"חוק הריכוזיות" אושר היום (ב') בקריאה ראשונה ברוב של 28 חברי כנסת.הצעת החוק נוצרה בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני.
הצעת החוק מציעה איסור שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במקביל לאחזקה או שליטה בגוף פיננסי משמעותי. תאגיד ריאלי משמעותי הוא בעל מכירות או אשראי של מעל 6מיליארד שקל בישראל. גוף פיננסי משמעותי מנהל נכסים בשווי של 40 מיליארד שקל ומעלה. כמו כן, תיאסר כהונת דירקטור בתאגיד ריאלי משמעותי במקביל לכהונה בגוף פיננסי משמעותי. בנוסף,יוטלו מגבלות על קיומן של קבוצות עסקיות הבנויות במבנה פירמידה ותיאסר שליטה ברמת שכבה שלישית ומעלה.
שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר היום במליאת הכנסת לפני ההצבעה על חוק הריכוזיות: "יש לי את הזכות להציג את אחת מהצעות החשובות התקדימיות הנועזות ביותר מבחינה כלכלית שהוצגו אי פעם בכנסת ובפרלמנטים בכלל. התהליך שאנחנו מתחילים הערב יוצר עידן חדש בישראל. תהיה כלכלה עד לחוק הריכוזיות, ומבנה אחר ודינמיקה אחרת מחוק הריכוזיות והלאה".
"זה מהלך נועז וחסר תקדים בקנה-מידה עולמי. אנחנו מתחילים בתהליך חקיקה שבסופו נרסן ונגביל את הריכוזיות בישראל במספר מהלכים תקדימיים שחלקם לא נוסו בשום מדינה אחרת בעולם. אני ניצב פה בגאווה אבל גם בחשש, כי אנחנו צועדים אל הבלתי נודע. אבל אנחנו לא באנו לכנסת לאחר שניים-שלושה דיונים, אלא לאחר שזיהינו שיש בעיה של ריכוזיות מוגזמת, של קבוצות בעלות כוח, החלטנו נתניהו, פישר ואני, לפני כשנה וחצי להקים ועדה לבחינת הריכוזיות. הוועדה ישבה במשך כשנה וחצי לעשרות ומאות ישיבות. הוועדה הגישה דוח עם מסקנות דרמטיות. אנחנו עיבדנו את המסקנות לחקיקה. בתוך מספר שנים לא רב תהיה לנו כלכלה בריאה יותר לטובת האזרחים, לטובת הכלכלה ולטובת הדמוקרטיה הישראלית", אמר שר האוצר.
שטייניץ התייחס לסוגיית הפירמידות ואמר: "יש פירמידות בת, נכדות ונינות, וגם של שש ושבע שכבות. אני לא אפרט את כל הפגמים שמצאנו, אבל הצעת החוק תאסור על פירמידות של שתיים - שלוש רמות. מדינת ישראל הולכת להיות הראשונה בעולם שמגבילה את גודל ועומק הפירמידות של בעלי שליטה יכולים להחזיק. מישור הפעולה השני חשוב לא פחות וקובע הפרדה בין אחזקה בגופים פיננסים כמו בנקים וחברות ביטוח לבין אחזקה בנכסים ריאליים, כמו חברות הייטק, תעשייה, מלונאות וכו. החקיקה מטילה מגבלות גם על כהונה של דירקטורים בין חברות פיננסיות לריאליות כדי ליצור הפרדה ותחרויות. הצעד השלישי נוגע להפרטות. בעבר כשישראל הפריטה ונתנה רישיונות ומכרזים, כל המרבה במחיר הרי זה משובח, וכך קרה שכל גוף גדול שהציע הכי הרבה, הפך לעוד יותר הרבה ומשמעותי במשק. הצעד הזה נועד למנוע פגיעה בתחרויות ולתת לרגולטורים לשקול שיקולים של תחרויות, ולא רק לפי כל המרבה במחיר".
השפעה משמעותית - בתוך כמה שנים
למי החוק מועיל? שאל שר האוצר וענה: "ראשית כל, לצרכנים, אזרחי מדינת ישראל. כל תחרות בין ספקי סחורות, או שירותים, מוזילה מחירים ומשפרת את השירות. לכן, הגברת התחרותיות תוביל בטווח הארוך - בתוך כמה שנים - אני לא רוצה לפתח אשליות, זה לא יקרה מחר בבוקר, אלא בתוך כמה שנים תהיה לכך השפעה משמעותית על יוקר המחיה והמחירים בישראל. הגברת התחרויות תוביל לשווקים פתוחים יותר, שיפור השירות וירידת מחירים".
שטייניץ קרא לחברי הכנסת לא להיכנע ללחצים לקראת הדיונים בהצעת החוק בחודשים הקרובים. "אל תכנעו ללחצים, לא מצד זה ולא מצד זה. אם בוועדת ששינסקי חששתי שתהיה כניעה רק לחצי בעלי ההון והחברות הגדולות, אז היום אני חושש לשני הצדדים: גם להלכי רוח פופוליסטים, מהתקשורת ומהמחאה החברתית, וגם מצד בעלי הון והחברות הגדולות. אסור להיכנע להלך רוח פופוליסטי, סיכון? תיקחו פי ארבע, אין חוק בכנסת הנוכחית שעבדו עליו יותר ושקלו אותו יותר. סוף מעשה במחשבה תחילה. אני בטוח שהכנסת תאשר את החוק ולא תיכנע בסוף ללחצים".
לקראת אישורה של הצעת חוק הריכוזיות בקריאה ראשונה הערב במליאת הכנסת, אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח חשיבת סיעת הליכוד כי מדובר בהחלטה היסטורית.
"אני מבקש לציין שאנחנו מביאים היום לפני הכנסת החלטה היסטורית לא פחות חשובה, וזה בעצם חוק הריכוזיות. אנחנו פועלים כדי לצמצם את הריכוזיות בכלכלת ישראל כדי להגדיל את התחרות זה דבר שהוא נכון גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, וזה אחד מהשינויים הרבים שמביאה הממשלה למדינת ישראל".
47 לוביסטים המייצגים את הבנקים בכנסת
"העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" ו"ישראל יקרה לנו" פנו הבוקר (ב') ליו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכספים, על מנת שיפעלו למניעת כניסתם של לוביסטים לישיבות ועדת הכספים העתידות לדון ב"חוק הריכוזיות", שמועלה היום להצבעה במליאה.
שתי התנועות ציינו כי המהלך נעשה "מתוך דאגתנו מהתחזקות תהליך איבוד אמון האזרחים במשטר הדמוקרטי בישראל". הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל קבעה כי "ייאסר על שתדלנים להשתתף בדיוני הוועדות השונות בכנסת, ובייחוד בעת ההצבעה", ועל כך מסתמכות התנועות בפנייתן ליו"ר הכנסת.
במכתב שנשלח ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, נכתב כי "פעילות לוביסטים בשכר בכנסת, במתכונתה הנוכחית, תורמת רבות לשחיקת אמון הציבור במערכות הדמוקרטיה. היום מועלה להצבעה במליאה 'חוק הריכוזיות' אשר עתיד לרכז סביבו התעניינות תקשורתית רבה, לצד ניסיונות של בעלי עניין להפעיל לחצים על מקבלי ההחלטות. אנו חוששים ממצב בו החוק יועבר לדיון בוועדת הכספים, ויגרור שוב מחזות של עשרות לוביסטים המציפים את הוועדה מטעם בעלי הון, בנקים ועוד".
"העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" טוענת כי ישנם 47 לוביסטים הרשומים בכנסת כמייצגים את הבנקים בכנסת. התנועה מעריכה כי הבנקים משקיעים למעלה מ-10 מליון שקל בשנה לצורך מימון שירותי לובינג.