גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פישר, דבר ברור: איפה היה הנגיד כשהתפתח הגירעון המבני ולמה הוא נמנע מטיפול במערכת הבנקאית?

האם פישר טעה או הגזים בחלוקת הציונים הטובים למשק, לתעסוקה ולמצב הנדל"ן בישראל? ■ הציבור חייב לקבל ממנו גם תשובות יותר ברורות על תפקודו שלו - ולא רק של הפוליטיקאים ■ טור סופ"ש אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס"

1.

מקובל לקרוא לסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, "המבוגר האחראי", האיש שאמור לרסן, לנווט, להעיר ולהאיר לשר האוצר ולראש הממשלה אם הוא חש שהעניינים יוצאים מכלל שליטה.

לפני שבועיים, בנאום תוכחה בכנס קיסריה, פישר יצא מגדרו כדי להוכיח ולהמחיש לנתניהו ולשטייניץ שהעניינים אכן עלולים לצאת מכלל שליטה. אין כמעט כלכלן שלא מסכים עם אזהרותיו: התמכרות לגירעונות גבוהים אכן מסוכנת, וסופה מי ישורנו.

השווקים, כפי שראינו בשנים האחרונות, אינם סבלניים ואינם סלחניים לגירעונות עמוקים. תשואות אג"ח ממשלתיות מידרדרות ומטבע מקומי שהולך ונחלש הם הקוקטייל ההרסני והמסויט שמכינים השווקים לכלכלות שהתמכרו לגירעונות עמוקים. לכן, הקריאה של פישר למדיניות אחראית ולשליטה פיסקאלית נראית מובנת ומתבקשת, אבל יש בעיה אחת - טרמינולוגיה.

כשפישר מדבר על "נקודת מפנה" בכלכלה הוא לא רק מתרה בנתניהו ובשטייניץ, הוא גם מכין את הציבור, שאינו בקיא בטרמינולוגיה הכלכלית ובז'רגון של מדיניות פיסקאלית, גירעונות ומדיניות מוניטרית. זה אותו ציבור שהתרגל לשמוע מפישר בשנתיים האחרונות שמצבו של המשק מצוין, שאין פה בועת נדל"ן, שיש פה תעסוקה מלאה. עכשיו הוא פתאום מבין שישראל נמצאת בנקודת מפנה קריטית ו"אין מנוס" מהעלאת מסים.

כשפישר מדבר על "גירעון מבני" שהתפתח בשנתיים האחרונות ועלול להגיע ל-4% כמעט, מתבקש לתהות היכן הוא היה בתקופה זו. כיצד קרה שהמשק צמח ביותר מ-4% בכל שנה ובכל זאת התפתח פה גירעון "מבני" (להבדיל מגירעון מחזורי, שתלוי במחזור העסקי).

האם גם פישר היה שאנן מדי? האם הוא היה סלחן מדי ביחס לפוליטיקאים, סלחן מדי למתווה הורדות המס של נתניהו (שנבלם רק בוועדת טרכטנברג) ולמדיניות התקציבית של הממשלה? בקיצור, האם פישר טעה או הגזים בחלוקת הציונים הטובים למשק, לתעסוקה ולמצב הנדל"ן בישראל? האם בנק ישראל טעה לאורך זמן כשהתעקש שלא להדביק לשוק הנדל"ן את המילה "בועה", אף שלכל בר-בי-רב היה ברור שזו באבוה בועה?

הציבור, אותו ציבור ששומע מפישר דברים לא נעימים עתה, חייב לקבל ממנו גם תשובות יותר ברורות על תפקודו שלו ולא רק של הפוליטיקאים. בסופו של דבר, זה אותו ציבור שישלם את המחיר על המצב ה"לא נעים" הזה, כי הרי "אין מנוס" מהעלאת מסים. אם כבר משלמים את המחיר, אז לפחות שנקבל תשובות למה זה קרה.

2.

דבר נוסף שפישר צריך לספק לגביו תמונה קצת יותר בהירה הוא מערכת הבנקאות הישראלית. פישר מדבר בשני קולות על המערכת הזאת: בקול אחד הוא מגונן עליה ועל יציבותה, ובקול שני הוא קורא לבנקאים בתוכחה "להאזין ללקוחותיהם, להתחרות ולספק ללקוחות שירותים בנקאיים במחירים סבירים". ולא, הזהיר פישר, "הסביבה הרגולטורית תשתנה באופן משמעותי".

לנו נראה שפישר לא יממש את האיום שלו ודבריו נאמרו רק כדי לרצות את מבקריו ולאזן את הרושם שנוצר ולפיו הוא מגן בחירוף נפש על הבנקים. "הסביבה הרגולטורית", כפי שפישר מכנה אותה, וכנראה מתכוון, בין היתר, לוועדת זקן, תאמר את דברה כבר בשבוע הבא. הוועדה, שקמה כדי להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, תמליץ על שורה של צעדים, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות, כמו הגדרת עסקים קטנים, פרסום מידע השוואתי על ריביות ועמלות בפועל, מניעת ערפול מחירי השירות הבנקאי, ביטול עמלת מינימום בני"ע, הגברת שקיפות, הסרת חסמים ועוד. יוצגו אין ספור שקפים, יהיה כיסוי רחב בעיתונים. זה נחמד, אבל לא יותר מזה. זקן ופישר לא היו צריכים להקים ועדה כדי להוציא לפועל את הצעדים שהומלצו בה, הם היו יכולים להסתפק בהוצאת תקנות מהיום למחר, כפי שהחוק מאפשר להם וכפי שבנק ישראל עשה בעבר, למשל בנושא משכנתאות.

הוועדה הזאת, כך נדמה, נולדה מהצורך של בנק ישראל להגיד לציבור שהוא "עושה משהו" בעניין מערכת הבנקאות, אבל ה"משהו" הזה לא כולל את העניין המהותי בכל הסיפור. הוועדה לא מתמודדת כלל עם המרווח הפיננסי במערכת, לב העניין ולב הבעיה: משקי הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות אך משלמים את הריביות הגבוהות על האשראי. קרוב ל-4 מיליארד שקל, כ-18% מהכנסות הבנקים מהמגזר הקמעונאי, נובעים מגביית יתר במרווח הפיננסי, אבל ועדת זקן כנראה לא תיגע בכך .

כנראה שהזיכרון של רובנו קצר, אז הנה קצת היסטוריה: בשלהי 2006 הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים. בראשה עמד ח"כ משה כחלון והיא הגישה את מסקנותיה ביוני 2007. היועץ לוועדה היה פרופ' שמואל האוזר, כיום יו"ר הרשות לניירות ערך. הוועדה עסקה בשורה של נושאים והגישה המלצות מפורטות בנוגע "לדרך בה ראוי להסדיר את הפיקוח על עמלות הבנקים ולהגביר את התחרותיות בשוק הבנקאות הקמעונאית בישראל".

שימו לב לממצאים. אנו מניחים שתשמעו אותם בשבוע הבא כחלק מהרקע להמלצות ועדת זקן:

הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל מובילה לרמת תחרותיות נמוכה בהשוואה למדינות המערביות.

רמת התחרותיות הנמוכה מביאה להקצאת אשראי לא יעילה. מצב זה מצמצם את התחרותיות בכלל המשק ואת יכולת הצמיחה של עסקים קטנים וזעירים, וכך מביא לרווחה חברתית נמוכה מהפוטנציאל המשקי, במונחי תעסוקה ורמת חיים.

חסמי המעבר הניצבים בפני הלקוחות המעוניינים לעבור מבנק לבנק הינם גבוהים באופן יחסי ופוגעים בתחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית.

הוועדה הגישה שורה של המלצות, כמו "הנהגת רפורמות מבניות בשוק הבנקאות אשר יקטינו את כוח השוק של הבנקים בעיקר במגזר הקמעונאי, באמצעות יצירת ערוצי הפצה חלופיים לבנקים במקטעי השוק השונים". או "הנמכת מחסומי הכניסה הרגולטוריים לבנקים חדשים מקומיים וזרים, לרבות בנקים מקוונים, המבקשים להיכנס לשוק הבנקאות".

עברו מאז כמעט חמש שנים. התחרות גברה במקצת, העמלות למשקי בית ירדו לאחר הרפורמה ב-2.8 שקלים בחודש בממוצע למשק בית. וואו! חיסכון אדיר של 33.6 שקל ברמה שנתית! ועל זה התעופפו אין-ספור מילים, חברי הכנסת הפופוליסטים חגגו על זה יומם וליל, והתחושה הייתה שהנה, "דופקים" את הבנקים. המציאות, כמובן, הייתה שונה: דבר מהותי לא השתנה או זז. החסמים אותם חסמים, התחרות אותה תחרות, בנקים חדשים לא נכנסו והריכוזיות הענפית במערכת הבנקאית נותרה גבוהה.

זה גם מה שיקרה אחרי ועדת זקן.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות