11 ביוני 2008, יום רביעי בערב. ידיעה ב"גלובס" מדווחת על מינויה של עו"ד עדינה חכם, אז המנכ"לית הדומיננטית של עיריית יהוד-מונוסון, לתפקיד מנכ"לית רשת תיווך הנדל"ן אנגלו סכסון, ואל כלת השמחה החלו לזרום ברכות ואיחולים.
באותו ערב, סמוך לשעה שבע, יצא עו"ד יורם חכם, בעלה-בנפרד שעמו הייתה בהליכי גירושים וסנגור פלילי בכיר, ממשרדו במגדל טויוטה ברחוב יגאל אלון בתל אביב ונכנס לג'יפ שלו. אחרי כמאתיים מטרים, ובאמצע רחוב הומה אדם, נשמע פיצוץ עז והג'יפ התרומם באוויר. מטען חבלה קטלני שהוטמן בכיסא הנהג הרג את חכם במקום, פרי חיסול ראוותני ומתוכנן היטב.
הידיעה על הרצח גדעה באחת את הערב הנינוח של עדינה חכם, שנאלצה לבשר על האסון לארבע בנותיהם: ענבר, כיום בת 32; אבישג, 28, והתאומות יפעת וליאור, 22. "זה היה שוק גדול. עד היום אני לא חושבת שריפאתי את המקום הזה של השוק, עד עכשיו זה גורם לי סערה רגשית", משחזרת חכם בראיון ל-G. "היינו אז בפייט, בהליך גירושים שהגיע למאבק בבתי משפט. זה הגיע למקומות שאפילו לא דיברתי איתו בשנה וחצי האחרונות. על הרקע הזה, היה קשה ומורכב לקבל את הבשורה הזאת".
ארבע שנים חלפו. מותו של הפרקליט נותר בגדר תעלומה. את השנים הללו הקדישה חכם לתמיכה בבנותיה, שנותרו ללא אב ועם סימן שאלה גדול, ולקריירה נדל"נית חדשה. "עברנו תהליך ארוך", היא מספרת. "המורכבות הייתה לתת לכל אחת את המקום שלה - אני מכבדת את המקום של הבנות, הן מכבדות את המקום שלי, ויחד אנחנו חיות עם זה. אבא שלהן נרצח וזה קשה ותמיד יהיה שם, אבל חשוב לי לשמור על האיזון שלהן, שייכנסו לסדר יום, שיחיו את החיים שלהן. כיום הבנות למדו לחיות עם זה, ולמרות החסך יש הרבה שמחה בבית. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת, עם כל המורכבות. אני רוצה שהן יהיו מאושרות, וזה גם מה שיורם היה רוצה".
חקירה במבוי סתום
חכם ייצג משפחות פשע מרכזיות בישראל ונחשב לאיש סודן. בין לקוחותיו נמנו האחים יוסי ורוני הררי, אסי אבוטבול, משפחת אלפרון ומשפחת חרירי, שחלקם אף ספדו לו אחרי מותו ודיברו על הקשר האישי שפיתחו עמו. חיסולו זעזע את קהילת עורכי הדין, אך במשטרה הודו מיד כי צפויה חקירה סבוכה שתימשך זמן רב, וכי אין ודאות שאי-פעם תפוענח. שני כיווני חקירה מרכזיים נבדקו אז: חיסול על-ידי אחת ממשפחות הפשע ונקמה על רקע אישי-רומנטי. אפיק חקירה זה עלה לאחר שאיש עסקים ממוצא רוסי האשים את חכם במסגרת סכסוך אזרחי במעילה באמונו ובכספו, וטען כי עורך הדין מנהל רומן עם אשתו (חכם הכחיש אז את הדברים).
לעומת זאת, לאחיו ולאחותו של חכם יש חשדות אחרים, מרחיקי לכת, להשתלשלות העניינים. בראיון לתוכנית "שומר מסך" עם אמנון לוי, ששודרה בערוץ 10 בסוף 2010, טענו השניים כי המשטרה היא זאת שאחראית למותו של אחיהם. לגרסתם, גורמים במשטרה גרמו לעבריינים כבדים לחשוב שחכם משתף פעולה עם השוטרים נגדם ולמעשה בוגד בהם, והם סבורים כי אחד העבריינים לא רצה לקחת סיכון ותכנן את חיסולו. "מכרו את חייו", אמרה אחותו דליה חכם, ואילו אחיו יהודה טען כי המשטרה מנסה להשתיק את הפרשה על-ידי הוצאת צווי אסור פרסום בשרשרת. המשטרה הכחישה בתחקיר את הטענות.
- גם את שותפה לגרסה של האחים?
"קשה לי להאמין שהמשטרה תכננה שירצחו את יורם. זה נראה לי דמיוני. אני מקווה שלא, ושאין דברים כאלה בעולם. יכול להיות שחוקר אמר דברים בחקירה, הרי בחקירות הם אומרים כל מיני דברים כדי לעודד מישהו לדבר ולהשיג את האינפורמציה שהם רוצים, אבל אני לא יודעת מה היה שם".
- יש לך מחשבה מה קרה?
"לא הייתי איתו בקשר ואין לי שום מחשבה. המשטרה מעדכנת אותנו מדי פעם. לאחרונה מעדכנים פחות, כנראה הזמן עשה את שלו".
- את חושבת שהרצח היה קשור לעבודה שלו?
"ברור שזה קשור לעבודה שלו. אין לי ספק".
- כלומר שזה מישהו מהעבריינים?
"אני מניחה שזה קשור ואני מניחה שאלה כיווני החקירה. זה היה רצח ראוותני. אפשר לרצוח בשקט, אבל כאן היה משהו של להראות ולהעביר מסר מסוים. אתה יכול לדעת שמישהו עשה, אבל אם אין לך ראיות אתה לא יכול לעשות עם זה שום דבר".
- היו שמועות על כך שהמשטרה ידעה שהוא על הכוונת.
"אני מבינה שהיה מידע כזה שהוא סומן".
- היה עליו מעקב?
"אני יודעת מהבנות שהוא אמר להן שהוא מרגיש שעוקבים אחריו".
- מה הבנות הרגישו באותה תקופה?
"זה היה קשה מאוד-מאוד, עם כל המורכבות והרגישויות. הקטנות היו אז בנות 18, באמצע מבחני בגרות. הבנות הרגישו שרצחו להן את האבא פעמיים - גם אבא שלהן מת וגם עשו עליו רצח אופי בתקשורת".
- אז למה לא שמענו גם את קולן באותה תוכנית?
"זה לא נכון. אני לא הייתי מוכנה להתראיין והעדפתי שגם הבנות לא יתראיינו, אבל נתתי להן את זכות הבחירה. הן החליטו שאחת מהן תדבר; היה להן חשוב מאוד להציג את הפן האישי של יורם, והן ישבו יחד וחשבו מה להגיד. בתי, אבישג, התראיינה, וביום שידור התוכנית ישבנו כולנו סביב הטלוויזיה וחיכינו לראות אותה - וכלום. זה לא היה מספיק צהוב, לא התאים להם ולא פרסמו את זה. היית צריכה לראות את הילדה. לפחות תתקשרו ותגידו, סליחה, לא מתאים לנו; הרי יש פה ילדות שזה אבא שלהן שנרצח. אבל אף אחד לא עדכן, והילדה יושבת מול הטלוויזיה ומחכה-ומחכה".
תגובת אמנון לוי: "עדינה חכם צודקת במאת האחוזים שהיה צריך לעדכן אותה, ועל כך אני מתנצל. לגופו של עניין, הכתבה עסקה בתסריטים אפשריים לרצח. אישיותו של יורם חכם ואיזה אבא הוא היה לא היו רלבנטיים ולכן נושאים אלה לא הוכנסו לכתבה".
תגובת משטרת ישראל: "תיק החקירה עדיין מתנהל ופרטיו נתונים תחת צו איסור פרסום".
"בית של שתיקה"
חכם בונה כיום את חייה מחדש לאחר "עשור אינטנסיבי במיוחד". יש לה בן זוג, היא מקדישה זמן רב לבנותיה, ששתי הצעירות שבהן עדיין מתגוררות עמה. היא אף כותבת ספר על זיכרונותיה, שמתחילים בילדות בבת ים, כבת לניצולי אושוויץ. "זה השפיע עליי מאוד", היא מספרת. "זה היה בית של שתיקה, כי לדבר על השואה מפרק אותם. דווקא בשנתיים האחרונות יותר חשוב לי לשמוע מהם על העבר, ואני מנסה ללקט מידע".
היא נישאה בגיל 22, ובמשך יותר מעשר שנים הייתה מורה בבית ספר לאוטיסטים. אחר כך למדה משפטים ושימשה במשך שנים מספר כעורכת דין במשרדו של בעלה. כשחשה שזה אינו מקומה פרשה מהתחום. בהמשך כיהנה כמנכ"לית חברת גני יהושע וקפצה למימיה הקרירים של הפוליטיקה המקומית כשמונתה למנכ"לית עיריית יהוד והובילה, יחד עם ראש העירייה יוסי בן-דוד, תוכנית הבראה נרחבת. "זה התפקיד המרתק ביותר שעשיתי, אבל המגזר הציבורי הוא קשה", היא מעידה. "קשה להתמודד עם כל הרעש הפוליטי והמתיש מסביב. זה מושך אותך כמו אבן ריחיים ואתה משקיע זמן רב בדברים לא רלבנטיים".
אחרי שלוש שנים וחצי בתפקיד, ובעיצומו של המאבק המשפטי עם בעלה לשעבר, קיבלה הצעה מצביה לבייב, אז יו"ר אנגלו סכסון. היא לקחה אותה בשתי ידיים אף שלא הכירה את שוק הנדל"ן. "אני לא מפחדת לעשות שינויים בקריירה", היא מסבירה. "יש בזה הרבה טוב ואפשר להתפתח בכל עולם כזה מכל הכיוונים. זה דורש יותר, ובכל פעם אני צריכה להוכיח את עצמי מחדש, אבל זה שווה".
למרות המעבר למגזר הפרטי, משהו מן היכולת הבלתי מבוטלת להשפיע במסגרת המגזר הציבורי דבק בה. בעברה אף ניהלה רומן קצרצר כחברה במפלגת גשר שהקים דוד לוי. "החלום שלי היה להשפיע על הנושא החברתי, אבל התאכזבתי".
- נו, ולא מדגדג לך להיכנס לפוליטיקה?
"בטח שמדגדג לי, ועוד איך".
- יש לך תוכנית כזאת?
"לא, כי מה שקורה בפוליטיקה נורא מאכזב. כדי להיכנס לפוליטיקה צריך לעשות הרבה ויתורים ברמת הערכים המוסריים. צריך למשל להבטיח לאנשים תפקידים, וזה נורא בעיניי. זה מחיר גבוה שלא בא לי לשלם. מצד שני, יש לי מה להגיד ומאוד הייתי רוצה להשפיע על התחום החברתי. אני רואה את ההון והשלטון, מה שקורה עם התספורות ואיך עוזרים לבעלי ההון. זה מטריף אותי.
"לפעמים בא לי לכתוב בפייסבוק - שכולם יעברו מפרטנר לחברה אחרת. למה שאני אממן לאילן בן-דב את התספורת? לפחות שהמנויים יזנחו אותו וילמדו לקח. זה לא ייתכן, אנחנו כמו שוטים. או יצחק תשובה, שרוצה לעשות תספורת. למה אני צריכה לתדלק בחברת דלק ולעזור לו להתפרנס? זאת היכולת שלי להשפיע כצרכן קטן, והיא עצומה".
- אז את עושה את זה?
"לא, כי זה דורש אנרגיות נפשיות ואני דווקא רוצה קצת להרגיע. אבל זה אכפת לי, זה מעצבן אותי".
"חוסר יציבות ופופוליזם"
לאנגלו סכסון נכנסה חכם כששוק הנדל"ן החל לרתוח, ומאז הוא מסרב להתקרר. אין יום בלי כותרות, הבטחות, מספרים ותחזיות. ערב לפני הראיון, למשל, חשף גלובס את התוכנית החדשה של הנגיד סטנלי פישר, שחושש מעוד בועת נדל"ן ומתכנן להטיל מגבלות נוספות על נוטלי המשכנתאות, ובראשן הגבלת היקף ההלוואה כחלק מערך הנכס.
"זה כמו אקמול לסרטן", כך חכם. "הכאב ייפסק לחמש דקות, אבל הבעיה תיוותר. הזוגות הצעירים מהווים פלח שדווקא צריך להקל עליו. אם פישר דואג שהזוגות הצעירים לא יוכלו להחזיר את המשכנתה, יש כלים שונים לבדוק את יכולת ההחזר שלהם. צעדים כאלה גורמים לשוק תנודתי ולא בריא".
- אז מה הנגיד צריך לעשות?
"זה לא תפקידו של פישר לתת פתרונות. זה התפקיד של הממשלה. זה חוסר אחריות שמתבטא לצערי בכול, לא רק בדיור. פישר, שהוא אדם משכמו ומעלה, מרגיש כנראה שאין מישהו שמחזיק במושכות של הסוסים הדוהרים, והוא מנסה לעצור אותם בכלים שעומדים לרשותו".
צעד כזה, לדברי חכם, הוא אחד מיני רבים, שרק גורמים לציבור הקונים והמוכרים להתבלבל: "זה אומר ככה, זה אומר אחרת, וגופים שונים מפיצים נתונים סותרים. לא ייתכן שיהיו נתונים ממשרד השיכון, מהאוצר, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהשמאי הממשלתי - כשאין פרמטרים קבועים, והכול תלוי גם באופן שבו מציגים את הנתונים.
"לאנשים אין הכלים לבדוק, וזה חוסר אחריות. לכל מקום שאני מגיעה שואלים אותי - המחיר עלה? המחיר ירד? כדאי לקנות עכשיו? לחכות? כי בכל פעם שיש צעדים כאלה אנשים אומרים לעצמם, רגע, אולי כדאי לרוץ ולקנות דירה עכשיו. אנשים לא יודעים מה יקרה מחר בשוק. צריך שיהיה גוף ממשלתי שיספק נתונים, וגם יסביר אותם לציבור. אנשים צריכים להתנהל בסביבה בטוחה, אבל הסביבה שלנו מאוד לא צפויה".
כדי לסבר את האוזן, הנה כמה מן הנתונים הללו: בארבע השנים האחרונות זינקו מחירי הדירות בכ-60%. כך, כדי לרכוש כיום דירת ארבעה חדרים, נדרשות לא פחות מ-138 משכורות (לעומת 106 ב-2008), ומי שחפץ בחמישה חדרים ייאלץ להיפרד מ-191 משכורות בממוצע. מספר הדירות בהמתנה, שבעליהן לא מצליחים למוכרן אף שכבר רכשו דירה חדשה, הגיע לשיא בסוף 2010 ועמד על 24 אלף דירות, ואילו התחלות הבנייה צנחו ברבעון הראשון של השנה ב-11% ביחס למקביל אשתקד.
בהתאם למצב, רשויות ממשלה שונות מנפקות בשלוש השנים האחרונות רפורמות כאלה ואחרות שמטרתן להילחם במחירי הדירות המשתוללים: בנק ישראל הגביל את המשכנתאות והידק את הפיקוח על הבנקים; משרד השיכון הגדיל את היצע הקרקעות והפעיל מסלול מענקים לרוכשי דירות בפריפריה; משרד ראש הממשלה הוביל רפורמה במינהל מקרקעי ישראל וניפק תוכניות חדשות לפריסת כבישים ורכבות; משרד האוצר השיק רפורמה לשינוי שוק השכירות בישראל, ייקר את מס הרכישה למשקיעים, שינה את מסלול הפטור במס שבח - וזוהי רק רשימה חלקית.
"יש תחושה של חוסר יציבות ושל פופוליזם", אומרת חכם. "ככל שמתקרבים לבחירות, ברור שכל מה שעושים זה כדי להיבחר פעם נוספת ולא כדי לרפא תחלואים של שנים. בכל פעם הממשלה יורה איזשהו בלון לאוויר ולא יודעים מה יקרה מחר. צריך רפורמה כוללת, שתסביר מה בדיוק הולכים לעשות ואיך זה ישפיע על השוק. זאת רפורמה שצריכה להיות מעוגנת, כדי שלא יעשו בה שינויים אחרי הבחירות".
כן בועה, לא בועה
חכם מעידה כי בכל הקשור לנדל"ן הציבור כיום זהיר יותר. אחד הקריטריונים לכך הוא משך העסקה, כלומר מהרגע שבו מוצעת דירה למכירה ועד לחתימת החוזה, שהתארך, ולדבריה עומד כיום על שישה עד תשעה חודשים. "גם הצד המוכר וגם הקונה מתבצרים בעמדותיהם ובמחירים שאותם הם דורשים, והגישור בין הפערים גדול מתמיד".
- גם זה אפקט של המחאה?
"כן, כל הצרכנות השתנתה. חיינו בגן עדן של שוטים, לא כל-כך בדקנו, ואז ראינו איך עובדים עלינו. למה שקרה עם מחירי הדיור יש גם אפקט פסיכולוגי, מעבר לכך שההיצע קטן מהביקוש, ואחת הדוגמאות המרכזיות לכך היא הלוחות האינטרנטיים. פעם היו מפרסמים מודעה על דירה בעיתון; זה היה עולה כסף, ואי-אפשר היה לשנות את הנוסח בכל רגע. היום זה לא עולה והיד קלה על ההדק. מישהו מפרסם מחיר, השכן שלו מסתכל וניזון מכך, אבל המחיר הזה אינו משקף, הוא לא מחיר המכירה.
"גם כל הכתבות בעיתונות - כן בועה, לא בועה - הכניסו את השוק לאקסטזה. לפני המחאה, הצרכנים התנהגו כמו מישהו שעולה לרכבת ורק אחר כך שואל לאן היא נוסעת; אדם קנה דירה, ורק אחר כך בדק כיווני אוויר. עכשיו האפקט הפסיכולוגי נרגע. אין היסטריה, ואנשים קונים דירה בצורה מושכלת".
ההאטה בשוק הנדל"ן, מדגישה חכם, החלה עוד לפני פרוץ המחאה, שרק האיצה את התהליך. "ברבעון האחרון של 2011 מספר העסקות ירד דרמטית, בשיעור של 35%, ולא היו שינויים במחירים, לאחר שעד אז היו עליות. זה מצביע על משהו שקרה בשוק, מעבר לתנודתיות שלו".
- ומה קורה כיום בשוק?
"השוק די חוזר לעצמו מבחינת מחירים, ואנחנו רואים את זה ברבעון השני של 2012. אנחנו עדיין לא יודעים את המספרים המדויקים, אבל יש ירידה במספר העסקות ביחס לרבעון הקודם. המחירים עלו מעט, אבל לא בשיעורים משמעותיים, ויש גם מקומות שבהם הם ירדו. בבאר שבע ובירושלים, למשל, המחירים עולים וחוזרים לתקופה של השיא, וגם בנתיבות ובדימונה יש עליות, בגלל המרחקים שמתקצרים ותוכניות הפיתוח בדרום, כמו עיר הבה"דים. בתל אביב קונים פחות דירות יוקרה ויותר דירות בדרום העיר, ובכל הארץ, באופן מובהק, קונים דירות יותר קטנות".
- מה התחזית לשנה הקרובה?
"אנחנו לא במגמה של ירידת מחירים, אבל הטירוף שהיה ב-2011 נרגע ולהערכתי לא יחזור. אין סיבה לקנות מהר דירה, אנחנו נמשיך להסתובב סביב מחירי השיא. אני לא חושבת שנעבור אותם, ואם כן זה יהיה ממש קלוש - באחוז אחד או שניים, ויהיו מקומות שתהיה בהם ירידת מחירים. לעומת זאת, מחירי הדירות השכורות צפויים לעלות, גם במרכז וגם בפריפריה, כי מי שלא קונה שוכר, והביקוש יגדל".
בעקבות "האוכלוסייה שבאמצע"
מגמה נוספת שניכרת ברבעון השני של השנה, ובין היתר מהווה תוצאה של הורדת הריבית במשק בחודשים האחרונים, היא חזרתם של המשקיעים לשוק: במאי נרשם זינוק של 15% ברכישת דירות להשקעה בהשוואה למאי אשתקד, ולראשונה זה שנה וחצי. "לישראלים יש חיבה לנדל"ן והם משקיעים בו כשהאלטרנטיבה לא אטרקטיבית", מסבירה חכם. "שוק ההון לא יציב, ורובנו גם לא מבין בתחום, וגם בשוק הפנסיה כבר אין אמון. אנחנו רואים מה קורה עם דמי הניהול ומבינים שההשקעות של קרנות הפנסיה לא תמיד ענייניות. אין לנו שליטה על כך, ולכן יותר פונים לאפיק של רכישת דירה, כדי שתהיה ממנה הכנסה לפנסיה".
בד בבד, מציינת חכם, "רכישת דירה אצל ישראלים נותרה רגשית לגמרי. לפעמים המטבח או הסלון נורא מוצאים חן בעיני הזוג, וזה הופך פתאום לשיקול מרכזי ברכישה".
- ואז זוגות קופצים מעל לפופיק?
"הם יתאמצו יותר וינסו להשיג עוד מההורים. דירה היא מימוש חלום, ואנשים נלחמים כדי להשיג אותו. זאת התרבות שלנו - לגור בדירה משלנו. הורים אומרים, 'הילד למד, יש לו דירה - אז אני רגוע'. הופתעתי עד כמה המגמה הזאת חזקה באוכלוסייה הדתית. זוג לא יתחתן אם אין לו דירה, מן הגורן ומן היקב, ולא חשוב איפה - העיקר שיש לו קורת גג".
- מיהם קהלי היעד שבעיקר נעזרים בתיווך?
"בעיקר שני קצות האוכלוסייה, כלומר גם צפון תל אביב וגם לוד ורמלה, שדווקא שם אפשר להגיע למספר גבוה מאוד מהעסקות שמתבצעות. רבים לא יודעים להסתדר עם נושא המשכנתה ויש להם חוסר ביטחון בתחום. הם מרגישים שיש מישהו שמלווה אותם, וברגע שמפתחים יחסי אמון עם יועץ הנדל"ן הם סומכים עליו. האוכלוסייה שבאמצע משתמשת פחות בתיווך".
"האוכלוסייה שבאמצע" היא בעצם הרוב - ולכן אנגלו סכסון עסוקה בניסיונות לנגוס בכמה שיותר עסקות המתבצעות בשוק הפרטי, שמדיר את רגליו מתחום המתווכים ואינו שש לשלשל לכיסו עמלה שבדרך כלל מתקרבת ל-3% מהעסקה. בין היתר, היא פועלת רבות לטובת מה שחכם מכנה "השבחת ההון האנושי" - מונח מכובס שמאחוריו מסתתר כוח אדם לא מקצועי ולא אמין שפועל בשוק התיווך.
"למתווך בישראל יש תדמית מסוימת", מסכמת חכם. "מספיק שיש כמה שהם מאוד אגרסיביים ושהרצון שלהם הוא רק למכור, וזה משפיע על השוק. אני תמיד אומרת לזכיינים - תעשו את העסקה נכון, תנו ללקוח להבין את הערך המוסף שהוא קיבל בתיווך. הישראלים רוצים לחסוך עמלה אבל מפסידים את הערך המוסף שאיש מקצוע יכול להעניק להם, מפני שהוא לא תמיד עובר לציבור".
על המתחרה רימקס: "אין לנו על מה לריב"
רשת אנגלו סכסון, בניהולה של חכם, מתמודדת בשנים האחרונות ראש בראש עם רימקס, רשת תיווך שעקפה אותה לפחות מבחינת מספר הסניפים בשטח: 120 לעומת שבעים. בעבר החזיקה אפריקה ישראל בבעלות על אנגלו, עד שב-2009 מכרה אותה תמורת כ-20 מיליון שקלים לרונן שטרית. אלה הן שתי הרשתות המובילות בשוק התיווך, שבו פועלות רשתות נוספות וכן מתווכים פרטיים למכביר. "רימקס ואני לא מתחרים זו בזו", מבקשת חכם להבהיר. "כ-70% מהעסקות בשוק מתבצעות ללא תיווך, והתחרות שלנו היא על הנתח הזה. אין לנו על מה לריב, יש הרבה עבודה ויש מקום לכולם".
באנגלו סכסון פועלים כ-500 איש, שאינם מוגדרים עובדי הרשת. "זה מבחינתי היה הדבר הכי קשה - לעבור מניהול עובדים לניהול זכיינים", משחזרת חכם. "יש לנו חמישים זכיינים שעובדים עם יועצי נדל"ן, ואין כמעט יחסי עובד-מעביד; זה ההיבט המאתגר והמורכב ביותר בניהול הרשת".
חכם, יחד עם שטרית, עמלים על הרחבת המותג אנגלו סכסון. בין היתר, הרשת החלה לספק ייעוץ משכנתאות, הקימה שתי חטיבות חדשות שייתנו מענה לפעילות שהם מבקשים לחזק - נדל"ן מניב ושיווק פרויקטים; פתחה מכללה לנדל"ן, ואף פועלת בימים אלה מול לשכת המתווכים בירושלים כדי לצרף לשורותיה את הזכיינים ואת היועצים של הרשת ולהרחיב את פעילותה. "העולם הזה לא מאוגד, ואי-אפשר להוביל בו מהלכים, בניגוד למשל לציבור עורכי הדין", מציינת חכם.