זוהי תקופת טלטלות בכדורגל הישראלי. אחרי שנים ארוכות של פריחת מודל הבעלות הפרטית, מבנה השליטה על המועדונים עובר לאט ובטוח רפורמה מקיפה. מלבד מכבי ת"א ומכבי חיפה, ובממדים קטנים יותר קרית שמונה והפועל ב"ש - יתר קבוצות הליגה לא יסתמכו השנה על שוגר-דדי, אלא על הכנסות טבעיות, גיוסי כספים ותרומות כאלו ואחרות. גם מכבי נתניה פותחת עונה שלישית ברציפות ללא בעלים שמכניס את היד לכיס. אבל נתניה פותחת אותה עם המון אופטימיות ושאיפות שלא נופלות גם מתקופת שיא ההשקעה של דניאל יאמר במועדון. לא פשוט בהתחשב בכך שיאמר בתקופה הדי קצרה שלו במועדון, שפך מכיסו כ-70 מיליון שקל.
הקבוצה הצליחה לשמור אצלה את מלך שערי הליגה אחמד סבע, ורשמה מסע רכש מרשים בדמותם של יוסי שבחון, עידן שריקי ועלי חטיב. כל אלה באו על חשבון חן עזרא אחד, שנמכר למכבי חיפה תמורת כ-5 מיליון שקל.
אז איך למעשה מנהלים מועדון בלי בעל בית? איך מצליחה נתניה כבר שנים להעמיד תקציבים של 18-21 מיליון שקל בשנה ללא בעל הון תומך?
***
המנכ"ל קובי בלבד והנשיא גיל לב, שקיבלו מיאמר את זכויות הניהול והחתימה, לומדים תוך כדי תנועה, ומציגים את אחד מצוותי הניהול המצליחים בליגת העל. "צריך למקסם את המשאבים שיש לך ולנסות ליצור סביבת עבודה שאנשים נהנים להיות בה ברמה של התרבות האירגונית, ובמקביל כשיש הזדמנויות עסקיות אז ללכת עליהן, וכשאין אז לנסות ליצור אותן. אין דרך אחרת", מסביר לב.
המשאבים היחידים בהם יכול המועדון לסחור הוא השחקנים שלו. אמנם בנתניה מקווים כי בעתיד יוכלו לשמר את הכוכבים של הקבוצה, אך כרגע זהו חלק מרכזי במודל העסקי. "אחת המטרות העיקריות שלנו היא לשפר היחס בין מחלקת הנוער לבוגרים", ממשיך לב. "להעלות שחקני נוער לבוגרים, לנסות לקדם אותם ולשפר אותם, כדי שאחר-כך נוכל ליהנות מהם בקבוצה הבוגרת וגם בהיבט הכלכלי".
אלא שההכנסות ממכירת שחקנים הן מוגבלות, וכך גם יכולת התמרון של המועדון בקשר לסגל שלו. מה גם שבקבוצה הנוכחית שבונה המאמן טל בנין, ישנם שחקנים מבוגרים רבים אותם לא תוכל הקבוצה למכור בעתיד. האופק לא נראה מזהיר כשפרט למגן עומרי בן הרוש, שספק אם יניב הכנסות דומות לאלו שסיפק חן עזרא, רק עלי חטיב נראה כפוטנציאל למעבר לקבוצת צמרת. כאן נכנס לתמונה בלדב, אותו מכנים בנתניה "הקוסם" בכל הקשור למציאת ספונסרים. "יש לו יכולת גיוס ספונסרים מופלאה", מעיד לב. "הוא מגייס ספונסרים כל שנה. זה עוזר לקבוצה לעמוד על רגליה. משנה לשנה זה לא נהיה קל יותר, אבל הוא ממשיך בעבודה הזאתי ומכניס המון כסף למועדון".
בלדב עצמו מסרב להסתנוור. "אין שום קוסמים. אנחנו עובדים קשה כדי להרים קבוצה עם תקציב ולעמוד בהתחייבויות", הודף שוער העבר את המחמאות. "לגייס כסף לכדורגל זה דבר מאוד קשה. צריך להשקיע בזה המון המון משאבים, זמן, והתייחסות. זה דורש המון קשב. זה לא ללכת ולהציע, ובזה זה נגמר. אתה צריך שאותו גורם יהיה מרוצה. אתה צריך לעדכן, להתייחס, לענות. זו עבודה. זו משרה מלאה".
האצטדיון החדש. יגדיל את ההכנסות?
***
מעבר לספונסרים, הצליח בלדב לגייס סביבו מספר אנשי עסקים אמידים שאוהדים את הקבוצה ומשקיעים בה מאז שיאמר עזב. "הכוורת", כפי שהוא מכנה אותם, מורכבת מכמה בודדים ששולחים יד אל הכיס ותורמים יחדיו כמה מאות אלפי דולרים בשנה, אך מעדיפים שלא להיחשף, על-אף שאחד מהם חתום על ערבויות הקבוצה בבקרה התקציבית. כך לדוגמא, מימן אחד מאותם אנשי עסקים את חוזהו של יוסי שבחון לעונה הקרובה. במקרה אחר אחד מהם הציע לבלדב לממן בעצמו את השארת חן עזרא בקבוצה, ולשלם מכיסו את כל החוזה החדש שהוצע לקשר, חוזה עם שכר גבוה יותר מזה שהקשר קיבל במכבי חיפה, אלא שלבסוף האחרון סירב והעדיף לעבור לכרמל.
"אנחנו כל הזמן דואגים להגדיל את הכוורת", מסביר בלדב. "שכל פעם יצטרף מישהו נוסף שיעזור בנטל, ולפעמים יש גם כאלה שעוזבים. זה לא שמי שבא נשאר לנצח. תמיד צריך להיות ער לכל השינויים האלה. צריך כל הזמן לעניין אנשים חדשים, לקרב אותם. להזמין אותם למשחקים, לארוחות, להרמות כוסית, לאירועים משותפים של הקבוצה. כל מיני הטבות כאלה ואחרות שאותם אנשים שנותנים ירגישו שהם מקבלים חזרה, או יקבלו הסתכלות אחרת על נושא התרומה לקבוצה. ברגע שאתה מקרב בן אדם הוא מרגיש יותר מחויב ויותר רוצה".
נתניה תקבל הזדמנות לצ'פר את החברים בכוורת עם המעבר לאצטדיון החדש, שצפוי להתרחש בתחילת אוקטובר. האצטדיון החדש יכלול 17 תאי צפייה פרטיים שיאפשרו לקבוצה הכנסות נוספות ממכירת מנויים אליהם (המחירים לתאים טרם נקבעו), וכן יציע זהב המכיל מעל ל-200 מושבים, כ-180 יותר ממה שהיה בקופסא. "יש אפשרויות שלא היו קודם, אבל צריך לדעת לנצל אותן ולהביא את האנשים שידעו לעזור לך לעשות את זה", מודה לב. "שם טמון חלק נכבד מהפער בין הכנסות המועדון להוצאות". על-פי התוכנית הכלכלית של נתניה, אם יצליחו למכור למעלה מ-4,000 מנויים ולהביא פרט אליהם עוד כ-2,000 צופים בממוצע למשחק (כולל אוהדי היריבה), הם יגיעו לאיזון כלכלי בעונה הקרובה, וכך למעשה יוכלו להמשיך להתקיים כמעט ללא מכירת כוכבים. אלא שהמשימה הזו מורכבת יותר מכפי שהיא נשמעת: גם בשיא תקופת דניאל יאמר לא מכרו בנתניה יותר מ-2,500 מנויים.
בנתניה מאמינים כי דווקא עכשיו, ללא בעלים, יצליחו להביא קהל רב יותר. "בתקופת יאמר היתה פחות השקעה בקשר עם הקהל", מודה לב. "כשיש לך בעלים כל כך דומיננטי הוא מחליט מה שהוא חושב שנכון ויש לו את השיקולים שלו, וזה בסדר. גם אז עשינו פגישות עם האוהדים, אבל לא תמיד הם ראו עין בעין אתנו. היום זה התחבר יותר. אנחנו מנסים לעבוד בשקיפות מול האוהדים. הם יודעים מה המצב ומה אנחנו מנסים לעשות. הם מקבלים אינפורמציה די מלאה על הצעדים. אני חושב שהם יודעים להעריך את שיתוף הפעולה שלנו איתם. אנחנו חווים מערכת יחסים דיי נדירה בין הנהלה לבין חוגי אוהדים".
***
בין אם יגיעו לאיזון כלכלי ובין אם לא, בנתניה עדיין מקווים למצוא בעלים חדש, אלא שבניגוד לעבר הפעם כבר יש להם סטנדרטים: לא כל אחד מוזמן. "אנחנו כל הזמן עובדים ונפגשים עם אנשים ומציעים להם את האפשרות לרכוש את הקבוצה", מספר בלדב, "אבל אין משהו קונקרטי. כמה התעניינו, אבל כמו שהתעניינו, ככה נעלמו. אני מעדיף שיהיה מישהו ברמה של יאמר שהרים את הקבוצה לגבהים אחרים. אם זה יהיה משקיע שירצה לקבל תקשורת וכותרות ולא לשים כסף, אז בוודאי שלא אתן לזה יד. רק מי שיתחייב למספר שנים ולהשקיע לפחות 2-3 מיליון דולר כל שנה מהכסף האישי שלו, לא מספונסרים, יוכל לקבל את המועדון. ספונסרים אנחנו יודעים להביא לבד".