עכשיו זה סופי: יוסף גורביץ', דירקטור בארזים ובנו של יו"ר ארזים מאיר גורביץ', ניצח בקרב השליטה בחברה הבורסאית אולטרה שייפ . שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, קבע היום (ב') כי הצעת ההשקעה של גורביץ' לחברת אולטרה שייפ מדיקל אינה מלאכותית, ולא נועדה לטרפד את השתלטותן של החברות "מטרת מיזוג חברות" ו"אפסווינג קפיטל" שבשליטת איש העסקים ירון ייני.
עוד נקבע כי גורביץ' לא קנה שליטה באולטרה שייפ, וכי הדירקטוריון עמד ערני ותקיף כנגד ניסיון להשיג שליטה בדרך לא דרך.
בפסק הדין, הפרוש על פני 76 עמודים, ציין השופט כבוב, בין היתר, כי "גורביץ' לא חצה את הסף שקבע המחוקק לעניין האחזקה, מחמת פער של פרומיל האחוז... לאחר שבחנתי בחומרה הנדרשת את עסקת גורביץ', מצאתי כי לא התקיימו בה סממני שליטה. להפך - הדירקטוריון ווידא שגורביץ' לא ישיג שליטה באמצעות העסקה".
מאבק השליטה בחברת אולטרה שייפ החל בראשית חודש פברואר והסתיים תוך פחות משבועיים, כאשר דירקטוריון החברה אישר הנפקה של 24.9% מהחברה, במחיר של 4 מיליון דולר, לגורביץ'.
אולטרה שייפ, עד לאחרונה מפתחת מערכת לחיטוב הגוף על-ידי המסת שומן באמצעות אולטרה סאונד, הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב. ואולם, כיום אין לה פעילות עסקית, לאחר שמכרה את מלוא פעילותה העסקית בחודש שעבר לחברת האסתטיקה סינרון בתמורה ל-12 מיליון דולר.
כיום פועלת אולטרה שייפ במתכונת של שלד בורסאי, כאשר בקופתה תמורת המכירה של עסקיה. במצב זה הפכה החברה לאטרקטיבית ביותר, ואכן חלפו ימים ספורים ממכירת פעילותה העסקית ועד שהחל סביבה מאבק השתלטות.
הצדדים הניצים הם "סוחר השלדים" ירון ייני, באמצעות חברת "מטרת מיזו"ג; והנהלת אולטרה שייפ. הרקע הוא מאבק שליטה בחברה: ב-12/2/2012 הציע גורביץ' הצעות רכש לחברה, שכללו תחילה אלמנט של שליטה, אך בסופו של המשא-ומתן עם החברה רכש את המניות במצב החברה AS IS, כאשר הוא רכש 24.99% מהון המניות המונפק ומזכויות ההצבעה בה.
ביום 15/2/2012 רכשו ביחד החברות שבשליטת ייני - "מטרת מיזוג חברות" ו"אפסווינג קפיטל" - מעל 18% ממניות אולטרה שייפ. מאז הן המשיכו לרכוש עוד מניות, כך שכיום הן מחזיקות בכ-19% מניות.
לאחר שהתברר היקף הרכישה של גורביץ', הגישו חברותיו של ייני בקשה לבית המשפט הכלכלי למתן צו מניעה שיאסור על אולטרה שייפ להקצות מניות לגורביץ'. לטענתן, בין היתר, דירקטוריון אולטרה שייפ פעל במהירות לאישור הצעתו של גורביץ', במטרה לחסום אותן, ומתוך חשש כי הדירקטורים יועברו מתפקידם. לבקשתם צירפו חוות-דעת של הפרופסורים שרון חנס ואסף חמדני.
מנגד, אולטרה שייפ הגישה חוות-דעת מטעם עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין מדובר בהקצאה פרטית מהותית, חברי הדירקטוריון עמדו בכל דרישות הדין, וקיבלו החלטה עסקית לגיטימית העולה בקנה אחד עם "כלל שיקול-הדעת העסקי".
בראשית אפריל דחה שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, את בקשתן של החברות מקבוצת אפסווינג, וקבע כי הצעת ההשקעה של גורביץ' אינה מלאכותית ולא נועדה לטרפד את השתלטותן על החברה. עוד נקבע כי ההצעה נעשתה בתנאי שוק ואינה מהווה השתלטות, מכיוון שנרכשו 24.99% מהמניות ולא 25% כפי שדורש החוק.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. החברות טענו כי בית המשפט הכלכלי טעה כאשר אימץ מבחן כמותי נוקשה לשליטה על פני המבחן המהותי, והוסיפו כי לא ייתכן לומר שההקצאה בוצעה ב"תנאי שוק" כאשר לא היה שוק.
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, קיבל את בקשתן, וקבע כי חברת אולטרה שייפ לא תוכל להעביר לידי גורביץ' את המניות שהקצתה לו, עד לתום ההליך המשפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין זה.
היום, כאמור, התקבלה החלטתו הסופית של בית המשפט המחוזי - והקצאת המניות לגורביץ' קיבלה אישור סופי.
השופט כבוב ציין כי הדירקטוריון לא היווה חותמת גומי בעסקה, וכי העסקה בוצעה ב"שווי שוק" ואף יותר מכך.
"מבחינת החברה, במתווה העסקה הנוכחי היה ביכולתם להכניס לקופת החברה יותר כסף, יותר מהר ועם פחות סיכון, ובתמורה 'זכה' גורביץ' להנחה של כ-2.5% במחיר הרכישה. אינני רואה כל מקום להתערב בשיקולי הדירקטוריון בעניין זה", נכתב בפסק הדין.
הדירקטורים שאישרו את העסקה עם גורביץ' יוצגו בידי עורכי הדין איל רוזובסקי ומור פינגרר ממשרד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי ושות'; גורביץ' יוצג בידי עו"ד בנימין חורף ממשרד יגאל ארנון; וייני והחברות שבשליטתו יוצגו בידי עו"ד ישי שריד.