לקליקסופטוור (Clicksoftware), אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות שצמחו כאן, יש פתרון פשוט לבעיה ממש לא פשוטה. מטרת התוכנה שפיתחה החברה היא לנהל טכנאי שטח ניידים על ציר זמן מסוים ובמקומות שונים, כדי לסייע לחברה נותנת השירות (בזק או הוט למשל), ובמקביל לתת לנו, הצרכן הסופי, את השירות הטוב ביותר. במילים אחרות, לנהל נכון את הציפיות של הצרכן מנותן השירות, ואת הציפיות של החברה נותנת השירות מטכנאי השטח שעובדים אצלה.
קליקסופטוור , לפחות לפי הידוע לנו, אינה משתמשת בעצמה בתוכנה שפיתחה, אך אולי ראוי שתעשה שימוש לפחות באחת כזו שתבצע אופטימיזציה של ניהול הציפיות של החברה מול שוק ההון, כי זה - כפי שתבינו בהמשך - רחוק מלהיות אופטימלי.
1. ניהול ציפיות קלוקל
החברה, שנסחרת כרגע לפי שווי של 232 מיליון דולר, פרסמה בשבוע שעבר אזהרת רווח חמורה למדי, שלפיה הכנסותיה ברבעון השני יעמדו על 22.5 מיליון דולר (גידול שנתי של 9%), וזאת לעומת תחזית אנליסטית ממוצעת להכנסות של 25 מיליון דולר (קיצוץ של 10%). כפועל יוצא, ועל בסיס GAAP, החברה תהיה מאוזנת בשורה התחתונה, ואילו על בסיס Non GAAP, הרווח הנקי למניה יהיה 3 סנט (כמיליון דולר), וזאת לעומת תחזית אנליסטית ממוצעת של 9 סנט (2.8 מיליון דולר).
לכאורה, לא מדובר באירוע חריג. לכל חברה, באשר היא, יש תקופות שבהן היא רחוקה מלקלוע לתחזית האנליסטית הרבעונית, וזה בסדר. קליקסופטוור, וזו כבר נקודה מהותית, נותנת רק תחזית שנתית, ומותירה את עבודת החיזוי הרבעוני לשוק ההון. ועדיין, במקרה של קליקסופטוור - ולפי החוקים הלא כתובים של שוק ההון האמריקני - נראה כי יכולתה לנהל את הציפיות של השוק ממנה נפגמה, ובוול סטריט זה לא דבר של מה בכך.
והנה ההסבר. אזהרת הרווח האחרונה של החברה היא למעשה השנייה ברציפות בתוך שלושה חודשים, לאחר שהקודמת התייחסה לרבעון הראשון של השנה. באפריל האחרון הודיעה קליקסופטוור כי הכנסותיה יעמדו באותו רבעון על 21.6 מיליון דולר, לעומת תחזית אנליסטית ממוצעת להכנסות של 23.4 מיליון דולר (קיצוץ של 9.2%). באותה אזהרה לא התייחסה החברה לשורה התחתונה, וכן אשררה את תחזיותיה השנתיות לשורה העליונה (100-105 מיליון דולר) - אשרור שלא היה חלק מהאזהרה האחרונה, ואיתות לא ממש חיובי עבור שוק ההון. וכן, בכל פעם שהחברה הזהירה המניה נפלה חדות וגרמה נזק ללא מעט תיקי השקעות.
נהוג לומר שכשמשהו מתרחש בפעם הראשונה, זה מקרה. כשזה קורה בפעם השנייה, זהו צירוף מקרים, אך כשזה קורה בפעם השלישית, זו כבר שיטה. קליקסופטוור פרסמה שתי אזהרות רצופות, אך אין זו הפעם הראשונה שזה קורה לה.
באוקטובר 2010 הזהירה החברה כי הכנסותיה ברבעון השלישי של אותה שנה יעמדו על 17.3 מיליון דולר, לעומת תחזית אנליסטית ממוצעת להכנסות של 18.4 מיליון דולר (קיצוץ של 6%). באותה אזהרה ציינה כי הכנסותיה ברבעון הרביעי של אותה שנה ינועו סביב 20 מיליון דולר, אך מספר זה נותר "על הנייר", ושלושה חודשים לאחר מכן שוב הזהירה החברה, וציינה כי הכנסותיה ברבעון הרביעי של אותה שנה יעמדו על 18 מיליון דולר (קיצוץ של 10%).
קליקסופטוור סיפקה כמובן תירוץ אחר לכל אזהרה, אך יהיה אשר יהיה התירוץ, היסטוריית האזהרות של החברה מוכיחה כי ניהול הציפיות של קליקסופטוור לוקה בחסר, ואולי אפילו זקוק לטיפול שורש עמוק, ולא - שוק ההון עלול להמשיך להפנות לה כתף קרה, ולא משנה מה יהיו תוצאותיה הכספיות בעתיד.
2. משה המבולבל
הנה עוד הוכחה לכך שמשהו כלל לא תקין ביכולת של החברה לחזות את הכנסותיה הרבעוניות (שזה הרבה יותר קל מהשנתיות). במסגרת התגובה שנתן ל"גלובס" בשבוע שעבר, ציין משה בן בסט, מייסד, יו"ר ומנכ"ל החברה, כי "המצב הכלכלי העולמי היה תמיד בבחינת תעלומה בעינינו", וזאת בתשובה לשאלה כיצד אותו מצב משפיע על חברה כמו קליקסופטוור.
בן בסט אולי לא התכוון להצטייר כמנכ"ל מבולבל, אך זה מה שקרה, ותשובתו לא בהכרח עשויה להשפיע לטובה על מערכת יחסיו עם שוק ההון. שוק ההון אינו אוהב אי ודאות, תשובות שאינן קונקרטיות (במיוחד מבעלי ניסיון כמו בן בסט), ויותר מדי סימני שאלה. בן בסט היה צריך לשקול בזהירות את דבריו אלו, על אחת כמה וכמה כשהם נאמרים בצמוד לאזהרת רווח חמורה.
והנה עוד משהו שקשור לניהול הציפיות הדרוש שינוי של החברה. במקביל לאזהרת הרווח הודיעה קליקסופטוור על חוזה בשווי מקסימלי של 15 מיליון דולר, שחלקו יבוא לידי ביטוי בתוצאותיה למחצית השנייה של השנה. קליקסופטוור יכלה לדחות את הדיווח על החוזה, אך ברור מעבר לכל ספק כי העיתוי שבו בחרה היה מכוון מראש.
החברה קיוותה לרכך בעזרתו את המכה בדמות האזהרה שפרסמה, אך זה לא ממש עזר לה. המניה איבדה בתוך שבוע קצת למעלה מעשירית משוויה, ונפלה לשפל חצי שנתי. הטריק הכי ישן בספר ממש לא עבד, ומן הראוי שהחברה תימנע מלהשתמש בו בעתיד.
3. זו רק מכה קלה בכנף
למרות שתי האזהרות הרצופות של החברה, שניים מבתי ההשקעות שמכסים את החברה עדיין אופטימיים לגביה. האנליסט שאול אייל מאופנהיימר הותיר את המלצת "תשואת יתר" שלו למניה, אך הוריד את מחיר היעד מ-13 ל-11 דולר, ובמקביל עדכן כלפי מטה את תחזיותיו לשנה הנוכחית ולזו שאחריה. אייל טען בעדכון שהוציא כי "החברה עדיין ממשיכה למנף את יתרונותיה התחרותיים, והיא מרוויחה ממגמות חיוביות בשווקים שבהם היא פועלת".
בדומה לו, האנליסט דניאל מירון מ-RBC הותיר את המלצתו למניה ("תשואת יתר" ומחיר יעד של 13 דולר), וטען כי "היסודות שעליהם מושתתת החברה נותרו חזקים, ואנו מעודדים מהחוזה החדש. החברה ממוצבת היטב, ומדובר רק במהמורה קטנה בדרך, שאינה מעידה לרעה על הביקוש לפתרונות החברה. עתידה נותר מבטיח".
4. סורוס לא יצא חכם
ימים יגידו אם אייל ומירון צודקים בהערכותיהם, אך כרגע יש מי שבדיעבד קיבל החלטת השקעה גרועה. למי ששכח, ג'ורג' סורוס, אחד ממשקיעי הערך הגדולים בוול סטריט, הפך בקיץ שעבר לבעל עניין בחברה (5.1%), דרך קרן ההשקעות שבבעלותו (Soros Fund Management).
בינואר האחרון, ולאחר שהמניה השלימה עלייה נאה, מכרה הקרן כמחצית מהחזקתה בחברה ונותרה עם 2.8%. ואז שוב התאהב סורוס במניה, ולפי דיווח של החברה ממאי האחרון, לסורוס יש כרגע 6.5% מההון. לפי האתר GuruFocus, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה היו לסורוס רק 3%, וזה אומר שבמהלך הרבעון השני רכשה הקרן מניות נוספות לפי מחירים הגבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי.
קליקסופטוור איבדה מתחילת הרבעון השני ועד כה 41.1%, וזה אומר שסורוס מופסד על המניות הנוספות שקנה - הפסד שכנראה נע סביב מיליוני דולרים בודדים. במונחים אבסולוטיים, זה לא ממש הרבה, אך כנראה שזה ממחיש שוב את ניהול הציפיות הקלוקל של החברה.
tali-z@globes.co.il