלייה ברמת המסים העקיפים והתייקרות יחסית מהירה של מוצרי צריכה. כל זה התרחש כאשר השכר לא ממש עלה. כך קרה שמצב רוחו של הציבור החל להשתנות, והביטחון הכלכלי כאן נשחק במהירות עצומה.
חשוב להדגיש שהשחיקה קרתה הרבה חודשים לפני שניטע האוהל המפורסם בשדרות רוטשילד. ואותה ירידה בביטחון הכלכלי היא שמסבירה את ההאטה בצריכה הפרטית במחצית השנייה של 2011. מי שמאשימים את המחאה בפיטורי עובדים, ירידה בצריכה או כל פורענות אחרת, מוטב להם שיתבוננו קודם בנתונים שהצגנו, ובמה שהם מספרים.
מאחורי הנתון הכללי מסתתרות קבוצות דמוגרפיות שונות, ויש הבדל לא קטן ביניהן. בעלי הכנסה ממוצעת חרדים מהעתיד הרבה יותר מבעלי הכנסה גבוהה. זה לא נתון מפתיע, אך כדאי לזכור זאת כאשר חושבים על הסיבות לחידוש המחאה החברתית. ועוד נתון אחד חשוב: הנשים בישראל פוחדות הרבה יותר מהגברים מהמצב הכלכלי האישי/משפחתי בעוד שישה חודשים. יידע זאת כל שוטר לפני שהוא ניגש לחנוק אישה בהפגנה.
