בצעד מפתיע עשתה אתמול רשות הגז הקטנה והאפרורית את הצעד שאפילו משרד האוצר הגדול והחזק רק איים לעשות, אך לא העז. מדובר אמנם רק בטיוטת מסמך לשימוע, אך צמד המילים הנפיץ "פרו-ראטה" נזרק בפעם הראשונה לחלל האוויר מפי גורם ממלכתי.
ההסדר שמציעה רשות הגז בעייתי. בשם עיקרון השוויון ישלם הצרכן הישראלי יותר בחשבון החשמל שלו. לא ברור אם רשות החשמל תאפשר זאת ואם הצרכנים לא יעתרו לבג"ץ כנגד ההחלטה. גם יצרני החשמל הפרטיים שכבר חתמו על הסכמים עם תמר עשויים להיפגע. הסגירה הפיננסית של דליה אנרגיות, שכבר שרדה שבעה מדורי רגולציה, שוב בסימן שאלה. מעבר לצמצום בכמויות הגז יצטרכו עכשיו חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים לסבסד את הצרכנים הקטנים, מפעלי התעשייה הבינוניים.
עוד חוסר ודאות במשק
הקצאה שוויונית של הגז משמעה עוד חוסר ודאות במשק, עוד נגיסה כואבת של הרגולטור בעיקרון כיבוד ההסכמים - והפעם דווקא ממשרדו של השר שמעלה את העקרונות האלה על נס בכל נאומיו.
החברה לישראל היא אחת המרוויחות העיקריות מהחלוקה מחדש של הגז מתמר. החברה שהימרה על הסוס המצרי הכושל מצליחה כעת לחזור לתמונה מהחלון האחורי. משום כך כמעט מתבקש להצביע על עידן עופר וניר גלעד כמי שכופפו את הרגולטור לבצע את רצונם. אבל מי שבאמת הטריד את רשות הגז לא הייתה החברה לישראל אלא מפעלי התעשייה הבינוניים. הסבת מפעלי התעשייה לגז טבעי יכולה לחסוך למגזר 1.2 מיליארד שקל בשנה, לשפר את תחרותיות המפעלים וליצור מקומות עבודה נוספים. ברשות הגז לא חוסכים מאמצים כדי לשכנע את המפעלים לעבור לשימוש בגז טבעי, אבל התעשיינים נותרו ספקנים. הם משוכנעים שמהפכת הגז היא מקסם שווא שלא יתממש.
פסח ברנט, בעלי מפעל שניב תעשיות נייר, הוא אחד היחידים שהשתכנעו וקשרו את גורלם בגז הטבעי. במשך שלוש שנים הוא מנסה להשיג גז טבעי עבור המפעל שלו באופקים ללא הצלחה. בכל פעם צץ מכשול ביורוקרטי אחר שמולו ניצבים אנשי רשות הגז נבוכים. לכן, כשיו"ר רשות הגז שוקי שטרן החליט על ההקצאה השוויונית, עמדו פניו של ברנט לנגד עיניו. עם כל הכבוד לחברה לישראל, שטרן חשש יותר מתגובתם של ברנט וחבריו התעשיינים.