גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תיק אולמרט חייב להגיע לבית המשפט עליון"

יובל יועז במאמר דעה: תיק אולמרט חייב להיות מונח על שולחנם של שופטי העליון, לצורך הכרעה הן בהיבט הנורמטיבי הכללי והן בעניינו הקונקרטי ■ וגם: האם התקשורת צריכה לערוך חשבון-נפש על האופן בו טיפלה בפרשות אולמרט?

גסות-הרוח של אמנון דנקנר וקיצוניותו הבלתי נשלטת של פרופ' דניאל פרידמן עשו לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שירות דוב. אלמלא שניהם, המסר העיקרי שיצא ממחנה אולמרט לאחר מתן הכרעת דינו בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבוע שעבר היה עולה מדבריו של עו"ד אלי זהר, הנהנה מחזות מכובדת ומדימוי ממלכתי. אף שבעיקרו של דבר, המהות היא אותה מהות.

המסרים העיקריים שדובריו של אולמרט פימפמו לאחר הכרעת הדין היו גירסה משודרגת לטענות שהועלו מאז תחילת חקירת המשטרה: שהמשטרה והפרקליטות רודפות את אולמרט, שלא היה יסוד להגשת כתב אישום, שהבקשה לעדות מוקדמת היתה שערורייתית, שפרקליט המדינה משה לדור עשה שימוש לרעה בכוחו כדי להוריד מכהונתו ראש ממשלה מכהן. שלדור צריך להתפטר, ושצריך לערוך בדיקה חיצונית לפרקליטות כדי לצמצם את כוחה לפעול נגד הדרג הפוליטי הנבחר.

אלה טענות חריפות, עזות-מצח, גם כשהן נשמעות מפי פרקליט מכובד, רגע אחרי שלקוחו, ראש ממשלה לשעבר, הורשע חלקית באישומים שעניינם טוהר המידות. אבל דנקנר, שהתייצב בבית המשפט המחוזי, כמו חברים אחרים של אולמרט, שש להתראיין מול כל מיקרופון ומצלמה שייקרו בדרכו, הפך להיות אייקון ההשתלחות חסרת המעצורים של מחנה אולמרט בפרקליטות, רגע אחרי הצהלה הראשונית, ועוד לפני שהספיק להתעמק בפסק הדין.

קריאתו של דנקנר לפרקליט המדינה לדור להתאבד, בעוד שחבריו למחנה הסתפקו בקריאה ללדור להתפטר, חשפה את המזימה השקופה של אולמרט ודובריו להפוך את אישומיו הפליליים, לרבות הרשעתו באחד האישומים, לדו-קרב פרסונלי, אולמרט מול לדור.

פרידמן, שאותו מינה אולמרט בזמנו להיות שר המשפטים במטרה לקעקע את כוחה של מערכת המשפט לפעול להדברת השחיתות בקרב נבחרי הציבור, הציב בקריאתו ללדור להתפטר את המהלך של אולמרט ואנשיו בהקשר הציבורי הראוי. לא ביקורת עניינית על הפרקליטות מתוך ניסיון לשפר את פעולתה לקראת האתגרים העומדים בפניה, אלא הכרזת מלחמה על התביעה הכללית כדי להחלישה, לרפות את ידיה, לכרסם בכוחה. כדי שזו לא תדרוש קלון וענישה מחמירה ולא תבקש לערער על הזיכויים בתיק אולמרט, שתצמצם את היקף האישומים בתיק הולילנד, ושתרעד מחשש לקראת ההחלטה הסופית בתיק השר אביגדור ליברמן.

חובר לאויבי שלטון החוק

התמוה מכל התוקפים והמשתלחים בפרקליטות, רגע לאחר הכרעת הדין, הוא ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, שפנה למחרת פסק הדין לשר המשפטים, יעקב נאמן, וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה להקמת "ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה" לבחינת התנהלות הפרקליטות בתיק אולמרט.

הוא עשה זאת כמובן "על מנת לחזק את הפרקליטות", ובמסגרת זו קרא להעניק לאותה ועדה חיצונית סמכות להסיק מסקנות אישיות נגד בעלי התפקידים בפרקליטות. ברזילי פסק, עוד בטרם בדיקה כלשהי, כי הביקורת שנשמעת על פסק הדין היא "ביטוי להתנהלות בלתי הולמת של גורמי אכיפת החוק".

אם הייתה למישהו תקווה שדרישתו המופרכת של ברזילי תזכה להתייחסות רצינית, היא התפוגגה במהירות הבזק. היועץ המשפטי וינשטיין מיהר לגנות את "ההתקפה האישית משולחת-הרסן נגד פרקליטים העושים מלאכתם במקצועיות, ביושרה ובלא מורא - וכזה הוא פרקליט המדינה לדור".

מהעבר השני, ראשי 5 המחוזות בלשכת עורכי הדין הזכירו לברזילי כי כאלף מחברי הלשכה הם אנשי הפרקליטות עצמם, שאמורים לראות בה בית מקצועי ולא גורם עוין החובר לאויבי שלטון החוק. במכתב ששיגרו השבוע 5 ראשי המחוזות ליו"ר ארגון הפרקליטים הארצי, עו"ד הדס פורר-גפני, הם העניקו גיבוי לפרקליטות המשמשת "מבצר להגנה על שלטון החוק בישראל". מסמך מעודד - גם אם המוטיבציה שהובילה לשליחתו נעוצה בפוליטיקה הפנימית בלשכה.

הכרעת הדין אינה משכנעת

את הדברים הבאים אציין בקיצור, שכן הם ראויים להעמקה נפרדת. הכרעת הדין של שופטי בית המשפט המחוזי, מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, אינה משכנעת. בחלק מהאישומים היא נראית כתפורה בתפרים גסים, הכוללים חיבור שורת קביעות עובדתיות חמורות למסקנה סופית תלושה. במקומות אחרים הוצב הרף במקומות מסוכנים, המשדרים מוכנות לספוג התנהלות מושחתת של נבחר ציבור, הפוגעת בערכים מוגנים שהמשפט בא להגן עליהם, בלא כל תוצאה.

העבירה של הפרת אמונים נעה בין הספירה המשמעתית-אתית לבין עבירות חמורות יותר, כגון שוחד. כשמדובר בפקידי ציבור יש בכך היגיון. לא כל ניגוד עניינים הוא פלילי, לא כל פגיעה בטוהר המידות מחייבת סנקציה פלילית. מעשים חמורים פחות מנותבים לטיפול משמעתי. אצל נבחרי ציבור, פוליטיקאים, במקום דין משמעתי וקוד אתי יש חור שחור. זה החור שדרכו הצליח לחמוק אולמרט מהרשעה מלאה.

ההחלטה בשאלת הערעור תצטרך להיות מנותקת משיקולים של יוקרה מוסדית. גם במחיר של ביקורת מקרב תומכי אולמרט, על כך שהתביעה הכללית אינה יודעת להפסיד בכבוד, ושהיא רודפת את ראש הממשלה לשעבר בכל הכלים שלרשותה, תיק אולמרט חייב להיות מונח על שולחנם של שופטי העליון, לצורך הכרעה הן בהיבט הנורמטיבי הכללי והן בעניינו הקונקרטי.

העיתונות והזיכוי: התמסרות מוחלטת להלכי הרוח שהשליטו יחצ"ניו של אולמרט

האם התקשורת צריכה לערוך חשבון-נפש על האופן שבו טיפלה בפרשיות אולמרט, נוכח זיכויו מרוב האישומים? זו שאלה מורכבת, המצריכה דיון רציני, ולא מתלהם.

הזיכוי בשתי הפרשיות המרכזיות - מעטפות הכסף מטלנסקי וראשונטורס - תפס את העיתונאים בהפתעה. לא רק אותם. גם את הפרקליטות, גם את הסנגורים, גם את אולמרט עצמו.

עוצמת ההפתעה, בשילוב עם התמסרות גמורה, במהלך השידור החי מבית המשפט, להלכי-הרוח שהשליטו יחצ"ניו של אולמרט, טישטשו ביממות הראשונות את העובדה שאולמרט לא רק זוכה - אלא גם הורשע. שהזיכוי איננו מלא וגורף, אלא זיכוי מחמת הספק; ושיש בהכרעת הדין אין-ספור קביעות עובדתיות ונורמטיביות שהיו גורמות לאדם עם עור עבה פחות משל אולמרט, להסמיק מבושה.

לעיתונות יש תפקיד משולש בסיטואציה המשפטית, בסיקור הליכי החקירה והמשפט, כולל הכרעת הדין. התפקיד האחד הוא לשמש פלטפורמה לטענות הצדדים. לשדר ולכתוב מה טוענת הפרקליטות, מה אומרים אולמרט וסנגוריו. להביא דברים בשם אומרם.

התפקיד השני הוא לתאר את המציאות המשפטית: מה בדיוק נקבע על-ידי הגורם המוסמך בכל אחד מהשלבים - מה הם ממצאי המשטרה והמלצותיה, מה הם האישומים הכלולים בכתב האישום שלגביהם הוחלט שיש ראיות, מה הן הכרעותיו של בית המשפט.

התפקיד השלישי הוא הקשה מכולם, אך גם החשוב ביותר: לספק תמונה של המציאות העובדתית בנפרד מהאמת המשפטית שהוכרעה בבית המשפט. לנסות לתאר את שאירע במציאות גם אם בית המשפט החליט לזכות את הנאשם בשל ספקות סבירים או נימוקים משפטיים אחרים.

כך למשל, כשאולמרט הצהיר כי "אין מעטפות כסף, לא היו מעטפות כסף", התקשורת שידרה את הדברים, בהתאם לתפקידה הראשון כפלטפורמה. באותה נשימה היה עליה להזכיר כי אמירות אלה מופרכות, גם מול המציאות המשפטית - בית המשפט קבע את ההיפך בפסק הדין - וגם מול המציאות העובדתית.

כשם שהחלטת בית המשפט לזכות את אולמרט מפרשות ראשונטורס וטלנסקי אינה מעידה כי הגשת כתב האישום נגדו הייתה משוללת יסוד, כך גם הכרעת הדין אין פירושה שהתקשורת הזדרזה להרשיע את אולמרט.

השאלה אם מבחינה ציבורית אולמרט עשה לאורך שנים מעשים פסולים ראויה לבחינה נפרדת, על יסוד רף נורמטיבי ציבורי גבוה יותר מזה של המשפט הפלילי שעליו אמון בית המשפט. שאלה זו נשארת תלויה ועומדת גם לאחר הזיכוי מחמת הספק, ועל אחת כמה וכמה נוכח האפשרות שהפרקליטות תערער לבית המשפט העליון.

לקח אחד בכל זאת מוטב להפנים: גם אם מידת השכנוע בחומרת מעשיו של אולמרט הייתה בעלת בסיס איתן, מידת הביטחון העיתונאי בהרשעתו הצפויה הייתה ראויה כנראה ליחס ספקני יותר.

עוד כתבות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק