גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' פלסנר: "ב-1997 היה יותר קשה לקנות פה דירה"

פלסנר, לשעבר בכיר בבנק ישראל, בטור ל"גלובס נדל"ן": יוקר הדיור בישראל לא השתנה הרבה בחמישים השנים האחרונות ■ במקום למחות על אי-השוויון המדומה, עדיף להתמקד בהפרטת הקרקעות והעברתן לבעלי ההון

הניסיון לקשור בין השאר את המחאה החברתית המתחדשת לשפל במדד אמון הצרכנים של "גלובס" לחודש יוני, המצביע על פסימיות גדולה במיוחד של הישראלים בחודש האחרון, אינו במקום. הסיבה המוצדקת היחידה למחאה, היא מצוקת הדיור בישראל. ויחד עם זאת, המוחים צריכים לדעת שיוקר הדיור פה הוא ממש לא דבר חדש, והוא אפילו לא מציג כיום או לאורך התקופה האחרונה שום שיא.

הדרך הבדוקה ביותר לבדוק יוקר דיור היא לחשב כמה שנות הכנסה פנויה - דהיינו ההכנסה שלגביה חופשי הצרכן לקבוע מה ייעשה בה - דרושות כדי לקנות דירה. תוצאות הבדיקה הזו לשנים 1961-2010 מפתיעות מאוד (ראו בתרשים).

ממוצע שנות ההכנסה הפנויה הדרושות לרכישת דירה, מחושב על פני כל 50 השנים האחרונות (שני דורות!), הוא 14.4, דומה מאוד למצבנו כיום. אבל כדי להבין עד כמה המצב בארץ גרוע צריך לדעת מה קורה בעולם המערבי: בלונדון, בין השנים 1992 ועד 2008, נדרשו בין 3 ל-7 שנות הכנסה פנויה כדי לקנות דירה (בבריטניה כולה נדרשו בממוצע באותו הזמן בין 2.5 ל-5.5 שנים).

בקנדה, מ-1988 ועד 2010, הממוצע עמד על 2.25 עד 3.25 שנים. בארה"ב, על פי נתוני 2009 ל-25 הערים הגדולות, מדובר על 1.7 שנות הכנסה פנויה ביוסטון ועד ל-9.9 שנים בסן-פרנסיסקו.

כדי לעמוד על מלוא המשמעות של הנתונים, יש לזכור שמקובל לחשוב שנתח ההכנסה המוקדש לדיור לא יעלה על 25% מכל ההכנסה הפנויה. כעת, נניח משפחה שבה שני הורים עובדים, שהכנסתם המשותפת היא פעם וחצי ההכנסה הממוצעת לנפש. אם המשפחה מוציאה, כאמור, רבע מהכנסתה הפנויה לדיור, אז יידרשו לה יותר מ-38 שנה כדי להשיג בעלות מלאה על הדירה. זה מצב הזוי. שיא היוקר היה ב-1997 (נכון - לא בתקופה אחרונה, חרף המחירים הגבוהים), שאז היו דרושות למשפחה שלנו 48 שנים כדי לקנות בעלות מלאה.

תנו לטייקונים קרקע

כפי שאפשר להיווכח מן הנתונים, הבעיה היא עתיקת יומין במונחי גילה של מדינת ישראל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בעובדה שהקרקע מצויה בבעלות לאומית, וחלק משמעותי ממנה נמצא ב"כספת" של מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל בשמה החדש). כלומר, חלק משמעותי של הקרקע אינו משתתף במשחק השוק והיצע הקרקעות מוגבל באופן מלאכותי.

זו למשל הסיבה לכך שבמרחבים המדבריים של באר שבע נבנו שיכונים מכוערים, בדיוק כמו אלה שבמרכז הארץ. המינהל פשוט לא היה מוכן לשחרר אפילו אדמת מדבר לבנייה אנושית יותר. הפתרון הוא כמובן הפרטה, אבל זו מלה שנואה במיוחד על משתתפי המחאה.

מפחדים מהטייקונים שיגנבו לנו את קרקעות ונכסי המדינה? מי שחושב שהשליטה בכלכלה בידי מספר קטן של אנשים היא עניין חדש, פשוט אינו מכיר את ההיסטוריה. ההבדל הוא שפעם לא קראנו לשליטים הכלכליים טייקונים, מפני שלרוב הם לא היו הבעלים של האימפריות הענקיות שבשליטתם. אבל אהרון דברת (כלל), בני גאון (כור), ארנסט יפת (בל"ל) ומשפחת רקנאטי (דיסקונט), כדי להזכיר רק מדגם, שלטו במשק במידה גדולה בהרבה משליטתם של תשובה, עופר וחבריהם.

רק לצורך הדגמה, בשיאה של כור, כלל ענף המזון שלה לבדו 40 מפעלים. אין היום ריכוזיות כזו. משפחת רקנאטי שלטה בחברות שערכן הכולל היה רבע מכלל שוויין של החברות שנסחרו בבורסה. אין דבר הדומה לכך בבורסה כיום. כדאי גם לדעת שהריכוזיות ההדוקה ששררה במשק בשנים שעד לסוף שנות השמונים נוצרה כולה על ידי הממשלה, שהרי הממשלה שלטה שלטון מוחלט בשוק ההון - היא הייתה המתווך היחיד בו, פרט לחלון שהיא השאירה להסתדרות, ושדרכו נבנו חברת העובדים ובראשה כור. לשון אחרת, לא הייתה לאיש גישה לשוק ההון שלא באמצעות הממשלה או ההסתדרות. כלומר, האימפריות ניבנו תוך שיתוף פעולה מלא עם הממשלה.

ועוד פרט לא זניח: חלק משמעותי מהריכוזיות דהיום הוא תולדה של הפרטה כושלת. זו התחילה במכירת כימיקלים לישראל כקונצרן, במקום חברה-חברה. ואגב, הביצוע הנפלא הזה נעשה בידי ממשלה שבראשה עמד איש השמאל, שמעון פרס. באופן דומה נפלו דלק בידי תשובה, פז בידי בינו צדיק.

ישראל השוויונית

דחליל אהוב על המחאה הוא סיפור אי-השוויון. נכון, מדד ג'יני לאי-השוויון (המדד המקובל בעולם) גבוה בישראל יחסית למדינות OECD. אבל הפער מוסבר כולו בעשירון העליון, מסיבות שתיכף יובררו.

בעשירונים 1 עד 9, ישראל קרובה לממוצע ה-OECD ואף שוויונית ממנו. כך, היחס בין הכנסת העשירון התשיעי להכנסת העשירון התחתון עומד בישראל על 3.2, ב-OECD על 3.0 ובצרפת השוויונית לכאורה על 9.7. אפילו בשוודיה היחס עומד על 4.6 בין העשירונים.

היחס בין הכנסת העשירון התשיעי לזו של החמישי עומד בישראל על 1.8, ב-OECD על 1.6, בשוודיה על 2.0 ובצרפת על 3.0. ואגב, אי-השוויון בהכנסות בעשירונים 5 עד 9 לא השתנה בישראל זה 12 שנה.

מה שמביא אותנו לעשירון העליון. לא, הטייקונים לא משחקים פה תפקיד - הם מעטים מכדי להשפיע באופן משמעותי על ההכנסות של עשירון שלם, במיוחד העליון. הסיפור האמיתי הוא שמי שמאכלסים את העשירון העליון הם אנשי היי-טק. הסיבה לכך היא שמשקל סקטור ההיי-טק בכלכלת ישראל (במונחי תוצר) הוא הגבוה בעולם - פי שניים מממוצע ה-OECD.

כלומר, הכנסות העשירון העליון מהוות ברובן תמורה להון אנושי. חשוב להוסיף שמעניינת מאוד העובדה שגם במדינות אחרות שבהן לסקטור ההיי-טק יש משקל גבוה בכלכלה, שורר אי-שוויון גבוה יחסית. דוגמאות לכך הן בריטניה ודרום קוריאה.

מה שמדהים הוא שאי-השוויון הנמוך יחסית בעשירונים 1 עד 9 בישראל מתקיים למרות בעיית החרדים והערבים. רק כדי להדגים, משקלם של החרדים בשליש התחתון של עניי ישראל גבוה פי 3.7 ממשקלם באוכלוסייה (על פי נתוני הביטוח הלאומי).

כללו של דבר: מרבית הטענות של המוחים מבוססות על בורות, הן באשר למצב הקיים והן באשר להיסטוריה. אי לכך, לדרך היחידה בה אפשר לפתור באמת את בעיית הדיור, שהיא אכן חמורה, הם מתנגדים.

למרבה הצער, מה שכן עולה מן המחאה הוא ניסיון להשיג רווחה כלכלית באמצעות קיצורי דרך פוליטיים. זאת, במקום באמצעות השקעה ביכולת ההשתכרות של האזרחים שחיים כאן.

* הכותב כיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל והוא פרופ' בחוג לכלכלה חקלאית ומנהל באוניברסיטה העברית

השינוי במספר

עוד כתבות

אורי פדרמן / צילום: איל יצהר

"אבא שאל אם התפקיד לא יהיה אינטנסיבי מדי בשבילי"

הפורטפוליו של אורי פדרמן, 35, בעלים ומנכ"ל לנדוור ● "היה ברור לי שאני נכנס לעסקים, למרות שלא דיברו איתי על זה"

אזור מוליסה אברוצו / צילום: shutterstock א.ס.פ קריאטיב

יין איטלקי למתקדמים: נודדים למחוזות מבודדים

מחוזות מוליסה-אברוצו הם המערב הפרוע של עולם היין האיטלקי ● לאחרונה יותר ויותר מבקרים וחובבי יין מחפשים שם יינות מעניינים

עירית לינור ובני ציפר / צילום: איל יצהר

כן לאקדחים, לא לבג"ץ: רוחות של שינוי בכנס השמרנות הישראלית הראשון

הרבה גברים חמושים, מעט נשים, הרבה דיבורים על דיקטטורת בג"ץ, שוק חופשי והאיום האסלאמי על אירופה, מעט התייחסות להפלות ואבולוציה ● יום בכנס השמרנות הישראלית הראשון

אובך באילת / צילום: רשות שדות התעופה

שיא צריכת חשמל בימי שישי נשבר היום בצהריים

אחרי שבקיץ נשבר השיא לקיץ (12,921 מגה וואט) ובחורף נשבר השיא עד כה, היום בצהריים נשבר שיא הצריכה לחודש מאי ושיא הצריכה לימי שישי בכלל - צריכת החשמל הגיעה ל-12,036 מגה-וואט

כנס חרום עורכי דין/ צילום: שלומי יוסף

מכתב פתוח לאליטה המשפטית: כך נראית הדמוקרטיה ביומיום

בכירי המשפטנים מתגייסים למען הדמוקרטיה אבל עיוורים למציאות המעוותת של האזרחים במערכת המשפט ● כך, למשל, ממצאי הסנגוריה הציבורית על תנאי המאסר והמעצר של האסירים מזעזעים, אך האם בכירי המשפטנים בישראל יתגייסו גם למענם? ● פרשנות

מישהו המציא את הגלגל שלי/איור: עומר הופמן

מישהו המציא את הגלגל שלי: אף פעם לא מאוחר ללמוד מאחרים

לא קל לאנשים לקחת מאמן - גם כשהם יודעים שאפילו גדולי הטניסאים נעזרים במאמן, אף שאין ספק שכישורי המשחק שלהם עולים על שלו

העיירה לה אורטבה/ צילום: איור: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

אי של הפתעות: טנריף הוא לא רק יעד של בטן-גב

לטנריף יצא שם של "יעד בטן-גב", אבל זה יהיה בזבוז משווע, כי יש בו הרבה יותר: נופים מסעירים, לועות געשיים, נתיב נדידה של דולפינים ולווייתנים, כפרים קטנים וצבעוניים ואפילו פירמידות מסתוריות, שלא ברור מי בנה אותן

משה כחלון ואריה דרעי / צילום: איל יצהר, עיצוב תמונה: טלי בוגדנובסקי

קרב כחלון דרעי בדרך להכרעה וסיוט תמ"א אמיתי. כותרות הנדל"ן מהשבוע

מינהל התכנון עומד לשנות כתובת, איפה אושרו השבוע מתחמי דיור ענקיים ● הסיוט של דיירים בפרויקט תמ"א 38 ברמת גן, (עוד) מינוי של בכיר בשירות הציבורי שמתארך חודשים רבים ולמה זה קשור לתאונת העבודה הקטלנית מהשבוע שעבר ביבנה, איך מחיר למשתכן תרמה לפגיעה בתעשיות שונות, איפה בני זוג בשנות העשרים לחייהם רכשו דירות להשקעה, והקרב שמתפתח נגד עבודות הרכבת הקלה ביפו ● אלה היו כותרות הנדל"ן שלנו מהשבוע האחרון

פרופ' סנג'איי סוברהמניאם ופרופ' קנת' פומרנץ / צילום: ענבל מרמרי, Shutterstock

ההיסטוריה לא כמו שלימדו אותנו: הכירו את החוקרים שקוראים אחרת את אירועי העבר

זה רק מקרה שמהפכת הקיטור התרחשה במערב, וההתעשרות האירופית בכלל התאפשרה הודות לסין ● פרופ' קנת' פומרנץ ופרופ' סנג'איי סוברהמניאם, זוכי פרס דן דוד לשנת 2019, מבקשים לספר את ההיסטוריה מזווית אחרת, וטוענים שמה שחשבנו על חלוקת העושר, הטכנולוגיה וההשפעה בעולם פשוט לא נכון

ברק עילם  / צילום : שלומי יוסף

"בסוף אתה בודד בצמרת": ברק עילם מציג – כך הפכתי את נייס לאחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות

חמש שנים אחרי שנכנס לתפקיד מנכ"ל נייס, החברה היחידה שהוא אי פעם עבד בה, ברק עילם יכול להציג לא מעט קבלות ונתונים מרשימים ● עכשיו הוא מדבר על ההחלטה להפסיק לפעול בתחום הביטחוני, על החברה הישראלית כפי שהיא נראית אחרי שנים של מגורים בארה"ב ועל אסטרטגיית הניהול שלו ● ראיון מיוחד

פיט בודג'אג', אחד מהמועמדים הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב / צילום: Shutterstock

מועמד המפלגה הדמוקרטית: "ארה"ב צריכה להיות נאמנה לישראל, לא לנתניהו"

פיט באטג'ג', אחד מהמתמודדים הדמוקרטים המובילים במירוץ לנשיאות: "תמיכה בישראל אין פירושה תמיכה באג'נדה של הימין בישראל, בדיוק כפי שלהיות פרו-אמריקאי אין פירושו להיות פרו-טראמפ" ● ההתבטאות משקפת תפיסה של אישים דמוקרטים רבים, ובהם ברק אובמה

 

בנימין נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח-לעמ"

נתניהו מאיים על ליברמן באקדח ללא כדורים | פרשנות

מן ההודעה של ליברמן אתמול בלילה לפיה "ישראל ביתנו תתנגד בתוקף לממשלת הלכה, ממשלת 60" עולה שהוא לא ירים את אצבעותיו באמון בעד כינון הממשלה, והפוך: הוא יצביע נגדה ● פרשנות

בני גנץ ויאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

מבחן ראשון לזוגיות של גנץ ולפיד: האם יצליחו לסחוף את ההמונים?

במוצ"ש יעלו לבמה בכיכר המוזיאון בכירי האופוזיציה במטרה לעורר את המאבק בשינויים המשפטיים שמקדם נתניהו ● לא בטוח שיש להם את היכולת להלהיב את ההמונים ● בינתיים במגעים הקואליציוניים: הולכות ומתגבשות ההסכמות שיבצעו מהפך חוקתי במערכת המשפט - מהפך שייטיב עם ראש הממשלה ● פרשנות

גנץ: "המאבק הוא על צלמה ודמותה של מדינת ישראל"

בני גנץ מול אלפי המפגינים בכיכר המוזיאון: "שכרון הכוח הפוליטי הוא ריסוק הדמוקרטיה" ● עדכונים שוטפים

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים / צילום: שלומי יוסף

משבר במו"מ הקואליציוני: מסתמן שליברמן לא ייכנס לממשלה

(עדכון) ● ליברמן מסרב לפשרות בנוגע לחוק הגיוס וכרגע נראה שהוא מחוץ לממשלה ● נתניהו יתקשה להקים קואליציה של 60 ח"כים

אביגדור ליברמן / צילום: יוסי גמזו

ליברמן: "גם היום לא נמליץ על אף אחד חוץ מנתניהו"

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ממשיך במתקפת הנגד כלפי הליכוד בעקבות ההאשמות שהוא יגרום לבחירות חדשות ולאי הקמת קואליציית הימין ● יחד עם זאת הבהיר ליברמן כי נתניהו יהיה ההמלצה של מפלגתו והבהיר כי חוק הגיוס הוא המכשול העיקרי העומד בין שתי המפלגות ● ביום ה' ליברמן לא נכחסי בפגישת חירום שכינס נתניהו עם ראשי סיעות הימין והחרדים

חיית מחמד / צילום: Shutterstock

למה חיות מחמד הפכו לחברים הכי טובים של בני האדם?

מבלי לדעת על כך, בני אדם רבים מאמצים חיות מחמד בכדי למלא תפקיד רגשי בחייהם ● מה בעצם גורם לנו להיקשר אליהם? ● האם בני אדם באמת הופכים לדומים לחיות המחמד שלהם? ● ומה היה שבחרנו לאמץ אומרת על האופי והתפקוד שלנו בעבודה? ● האזינו לפרק נוסף של "חזית המדע"

פלג כהן / צילום: פלג כהן

מבוגרים יותר, מחוברים יותר, בזבזנים יותר: קווים לדמותה של התרמילאות הישראלית מודל 2019

יעדי התרמילאות שאליהם נוהרים הישראלים לא השתנו במיוחד בשנים האחרונות, עדיין מדובר בדרום אמריקה, המזרח הרחוק, אוסטרליה וניו זילנד ● עם זאת, חל שינוי משמעותי בתרמילאי הישראלי עצמו: המטיילים מבוגרים יותר, בזבזנים יותר ולא מפסיקים להצטלם ולדווח מהשטח

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

צרפת: לפחות שמונה פצועים בפיצוץ בליון; מקרון: "זו מתקפה"

הרשויות במדינה דיווחו כי שמונה בני אדם נפצעו כתוצאה מהפיצוץ במרכז העיר ● הנשיא מקרון תיאר את התקרית "מתקפה ללא קורבנות" ● המשטרה המקומית פתחה בחקירת נסיבות האירוע

Christine Lagarde, יו"ר קרן המטבע / צילום: יורי גריפס, רויטרס

אנשי קרן המטבע בישראל: "הגירעון ב-2019 צפוי לגדול ל-3.5%"

קרן המטבע צופה המשך מגמת התגברות קצב האינפלציה, אך בכפוף להתפתחויות בסחר העולמי ולהשפעת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ● בנוסף מציינים בקרן כי אין הלימה בין קצב הצמיחה המהיר של ישראל לעלייה בפריון העבודה שעדיין מדשדש מאחור