עליות המחירים והזינוק ביוקר המחיה, בישראל כמו גם בעולם כולו, נמצאים זה זמן מה על סדר היום הציבורי והפוליטי. הציבור לוחץ בעוצמה, ולפעמים אפילו באלימות, על הממשלות בנושא המחירים, בתחומים שאמורים להיות הבסיס לחיים נורמליים כמו דיור, מזון וגם תקשורת.
התשובה שנתנו עד כה ממשלות ברחבי העולם לנושא הייתה מוגבלת בדרך כלל ומאכזבת. אבל תחום אחד בלט בכל זאת לטובה: התקשורת. זהו התחום היחיד שנעשה בו שינוי ממשי, וזאת בעקבות הבנת השלטון שהוא יכול לפעול על מנת לענות באופן חיובי על דרישות הציבור - בלי להשתמש בשום מקור או תקציב מדינתי.
השפעת הרגולטור בתחום התקשורת מכריעה. תפקידו הוא לפתוח את האפשרויות, לפתות יזמים ושחקנים חדשים ולהגן על צמיחתם, כדי לחולל שינוי. הרחבת המעגל אפשרה כניסת שחקנים חדשים וחדשניים לשוק, אשר מכפילים את האינטנסיביות התחרותית. המחירים יורדים, וחשוב מכך - התהליך מביא רוח חדשה וסטנדרטים חדשים לשוק בתקופת זמן קצרה ובמהירות.
התהליך החל דווקא בתקשורת הנייחת. בתחילת שנות ה-2000 הוחלט בצרפת כמו בממשלות נוספות באירופה לקדם תהליכים ששינו את כללי המשחק. העיקרון היה פשוט: הממשלות אפשרו לשחקנים חדשים להישען על החברות הוותיקות, באמצעות שימוש ברשת או בחלק מהרשת שלהן. הרגולטורים עשו עבודה מעמיקה ומפורטת כדי להגיע למחיר הצודק והנכון ביותר לשימוש סיטונאי בתשתיות של המפעיל המונופוליסטי, עבור המתחרים חדשים.
זמן קצר לאחר מכן החלה תפנית גם בעולם הסלולר. התהליך החל ב-2007 במערב אירופה, כאשר הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא Free בצרפת. הממשלה חילקה תדרים חדשים לשחקנים חדשים וכפתה למעשה על החברות הוותיקות לפתוח לחברות החדשות את השירות שלהן בנדידה הארצית. מדובר ברעיון מהפכני, שהגיע בסופו של דבר גם לישראל וגרם למהפכה בשירותי התקשורת, עם פרסום המכרזים לשתי מפעילות סלולר חדשות ולעוד כמה מפעילות וירטואליות. וכשהתחרות פורצת, המחירים יורדים.
השינוי שהובילה Free הביא נחת רבה לרגולטורים בצרפת, שקיבלו על מגש של כסף מהפכה של ממש עבור אזרחי המדינה. הדבר הוכיח כי דרוש רק שחקן אחד שפועל מחוץ לקופסה כדי לגרום לשינויים משמעותיים גם אצל המתחרים ולהנהיג סטנדרטים חדשים. עובדה זו ברורה כיום לכל השוק ולמומחיו, וגם לציבור: ביכולתו של הרגולטור להתחיל את הרפורמות, ביכולתו לארגן מכרז ולהגדיר תנאים שיביאו לשינוי.
כדי ליצור שינוי אמיתי חייבים כמה אלמנטים להתקיים במקביל: רצון פוליטי, מסגרת ברורה ורלוונטית והגדלה של כמות החברות בשוק. אך האלמנט החשוב והרלוונטי ביותר הוא אופיו של השחקן החדש.
מה הדנ"א שלו? מהי האג'נדה שלו? מאין בא ומהם מניעיו האמיתיים? באירופה, גרמה חברה כמו Free לשינוי כל כך משמעותי (הורידה את המחיר מ-50 ל-20 אירו בחודש וגייסה בתוך חמישה חודשים 5% מהשוק), עד שה-OECD החליט להגדיר מחדש את תנאי הסף לכניסת שחקנים חדשים. הוא כפה עליהם להיות יזמים פיזיים ולא קרן השקעות, חייב אותם במימון עצמי (ולא מינוף באמצעות הבנקים), והגדיר כי עליהם להציג מודל חדש ולא ללכת לפי התקן המקומי הקיים.
עם זאת, קשה מאוד לצפות את אופיו של השחקן שיכול להוביל את המהפכה. כעולה חדש וכציוני שגאה לחיות פה, אני שואל את עצמי מי יהיו השחקנים האמיצים שיביאו את השינוי גם בשאר התחומים שבהם הוא נדרש - דיור, מחירי המזון, שירותי הטלוויזיה ותחומים נוספים שמשוועים לשינוי. אני מקווה שזה יקרה מהר. אין לנו זמן וכסף לחכות.
מיכאל גולן הוא מנכ"ל ובעל השליטה בגולן טלקום