בעלי הנכסים במתחם ירקונים שבפתח תקווה, ובהם נשיא קבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה עמוס לוזון, וחברת הכשרת הישוב , הורשעו היום (ב') בבימ"ש השלום בכפר סבא בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר, בניגוד לתוכניות החלות על השטח, והפרת צו מינהלי. זאת במסגרת הסדר טיעון, שבו הוסכם שהמדינה תבקש להטיל על הנאשמים קנס תקדימי בסך 15 מיליון שקל.
בין המדינה ובעלי הנכסים הושג הסדר טיעון שלפיו יוגש כתב אישום מתוקן, הנאשמים יודו בעובדות ויורשעו בעבירות המפורטות בו. בכתב האישום המתוקן מוזכר שעל שטח ירקונים חלו בתקופה הרלוונטית תוכניות שמייעדות את הקרקע לחקלאות ואילו מתחם ירקונים שימש לשטח מסחרי, כולל פאוור סנטר.
כתב האישום מפרט ארבע חברות נכסים כולל של לוזון והכשרת הישוב, וכן את לוזון עצמו והמפעילים של חברות הנכסים.
במסגרת הסדר הטיעון אף שמע ביהמ"ש את הודאתם של ראש עיריית פ"ת לשעבר, גיורא לב, שהיה גם יו"ר הוועדה המקומית, ושל מהנדסת העיר לשעבר, מדלן אונגיל, בעובדות כתב האישום שהוגש נגדם בפרשה, בגין הוצאת היתרים שלא כדין לקמת פאוור סנטר במתחם ירקונים והפעלתו כמרכז מסחרי.
לפי הסדר הטיעון יודו לב ואונגיל בעבירות לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה, אשר איפשרו לקבוע עובדות בשטח בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע, ונתנו ידם להקמת מבנה מסחרי רחב היקף על קרקע חקלאית. במעשים אלה הביאו השניים לייעוד הקרקע בפועל במתחם ירקונים, בניגוד לחוק, ותרמו לעיכוב של התוכנית להקמת פארק מטרופוליני באזור. מדובר בשניים הראשונים שהועמדו לדין בגין מתן היתרים בלתי חוקיים לפי סעיף 48 לחוק התכנון והבנייה.
הסדר הטיעון מאפשר ללב ולאונגיל לטעון לאי הרשעה, בעוד שהפרקליטות תטען להרשעה. הטיעונים החלופיים לעונש של לב ואונגיל יתקיימו בספטמבר.
לפי הסדר הטיעון תעתור המדינה, באמצעות פרקליטות מחוז ת"א, להטלת קנס בהתאם לטיעוני הצדדים, והוסכם שהמדינה לא תהיה מוגבלת בטיעון בדבר גובה הקנס הראוי, ותבקש מביהמ"ש שעל הנאשמים כולם יוטל קנס של עד 15 מיליון שקל. הצדדים יהיו רשאים להגיש חוות דעת שמאיות לצורך הוכחת גובה הקנס.
במסגרת הסדר הטיעון נקבע שחלק מהנאשמים יהיו רשאים לבקש מביהמ"ש שלא להטיל מאסר על תנאי, בעוד שהמדינה תוכל לבקש מביהמ"ש להטיל עליהם מאסר על תנאי לתקופה שתיקבע בביהמ"ש.
בנוסף, ביהמ"ש יוציא צו הפסקת שימוש למתחם, כולל לפאוור סנטר, ולפי הסדר הטיעון המדינה תעתור שהצו ייכנס לתוקף 24 חודשים מיום מתן גזר הדין ואילו הנאשמים יעתרו שהצו ייכנס לתוקף 40 חודש מיום גזר הדין.
המדינה בהודעתה כתבה שהיא מבקשת לקבוע תקדים ביחס לקנסות שיוטלו על עברייני בנייה שעושים שימוש מתמשך במבנה מסחרי עצום בגודלו על קרקע חקלאית, וזאת במטרה להרתיע עברייני בנייה מלהמשיך בשימוש בלתי חוקי לאחר הגשת כתב האישום.