גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות רעות לחופש העיתונות

פרשת קם-בלאו היא איננה מרגעיה היפים של הדמוקרטיה הישראלית

1. כתב האישום שהוגש ביום חמישי האחרון לבית משפט השלום בתל-אביב, בעניינו של עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, משקף ירידה כמעט מלאה מהעץ, מצידו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין. על כך הוא ראוי לברכות, שכן למי שמוצא את השביל לאחר שאבד ביער אומרים: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. וינשטיין, שפעל עד כה בפרשה זו כאילו הוא אפוף זעם קדוש, כאילו היה כפוף לאנשי הממסד הביטחוני שנאבקו על כבודם האבוד, גילה גישה רציונלית יותר בהסכמתו לנהל מו"מ עם בלאו ועם סנגורו ז'ק חן, שהוביל להסדר טיעון.

ובכל זאת, וינשטיין לא עשה תפנית של 180 מעלות, ובמרשם הפלילי יישאר רישום על הרשעה וענישה על-שמו של עיתונאי, על שעשה את עבודתו העיתונאית וקיבל לחזקתו מסמכים ששימשו אותו לכתיבה ולפרסום תחקירים. ועדיין, ארבעה חודשי עבודות שירות, שלא ייאלצו את בלאו להכיר תא-כלא מבפנים, הם הרע במיעוטו. מעניין כיצד קיבלה זאת פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), עו"ד הדס פורר-גפני, שניהלה באגרסיביות חריגה את משפטה של ענת קם, והייתה אמורה לעמוד בראש צוות התביעה גם במשפטו של בלאו.

אפרופו קם, בעוד כחודש ידון בית המשפט העליון בערעור שהגישה על העונש הכבד שנגזר עליה בביהמ"ש המחוזי - ארבע וחצי שנות מאסר. סנגורה, עו"ד אילן בומבך, כבר משייף את טיעונו: אם בסיבוב הקודם ביקש להעביר את האשמה העיקרית מכתפיה של קם לאלה של בלאו, כעת הוא מבקש להציבם בשורה אחת. ואם בלאו "זכה" לעבודות שירות בלבד, קם זכאית גם היא להקלה בעונש. זהו טיעון מתעתע: שניהם אמנם הואשמו באותו סעיף מגונה בחוק העונשין הקרוי "ריגול חמור", אך בזאת מסתיים הדמיון. גם אם קם זכאית להקלה בעונשה, היא פעלה בלי קשר למקצוע העיתונאי שבשמו קיבל והחזיק בלאו את המסמכים הרגישים.

האופן שבו טיפלה מערכת אכיפת החוק בפרשת קם-בלאו איננו מרגעיה היפים של הדמוקרטיה הישראלית. מינוריות ככל שיהיו העבירות שבהן מודה בלאו, מדובר עדיין בהרשעה פלילית שתשמש בהכרח את הממסד הביטחוני מכאן והלאה כקלף מאיים ביחסיו עם העיתונות החוקרת והמסקרת אותו. אלה הן חדשות רעות לחופש העיתונות. אלא שבהתנהלותו מול הפרקליטות ובהחלטתו ללכת להסדר טיעון, בלאו פעל - ובצדק - קודם כול בשם האינטרס האישי שלו. הוא איננו חייב לנהל את המלחמה על חופש העיתונות על גבו שלו.

לינדנשטראוס מגרד את שולי הלגיטימיות

2. מבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס, קיבל את אישורה של הכנסת, באמצעות חקיקת-בזק, לאפשר לו להשלים את כתיבתו ואת פרסומו של הדוח בפרשת הרפז-אשכנזי. בינתיים, הורה בג"ץ למדינה להשיב לעתירתו של עו"ד שלומי פרידמן, הטוען שיש לבטל את התיקון לחוק מבקר המדינה, שהעניק למבקר היוצא אפשרות להשלים דוחות במשך שלושה חודשים נוספים. זאת, לטענתו, בשל סתירה בין החוק לבין חוק יסוד: מבקר המדינה. יהיה מעניין לראות את היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ואת אנשי הפרקליטות מגינים על החוק בבג"ץ, לאחר שהזהירו בדיוני החקיקה בכנסת מפני הקשיים המשפטיים הללו בדיוק.

בינתיים, החל השבוע המבקר החדש, יוסף שפירא, את כהונתו בסדרה של פגישות עם בכירי משרדו. שפירא יודע כי מבין הנושאים שלינדנשטראוס רשאי לטפל בהם בשלושת החודשים הנוספים שקיבל, דוח הרפז-אשכנזי הוא היחיד שבו הוא מתכוון לטפל, ולו יקדיש את כל זמנו כעת. יש להניח ששפירא רואה את הדבר בחיוב - הוא רואה את ההכרח להשלים ולפרסם את דוח הרפז בהקדם האפשרי, נוכח הקיפאון שהמערכת הצבאית והביטחונית שרויות בו בהמתנה למסקנות, ויודע שאם הטיפול בדוח היה מועבר אליו, הוא היה מתעכב בחודשים ארוכים.

בחוגים סגורים אומר שפירא כי הוא אינו שותף לעמדתם של המשפטנים שהביעו חשש שהתיקון לחוק המבקר עלול להיפסל בבג"ץ. לגישתו, אין שני מבקרים המכהנים כעת בו-זמנית, ולא מדובר בהארכת הכהונה של המבקר, אלא רק במתן אישור להשלים כתיבת דוחות. לכן, לשונו של חוק היסוד, הקובע שכהונת המבקר תהיה שבע שנים בלבד, אינה נסתרת.

עד לפרסום דוח הרפז ייהנה לינדנשטראוס מצו איסור פרסום חריג, שהוציא בג"ץ, והאוסר על פרסום חומרים גולמיים שהועברו למבוקרים - אל"מ ארז וינר ואחרים - לצורך גיבוש תגובתם לטיוטת הדוח. על הצו החריג הזה החליטו בימים האחרונים השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ונעם סולברג, במסגרת עתירתו של וינר עצמו נגד המבקר בדרישה לקבל את כל החומרים שנאספו במהלך הבדיקה (בג"ץ 2759/12).

זהו צו חריג מאחר שאין הוראת חוק קונקרטית שמכוחה יכול בית המשפט להורות על איסור פרסום כה גורף, והוא מעורר סוגיות של חריגה מסמכות. אולם הרכב השופטים קיבל את גישתו של פרופ' דוד ליבאי, שייצג את מבקר המדינה בעניין זה. ארבל כתבה בהחלטה כי "לטעמנו, לבית המשפט יש באופן עקרוני סמכות למניעת פרסום במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, ושאינם מוסדרים על-ידי החוק. סמכותו הטבועה של בית המשפט עשויה להצדיק במקרים מסוימים מתן צו שיפוטי האוסר על פרסום כלשהו. יש להשתמש בסמכות זו באופן זהיר ומבוקר ובנסיבות חריגות".

ארבל הסתמכה בהחלטתה להוציא צו איסור פרסום, בין היתר, על הצהרת המבקר בבג"ץ, כי ישלים את כתיבת הדוח עד למועד פרישתו. כעת, כשלינדנשטראוס קיבל שלושה חודשים נוספים, הוארך בהתאם גם תוקפו של הצו, והוא מגרד את שולי הלגיטימיות אפילו לפי גישתו הסובלנית של בג"ץ.

זכות הצבעה פוליטית - גם לתאגידים?

המאבקים בזירה הכלכלית והפוליטית בשאלות של ריכוזיות, יחסי הון-שלטון והטיפול בחדלות פירעון של תאגידים, מסתירים מאחוריהם שאלה כללית יותר - על מעמדם של תאגידים בחברה מודרנית. היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, העוסק גם במשפט מסחרי בינלאומי, טוען שיש לשקול ברצינות הענקת זכות ייצוג פוליטית לתאגידים, ולא רק לאזרחים יחידים.

עו"ד מן שמשמש גם כנציג לשכת עורכי הדין בקשריה עם כמה לשכות זרות, כולל לשכת עורכי הדין של אנגליה, טוען שיש לנהוג בהתאם לאמרה הנושנה "אין מיסוי ללא ייצוג", ושקיומם של מס חברות וחובות תאגידיות אחרות מחייב לשקול במקביל מתן זכות הצבעה לתאגידים, גם כחלק מהאחריות החברתית הכוללת שלהם.

מן כתב בעבודת מאסטר שכתב בהנחיית פרופ' שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, כי "כשם שתאגיד כבול ומחויב בחובות משפטיות יסודיות, כגון ציות לחוק, תשלום מסים ועקרונות משפט ציבורי לעתים, כך שמורה לו הזכות להשפיע ולנווט את התנהגות המדינה כחלק מנושאי הנטל בה. ככל שמתפתח השיח סביב התאגיד כחלק אינטגרלי מהמארג החברתי המודרני, מתחדדת ההבנה על אודות נחיצות הסדרת אופני הפעולה הלגיטימיים שלו, ובאינטראקציה בינו לבין פרטים אחרים בחברה".

עוד כתבות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בזכות תוצאות חזקות, אופטימיות לעתיד ומהלך תקדימי: זו המנצחת הגדולה עד כה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק