גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חדשות רעות לחופש העיתונות

פרשת קם-בלאו היא איננה מרגעיה היפים של הדמוקרטיה הישראלית

1. כתב האישום שהוגש ביום חמישי האחרון לבית משפט השלום בתל-אביב, בעניינו של עיתונאי "הארץ" אורי בלאו, משקף ירידה כמעט מלאה מהעץ, מצידו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין. על כך הוא ראוי לברכות, שכן למי שמוצא את השביל לאחר שאבד ביער אומרים: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. וינשטיין, שפעל עד כה בפרשה זו כאילו הוא אפוף זעם קדוש, כאילו היה כפוף לאנשי הממסד הביטחוני שנאבקו על כבודם האבוד, גילה גישה רציונלית יותר בהסכמתו לנהל מו"מ עם בלאו ועם סנגורו ז'ק חן, שהוביל להסדר טיעון.

ובכל זאת, וינשטיין לא עשה תפנית של 180 מעלות, ובמרשם הפלילי יישאר רישום על הרשעה וענישה על-שמו של עיתונאי, על שעשה את עבודתו העיתונאית וקיבל לחזקתו מסמכים ששימשו אותו לכתיבה ולפרסום תחקירים. ועדיין, ארבעה חודשי עבודות שירות, שלא ייאלצו את בלאו להכיר תא-כלא מבפנים, הם הרע במיעוטו. מעניין כיצד קיבלה זאת פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), עו"ד הדס פורר-גפני, שניהלה באגרסיביות חריגה את משפטה של ענת קם, והייתה אמורה לעמוד בראש צוות התביעה גם במשפטו של בלאו.

אפרופו קם, בעוד כחודש ידון בית המשפט העליון בערעור שהגישה על העונש הכבד שנגזר עליה בביהמ"ש המחוזי - ארבע וחצי שנות מאסר. סנגורה, עו"ד אילן בומבך, כבר משייף את טיעונו: אם בסיבוב הקודם ביקש להעביר את האשמה העיקרית מכתפיה של קם לאלה של בלאו, כעת הוא מבקש להציבם בשורה אחת. ואם בלאו "זכה" לעבודות שירות בלבד, קם זכאית גם היא להקלה בעונש. זהו טיעון מתעתע: שניהם אמנם הואשמו באותו סעיף מגונה בחוק העונשין הקרוי "ריגול חמור", אך בזאת מסתיים הדמיון. גם אם קם זכאית להקלה בעונשה, היא פעלה בלי קשר למקצוע העיתונאי שבשמו קיבל והחזיק בלאו את המסמכים הרגישים.

האופן שבו טיפלה מערכת אכיפת החוק בפרשת קם-בלאו איננו מרגעיה היפים של הדמוקרטיה הישראלית. מינוריות ככל שיהיו העבירות שבהן מודה בלאו, מדובר עדיין בהרשעה פלילית שתשמש בהכרח את הממסד הביטחוני מכאן והלאה כקלף מאיים ביחסיו עם העיתונות החוקרת והמסקרת אותו. אלה הן חדשות רעות לחופש העיתונות. אלא שבהתנהלותו מול הפרקליטות ובהחלטתו ללכת להסדר טיעון, בלאו פעל - ובצדק - קודם כול בשם האינטרס האישי שלו. הוא איננו חייב לנהל את המלחמה על חופש העיתונות על גבו שלו.

לינדנשטראוס מגרד את שולי הלגיטימיות

2. מבקר המדינה היוצא, מיכה לינדנשטראוס, קיבל את אישורה של הכנסת, באמצעות חקיקת-בזק, לאפשר לו להשלים את כתיבתו ואת פרסומו של הדוח בפרשת הרפז-אשכנזי. בינתיים, הורה בג"ץ למדינה להשיב לעתירתו של עו"ד שלומי פרידמן, הטוען שיש לבטל את התיקון לחוק מבקר המדינה, שהעניק למבקר היוצא אפשרות להשלים דוחות במשך שלושה חודשים נוספים. זאת, לטענתו, בשל סתירה בין החוק לבין חוק יסוד: מבקר המדינה. יהיה מעניין לראות את היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ואת אנשי הפרקליטות מגינים על החוק בבג"ץ, לאחר שהזהירו בדיוני החקיקה בכנסת מפני הקשיים המשפטיים הללו בדיוק.

בינתיים, החל השבוע המבקר החדש, יוסף שפירא, את כהונתו בסדרה של פגישות עם בכירי משרדו. שפירא יודע כי מבין הנושאים שלינדנשטראוס רשאי לטפל בהם בשלושת החודשים הנוספים שקיבל, דוח הרפז-אשכנזי הוא היחיד שבו הוא מתכוון לטפל, ולו יקדיש את כל זמנו כעת. יש להניח ששפירא רואה את הדבר בחיוב - הוא רואה את ההכרח להשלים ולפרסם את דוח הרפז בהקדם האפשרי, נוכח הקיפאון שהמערכת הצבאית והביטחונית שרויות בו בהמתנה למסקנות, ויודע שאם הטיפול בדוח היה מועבר אליו, הוא היה מתעכב בחודשים ארוכים.

בחוגים סגורים אומר שפירא כי הוא אינו שותף לעמדתם של המשפטנים שהביעו חשש שהתיקון לחוק המבקר עלול להיפסל בבג"ץ. לגישתו, אין שני מבקרים המכהנים כעת בו-זמנית, ולא מדובר בהארכת הכהונה של המבקר, אלא רק במתן אישור להשלים כתיבת דוחות. לכן, לשונו של חוק היסוד, הקובע שכהונת המבקר תהיה שבע שנים בלבד, אינה נסתרת.

עד לפרסום דוח הרפז ייהנה לינדנשטראוס מצו איסור פרסום חריג, שהוציא בג"ץ, והאוסר על פרסום חומרים גולמיים שהועברו למבוקרים - אל"מ ארז וינר ואחרים - לצורך גיבוש תגובתם לטיוטת הדוח. על הצו החריג הזה החליטו בימים האחרונים השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ונעם סולברג, במסגרת עתירתו של וינר עצמו נגד המבקר בדרישה לקבל את כל החומרים שנאספו במהלך הבדיקה (בג"ץ 2759/12).

זהו צו חריג מאחר שאין הוראת חוק קונקרטית שמכוחה יכול בית המשפט להורות על איסור פרסום כה גורף, והוא מעורר סוגיות של חריגה מסמכות. אולם הרכב השופטים קיבל את גישתו של פרופ' דוד ליבאי, שייצג את מבקר המדינה בעניין זה. ארבל כתבה בהחלטה כי "לטעמנו, לבית המשפט יש באופן עקרוני סמכות למניעת פרסום במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, ושאינם מוסדרים על-ידי החוק. סמכותו הטבועה של בית המשפט עשויה להצדיק במקרים מסוימים מתן צו שיפוטי האוסר על פרסום כלשהו. יש להשתמש בסמכות זו באופן זהיר ומבוקר ובנסיבות חריגות".

ארבל הסתמכה בהחלטתה להוציא צו איסור פרסום, בין היתר, על הצהרת המבקר בבג"ץ, כי ישלים את כתיבת הדוח עד למועד פרישתו. כעת, כשלינדנשטראוס קיבל שלושה חודשים נוספים, הוארך בהתאם גם תוקפו של הצו, והוא מגרד את שולי הלגיטימיות אפילו לפי גישתו הסובלנית של בג"ץ.

זכות הצבעה פוליטית - גם לתאגידים?

המאבקים בזירה הכלכלית והפוליטית בשאלות של ריכוזיות, יחסי הון-שלטון והטיפול בחדלות פירעון של תאגידים, מסתירים מאחוריהם שאלה כללית יותר - על מעמדם של תאגידים בחברה מודרנית. היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, העוסק גם במשפט מסחרי בינלאומי, טוען שיש לשקול ברצינות הענקת זכות ייצוג פוליטית לתאגידים, ולא רק לאזרחים יחידים.

עו"ד מן שמשמש גם כנציג לשכת עורכי הדין בקשריה עם כמה לשכות זרות, כולל לשכת עורכי הדין של אנגליה, טוען שיש לנהוג בהתאם לאמרה הנושנה "אין מיסוי ללא ייצוג", ושקיומם של מס חברות וחובות תאגידיות אחרות מחייב לשקול במקביל מתן זכות הצבעה לתאגידים, גם כחלק מהאחריות החברתית הכוללת שלהם.

מן כתב בעבודת מאסטר שכתב בהנחיית פרופ' שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, כי "כשם שתאגיד כבול ומחויב בחובות משפטיות יסודיות, כגון ציות לחוק, תשלום מסים ועקרונות משפט ציבורי לעתים, כך שמורה לו הזכות להשפיע ולנווט את התנהגות המדינה כחלק מנושאי הנטל בה. ככל שמתפתח השיח סביב התאגיד כחלק אינטגרלי מהמארג החברתי המודרני, מתחדדת ההבנה על אודות נחיצות הסדרת אופני הפעולה הלגיטימיים שלו, ובאינטראקציה בינו לבין פרטים אחרים בחברה".

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק