זה עוד לא סגור ובפוליטיקה הישראלית הכול אפשרי, אבל כמו שזה נראה עכשיו הבחירות יהיו בתחילת 2013, והסיכוי להעביר תקציב עד סוף השנה נראה נמוך. הכנסת יוצאת לפגרה עוד כמה ימים וחוזרת רק באמצע אוקטובר, על-פי הידיעות בתקשורת עדיין לא החלו דיוני התקציב בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר, כך שהלו"ז הופכים את הכנת התקציב לכמעט בלתי-אפשרית.
האם זה טוב? האם זה רע? זה תלוי במועד שבו יאושר התקציב לשנת 2013.
אפשרות אחת: הממשלה הנוכחית מאשרת תקציב ומושכת את קיומה עד לבחירות הקבועות בחוק, נובמבר 2013. על רקע הבחירות, המחאה החברתית וההאטה במשק, קשה לראות כיצד הממשלה מעבירה תקציב אחראי, שכולל קיצוצים תקציביים וגזירות בתחום המס. לכן, לתסריט זה הסתברות נמוכה. חלילה שיאושר תקציב לא-אחראי, אזי ההשלכות המקרו-כלכליות עשויות להיות משמעותיות, בהיבט של העלייה בפרמיית הסיכון במשק, שמעבר לפגיעה בחסכונות של כולנו, גם מייצרת מציאות של ריביות גבוהות, קרי, מדכאת את רמת הפעילות הכלכלית עוד יותר.
אפשרות שנייה: הממשלה הולכת לבחירות בתחילת 2013. מהבחינה החיובית, כשאין תקציב קשה יותר לנהל "כלכלת בחירות". החוק קובע שאם הכנסת לא מאשרת תקציב, שנת הכספים הבאה מנוהלת בשיטת 1 חלקי 12. קרי, לוקחים את התקציב המאושר של 2012, (לפני התוספות), מחלקים אותו ב-12 (חודש), וכל חודש מתוקצב בשיטה זו. כיוון שעל-פי החוק התקציב של 2013 היה צפוי לגדול ריאלית בקרוב ל-3% מהתקציב של 2012, בפועל המדינה תוציא פחות ממה שתכננה; ובהיעדר תקציב לחלק, הלחץ של משרדי הממשלה, השרים וחברי הכנסת, להיטיב עם הציבור יפחת. כך השליטה של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה על הניהול הכלכלי תהיה גבוהה, ולמעשה מוחלטת.
עד מתי אפשר להתנהל כך? עד 31 במארס 2013 החוק יאפשר למדינה להתנהל ללא תקציב. בהנחה שהבחירות ייערכו בתחילת 2013, הממשלה תוכל להכין בחודשים הראשונים של 2013 תקציב דו-שנתי (אם לא תבוטל שיטה שנויה במחלוקת זו) לשנים 2013-2014. האם הדבר יאפשר פחות גזירות על הציבור בשנה הבאה? ממש לא.
אם הבחירות יתקיימו סמוך לתחילת השנה, וגם אם יאושר תקציב אחראי בתוך פרק זמן קצר, היקף הגזירות בצד ההכנסות עלול להיות גדול בהשוואה לתקציב שהיה מאושר בימים אלו. מדוע? משום שלמרות הריסון בתחילת השנה התקציב הינו שנתי, ולכן ההוצאות שיבוצעו בהמשך השנה ישלימו את הפער ולא יהיה צפוי תת-ביצוע בצד ההוצאות. לעומת זאת, צד ההכנסות לא ייהנה מאותה פריבילגיה. אם התקציב יאושר במועד מאוחר מתחילת השנה, והעלאות המסים הנדרשות בתקציב (ויהיו העלאות מסים לאחר הבחירות) יאושרו אף הן באיחור, לא ניתן יהיה לבצע גבייה רטרואקטיבית, דבר שעלול ליצור בור נוסף בתקציב 2013, ולחייב גזירות נוספות כדי לעמוד ביעדים.
אבל לחוסר היכולת להכין תקציב יש גם פן שלילי. אם סיטואציה זו נראית לכם מוכרת, אתם לא טועים. במהלך המשבר הכלכלי של 2008 נפלה ממשלת אולמרט והתקציב ל-2009 לא עבר. לאחר הבחירות, ממשלת נתניהו השנייה הכינה את התקציב הדו-שנתי הראשון לשנים 2009-2010, לאחר-מכן את התקציב הדו-שנתי המלא הראשון לשנים 2011-2012.
כשאנחנו נמצאים בעיצומה של מחאה חברתית, במהלך האטה כלכלית, ואולי על סף מיתון, לגמישות כלכלית יש יתרונות. היעדר תקציב לא מאפשר גמישות בהתמודדות עם משבר כלכלי. למעשה, נטל הטיפול במשבר בהיעדר תקציב יוטל כולו על בנק ישראל (בדומה ל-2008), אלא שכיום, כמות הכלים להתמודדות הקיימת במחסן הבנק מצומצמת בהשוואה ל-2008. לכן, רצוי היה כי יאושר תקציב שיכלול בתוך המסגרת המאושרת הפניית כספים לסעיפי תקציב שמסייעים לעודד את הפעילות הכלכלית במשק.
הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות