אסתר פינקלשטיין-נחום - מנהלת הפרסום לשעבר של חברת מי עדן ומי שהייתה מקורבת לבעלי השליטה בחברה, בהם רוני נפתלי - תרצה 6 חודשי מאסר שיומרו בעבודות שירות ו-16 חודשי מאסר על-תנאי, ותשלם קנס כספי בסך 220 אלף שקל. זאת, בעקבות הרשעתה, על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, ב-37 עבירות של שימוש אסור במידע פנים של החברה, בנוגע לעסקה מהותית שנרקמה בין מי עדן לדנונה ב-2002, ששוויה הוערך ב-720 מיליון דולר.
שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, דניאלה שריזלי, ציינה כי פינקלשטיין-נחום ניצלה את מעמדה הבכיר בחברת מי עדן כ"איש פנים", לצורך "ספיגת" מידע פנים חשוב ומהותי לחברה, ועשתה שימוש אסור ובלתי הוגן במידע.
עוד הוסיפה השופטת: "הנאשמת ניצלה באורח בלתי הוגן ובלתי מוסרי יתרון מידע שהיה לה על פני משקיעים אחרים בשוק ההון, וכל זאת מבצע-כסף. ריבוי הרכישות והיקפן הכספי וכן הרווח שהופק מהווים נסיבה לחומרה".
רווח של 700 אלף שקל
כתב האישום נגד פינקלשטיין-נחום עסק באירועים שהתרחשו סביב עסקה שנרקמה בסוף שנת 2002 בין חברת מי עדן לחברת דנונה, להקמת מיזם משותף, שעיקרו שיווק והפצת מים מינרליים בכדים לבתים ולמשרדים ברחבי אירופה.
מכתב האישום המתוקן, בו הודתה פינקלשטיין-נחום, עולה כי המידע בדבר המשא-ומתן עם דנונה ובדבר התקדמות העסקה בחודשים פברואר ומארס 2003, עד לאישורה בדירקטוריון ובמוסדות החברה באמצע אפריל, היה ידוע למעורבים במשא-ומתן בלבד.
רק ב-10 לאפריל, המועד בו אושרה העסקה ונחתמה, פירסמה מי עדן לראשונה דיווח מיידי אודות העסקה, ובוצעה הפסקת מסחר יזומה על-ידי הבורסה. לאחר פרסום הדיווח המיידי, גדל נפח המסחר במניות מי עדן, ושערן עלה בצורה ניכרת.
לפי כתב האישום, פינקלשטיין-נחום נחשפה למידע על התקדמות שלבי ואישורה, ועשתה בו שימוש. בין היתר הודתה פינקלשטיין-נחום כי מסרה את מידע הפנים שברשותה לבעלה, דן פינקלשטיין, כדי שיעשה בו שימוש, ולצורך הפקת רווחים; והשניים סיכמו ביניהם כי על בסיס מידע הפנים ירכוש בעלה מניות מי עדן בסכומים משמעותיים.
בהתאם לכך, במהלך מארס ותחילת אפריל העביר בעלה של פינקלשטיין-נחום הוראות לרכישתן של מניות מי עדן באמצעות 3 חשבונות שהחזיק בבנק הבינלאומי, בסך כולל של למעלה מ-3 מיליון שקל. בהמשך, לאחר פרסום העסקה, הזרים דן פינקלשטיין הוראות למכירת המניות, שערכן עלה בינתיים בכ-700 אלף שקל - שהיוו את הרווח שהפיקה פינקלשטיין-נחום מהשימוש במידע הפנים.
נזק פרטי וציבורי
השופטת שריזלי קבעה כי פינקלשטיין-נחום פגעה בערכים חברתיים מוגנים, "שכן השימוש במידע הפנים הקנה לה יתרון רב, בלתי הוגן, בלתי ראוי, על פני משקיעים אחרים... היא פגעה במעשיה בהוגנות המסחר בשוק ההון ובערך השוויון והשקיפות; היא פגעה גם באמון הציבור בהוגנות המסחר בשוק ההון. ועוד... היקף ועומק הפגיעה בערכים אלה עומדים ביחס ישר להיקף רכישת המניות, למועד מכירתן ולרווחים שהפיקה כתוצאה מכך. מעשיה והתנהלותה של הנאשמת גרמו אפוא נזק רב בהיבט הפרטי ובהיבט הציבורי".
ואולם, השופטת התחשבה בנסיבות האישיות של פינקלשטיין-נחום, וציינה כי היא "בת 42, אם לילדים קטינים, עברה נקי, ועצם ההרשעה היא כתם קשה עליה".
עוד ציינה השופטת כי התרשמה שפינקלשטיין-נחום "הפנימה את חומרת האיסור שעברה וחשה חרטה עמוקה. במהלך המשפט עברה תהליך 'מזכך', כך שאין היא צפויה לחזור על המעשים אי-פעם. איני מאמינה כי תשוב לסטות בעתיד מדרך הישר".