"כשנחשפתי לתופעה של הרשעת חפים מפשע, זה גרם לי לסוויץ'. אני מחפש דרכים להקטין את הסכנה של הרשעת חפים מפשע, והמקומות שיוצרים הרשעות כאלה הם בתחום הפרוצדורה והראיות".
כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי וראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שאותה הקים ב-2004.
לדבריו, "אני וחוקר ששותף אתי לכתיבת חלק מהמחקרים, ד"ר מרדכי אלפרט, מתמטיקאי, מכנים את התופעה של הרשעות חפים מפשע 'עיקרון התאונות הנסתרות של המשפט הפלילי'. כאשר יש תקלה במטוס, נדע לכל המאוחר כשהוא יתרסק. תקלה בבלמים של המכונית, גם נדע. גשר שלא תוכנן טוב, יקרוס.
"במשפט הפלילי, כשמורשע חף מפשע, שזה דבר שאפשר להקביל לתאונה, רוב הסיכויים שלא נדע על זה לעולם. כל המערכת בנויה להנציח את הטעות ולא לחשוף אותה".
"הערעור עקר לחלוטין"
לדבריו פרופ' סנג'רו, "הערעור עקר לחלוטין. בית המשפט העליון לא מתערב בממצאי מהימנות, בראיות ובקביעות לגבי עדים. לא חופרים בתיק ולא בוחנים אותו מבחינה עובדתית, ולכן אין סיכוי לגלות את ההרשעות של חפים מפשע, שנובעות בעיקר מקביעה לא נכונה של העובדות.
"עד היום הציעו לנו כמה נחמות. אמרו שזה נדיר מאוד, שהמערכת ממילא משתדלת למנוע את זה וגם שאין ברירה, צריכים לשמור על חוק וסדר כדי למגר את הפשיעה, וזה המחיר".
לדבריו, "המחקר שלי מראה שכל 3 הטענות האלה לא נכונות. לגבי שיעור התופעה, יש תחשיבים שמראים שזה ממש לא נדיר. בארה"ב ישנו 'פרויקט החפות' שבו משווים דגימות גנטיות מאסירים עם ממצאים שנשמרו מזירות הפשע, ואין חודש שלא משחררים מישהו שישב עשרות שנים בכלא על רצח או אונס. יש 5% חפים מפשע שהורשעו ויושבים בבתי-כלא בארה"ב. אצלנו מבחינות מסוימות זה יותר גרוע.
"הכרתי ואני מכיר אנשים חפים מפשע שיושבים בכלא. יש לנו 20 אלף אסירים בישראל. להערכתי, 10% מהם חפים מפשע. זה 2,000 אסירים. האם אני יכול לבוא ולהוכיח את זה? לא. קודם כול כי הרשויות, המשטרה והתביעה, בניגוד להוראות החוק, השמידו את ממצאי ה-DNA בתיקים הישנים, ואם היום רוצים לקחת דגימות של אסיר שיושב עשרות שנים בכלא ולהשוות למה שיש בתיק, אי-אפשר.
"הבעיה היא שאף אחד לא מחפש לתקן את המערכת. הסיכוי לזיכוי בישראל הוא אפסי. הפרקליטות דוחפת לעסקאות טיעון ומבצעת סחיטה של נאשמים כדי שיודו; והשופטים שכחו מה זה לזכות. מרשיעים כמעט את כולם.
"המערכת הגיעה לאובר-קרימינליזשיין. יש יותר מדי משפטים פליליים בישראל. היא צריכה להתאזן ומהר. לא צריך לרדוף אדם על כל שטות ולהגיש כתבי אישום".
"המשטרה אלימה מדי"
"המשטרה שלנו אלימה מדי", אומר פרופ' סנג'רו. "בתקופת ההתנתקות מנעו בכוח מאנשים להפגין, עצרו תלמידות בנות 13 למעצר ממושך של 39 יום ועשו דברים נוספים מאוד כוחניים. היות שזה עבר בשתיקה, אז אחר-כך בעמונה הגיעו לקיצוניות יותר גדולה, שם פרשים הזכירו לי תמונות של קוז'אקים מתרבויות אחרות. הם היכו בראשים של מפגינים עם אלות תוך כדי רכיבה על הסוס.
"תמונות האלימות שראינו בהפגנת המחאה לא הפתיעו אותי. הבעיה היא שכאשר המשטרה נוהגת באלימות קשה כלפי מפגינים מהימין, אז לאנשים מהשמאל זה לא כל-כך מפריע; וכאשר המשטרה פוגעת במפגינים מהשמאל, זה לא כל-כך מפריע לאנשים מהימין".
לדבריו, "זה צריך לעניין את כולנו שהמשטרה כוחנית מדי, ומשטרת ישראל היא כוחנית מדי. אולי המקרה הזה של המחאה החברתית - ששם לרוב האוכלוסייה יש סימפטיה למפגינים - יפתח סוף-סוף לאנשים את העיניים, והם יבינו שמשטרה כוחנית, שמשתמשת בכוח לא מוצדק, זה רע בלי שום הסתייגויות. זה דבר איום ונורא. צריך לשים לזה סוף.
"זה מאוד-מאוד עצוב. במשטרה מתנהגים כמו מדינות עולם שלישי, משטרים חשוכים, שאנחנו בדרך-כלל מסתכלים עליהם ככה במבט מלוכסן ואומרים 'שם זה ככה, לא אצלנו'. בכלל, התפיסה הזאת של המשטרה שאם מפגינים בלי לקבל רישיון מהמשטרה אז זו עבירה איומה, היא מגוחכת. צריך קצת פרופורציה בחיים. יש גם רציחות ומעשי אונס, דברים באמת חמורים. יש גם דברים באמצע, שוד, גניבה, אבל הפגנה בלי רישיון צריך לפזר בכוח? במדינה דמוקרטית היו צריכים לספוג יותר, אפילו לאפשר הפגנה.
"אם לא נציב גבולות לתופעת האלימות המשטרתית, זה יכול להגיע לדברים שרואים רק במשטרים חשוכים. גם אם זה לא יגיע לקיצוניות שרואים אצל אסד, אזרח לא צריך לספוג מכות משוטר, אלא אם הוא מסכן אחרים, ולא התרשמתי שהמפגינים סיכנו אנשים. לא הייתה שום סיבה להכות אותם. בתור התחלה צריך להעמיד לדין את השוטרים המכים, ואולי זו תהיה התחלה של שינוי בגישה".
"שיכרון כוח בפרקליטות"
"פרקליטות המדינה היא גוף שיש לו יותר מדי כוח - ופחות מדי ביקורת, ואנשיה משתמשים בכוח הזה לרעה", טוען פרופ' סנג'רו. "לא כולם ולא תמיד, אבל כוח הוא דבר שצריך לשים לו מגבלות, כוח צפוי להשחית, וכוח בלתי מוגבל הוא צפוי להשחית באופן מוחלט.
"אני מאתר בפרקליטות את שיכרון הכוח, אנשים חושבים שהם יכולים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. נכון, לא כולם. יש פרקליטים מוכשרים, שעושים את עבודתם נאמנה, אבל יש תופעות קשות של שיכרון כוח, והיד קלה על ההדק בנוגע להגשת כתבי אישום ובקשות מעצר".
לדבריו, "מי שצריכה לרסן את המשטרה זו הפרקליטות, והיא לא עושה את זה, אלא לפעמים מעלימה עין. השופטים היו צריכים לבדוק טוב גם את המשטרה וגם את הפרקליטות, אבל בפועל נוח לשופטים לחשוב שהמשטרה ושהפרקליטות עושות את העבודה כחוק. לכן אין מי שיחשוף את המקרים שמפירים את ההנחה השגויה הזאת".
זיכוי אולמרט
פרופ' סנג'רו מתייחס גם למשפט אולמרט ואומר: "הפרקליטות הדיחה ראש ממשלה מכהן, ובכך היא השפיעה על תולדות המשפט הישראלי ועל ההיסטוריה של מדינת ישראל. האם הייתה לכך הצדקה? מקריאת פסק הדין מסתמנת התשובה 'לא' בלמ"ד רבתי. אולמרט זוכה כמעט מכל העבירות והורשע רק בעבירה הפרת אמונים, המוגדרת באופן רחב ומעורפל מדי.
"מייחסים לקצין משטרה בכיר את האמירה שלפיה 'מכל אדם שניקח וננער, ייפלו לפחות שתי קרציות'. אנשי ציבור בתפקידים בכירים מקבלים אלפי החלטות. אם מאוד רוצים למצוא אצל אחד מהם החלטה שעשויה להיכנס להגדרה של הפרת אמונים - הפרקליטות יכולה לעשות זאת".
"יהודה וינשטיין מאכזב"
"אני מאוכזב מהתנהלותו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי לממשלה", אומר פרופ' סנג'רו - ומסביר: "במקומות שהוא צריך היה להבהיר מי היועץ המשפטי לממשלה ומי פרקליט המדינה, משום מה הוא התיישר עם פרקליט המדינה.
"לדוגמה, כאשר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לחצה בכיוון של הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, וינשטיין התהלך שם חבוק רעיונית עם פרקליט המדינה, והסכים איתו שהביקורת תהיה יותר פנימית ומוגבלת, ולא חיצונית. היועמ"ש היה צריך להגיד 'תהיה ביקורת' ולא להתקפל.
"בעיניי וינשטיין הוא אכזבה. הוא גם מתיישר עם הקו של הפרקליטות וגם לא הטביע את חותמו בשום דבר. הוא נראה נגרר אחרי הפרקליטות בכל שאלה שעל הפרק".
"לדור לא צנוע"
"גם מפרקליט המדינה, משה לדור, אני לא מאושר", מוסיף פרופ' סנג'רו. "יש לו את הסממן הזה שמוצאים בפרקליטות, של שיכרון כוח. לא היה מזיק להוריד שם פרופיל. קצת צניעות לא הייתה מזיקה לו ולפרקליטות כגוף".
המועמדות לעליון
"בעוונותיי הייתי מועמד לבית המשפט העליון בסבב המינויים האחרון לפני כחצי שנה, והיו גם מי שרצו להכתיר אותי כמועמד המזרחי", מספר פרופ' סנג'רו. "אני רוצה להאמין שהציעו אותי כמועמד בגלל כישוריי המשפטיים ולא בגלל שאני יוצא עדות המזרח. מצד שני, לא מפריע לי אם מישהו רוצה להכתיר אותי בתור המועמד הזה. אני לא מתבייש בזה, להיפך.
"לא נבחרתי, אבל גם לא היה לי חלום להתמנות לעליון. הפתיע אותי כשהתקשרו מהוועדה למינוי שופטים ואמרו לי שכמה חברי ועדה ביקשו להוסיף אותי לרשימת המועמדים. אי-אפשר לומר 'לא' לשפיטה במוסד הגבוה במדינה, אבל פתרו לי את הדילמה".
תגובות: "אמירות מכלילות וחסרות בסיס"
דובר המשטרה מסר בתגובה: "מדובר באמירות מכלילות חסרות בסיס, שאינן נשענות כלל על תשתית עובדתית כלשהי, וכל תכליתן להשחיר את פניהם של עובדי ציבור מסורים ונאמנים.
"משטרת ישראל פועלת על-פי חוק, תחת בקרה פנימית וחיצונית מתמדת, וכל אמירה משתלחת אחרת חוטאת לאמת. המשטרה מכירה בחשיבותם של ערכי היסוד במשטר הדמוקרטי בדבר חירויות המחאה, ההפגנה וההתקהלות, לצד חופש הביטוי והדעה הנתונים לכל אזרח בישראל.
"יחידות המשטרה והמפקדים הונחו לוודא מתן אפשרות לממש כל ביטוי של מחאה אזרחית לגיטימית, תוך גילוי רגישות נדרשת ואיפוק במסגרת ההתמודדות עם ביטויי המחאה, לצד נקיטת צעדי אכיפה נחושים ומרתיעים כלפי מי שמבקש להפר את החוק והסדר, ולפגוע שלא כדין בשגרת החיים של התושבים. צר לנו על הדברים שטוב היה אם לא היו נאמרים כלל".
דוברות משרד המשפטים מסרה בתגובה: "היועמ"ש עומד בראש התביעה הכללית בישראל ומנחה את כל גופי האכיפה בישראל, לרבות הפרקליטות. החלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים גוף ביקורת למערך ייצוג המדינה בערכאות פורסמה ברבים, על נימוקיה, ומדברת בעד עצמה. הפרקליטות היא גוף מקצועי וערכי, והטענות שהועלו הן חסרות יסוד".
פרופ' בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, הוא מרצה בכיר וראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולגיה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, שאותה הקים ב-2004. פרסם עשרות מאמרים, ספרים וקטעי עיתונות בתחום הפלילי. מהמבקרים את המשטרה, הפרקליטות והמערכת המשפטית. עמד בראש המקטרגים על מדיניות בית המשפט העליון בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף. בימים אלה חוקר את תופעת הרשעת חפים מפשע בישראל. כותב ספר בתחום לציבור הרחב כדי להעלות את הנושא לתודעה, וכן מקדם מהלכים להקמת מערך ביקורת שימנע הרשעות-שווא של חפים מפשע.