גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מהפכה כלכלית בכדורגל האירופי"? לא בדיוק

פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי משתגעות, צ'לסי ממשיכה להפסיד מיליונים ושוק ההעברות לא נרגע. המסקנה: יוזמת הפייננשל פייר-פליי של פלאטיני לא רלוונטית

"הפייננשל פייר-פליי הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים בקדנציה שלי באופ"א. אני רואה אותו כעניין חיוני ביותר עבור עתיד הכדורגל. הפילוסופיה מאחורי החוקים החדשים אומרת שמועדונים לא יוכלו לבזבז יותר ממה שהם מכניסים. אני רוצה להיות גאה בפעולות שאני עושה, ולא לעצום עיניים ולהתעלם מבעיה שכולם הודו שקיימת, אך לא העזו לטפל בה. התפקיד שלנו באופ"א הוא להגן על הכדורגל ועל הערכים של הספורט". הפואטיקה הזאת נשמעה בינואר 2011 מפיו של נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, עת הציג ארגון הכדורגל האירופי את הרפורמות שאיימו להרעיד את כל האקלים הכלכלי של הענף. 18 חודשים מאוחר יותר, ועושה רושם שדבריו של המהפכן הצרפתי היו במקרה הטוב מס שפתיים.

***

אם האמירה האחרונה נשמעת לכם מעט קיצונית מדי, נסו להסביר לעצמכם לפי איזה מודל בדיוק מתכננת להתקיים פריז סן-ז'רמן. הצרפתים, נישאים על גבי המזומנים הבלתי נגמרים של חברת השקעות הספורט הקטארית הלאומית (QSI) שרכשה את הקבוצה בקיץ הקודם, קנו מאז החלה הקדנציה שלהם בעיר האורות שחקנים חדשים בשווי כולל של 205 מיליון אירו. מנגד, מאזן הכספים שנכנסו בתמורה לשחקנים שנמכרו, הסתכם ב-10 מיליון אירו בלבד. מספרים שמבהירים שבניגוד לחזון של פלאטיני, פאריז הולכת לבזבז הרבה יותר ממה שהיא מכניסה.

זה לא שפ.ס.ז' היתה צריכה להשתולל עכשיו עם הרכישות של זלאטן איברהימוביץ' ושות' כדי להפוך לארגון שמפסיד כסף. בחמש העונות האחרונות (עד 2010/11) רשמה הקבוצה הפסד כולל של 58.8 מיליון אירו. מאז 1998, המועדון הזה הפך לפלטפורמה נפלאה לבעלי הון לזרוק בה את הכסף שלהם לפח: כל 13 השנים שחלפו מאז הסתיימו עם הפסדים, כשהגירעון המצטבר בהן מסתכם לכדי 300 מיליון אירו.

בקיצור, פ.ס.ז' אף פעם לא היתה קנדידטית לעמוד בתקנות כלכליות מחמירות, ובטח שלא הפכה לכזאת לאחר ההצטרפות של השייח'ים מהמפרץ: על-פי הערכות ראשוניות, את העונה החולפת (2011/12) היא סיימה בהפסדים של כ-100 מיליון אירו. בתחשיב שערך השבוע רו"ח קיירון אוקונור, בבלוג שלו SWISSRAMBLE המתמחה בכלכלת כדורגל, הוא מצא כי גם העונה הקרובה תיגמר עם מנהל בנק פריזאי שיתחשק לו לאכול צפרדעים (לאחר שיבין לעומק את ביצועיו של מועדון הכדורגל המקומי): המינוס ב-2012/13 יגיע ל-92 מיליון אירו, וגם זה רק בתנאי שכמה תנאים מאד ספציפיים יתקיימו (העפלה של פ.ס.ז' לרבע גמר הצ'מפיונס ליג, זכייה שלה באליפות צרפת, עצירת מסע הרכש הנוכחי, ועלייה של 100% בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים לאצטדיון פארק דה פרינס). המספרים האלו בטח לא "מגינים על הערכים של הספורט" שדיבר עליהם פלאטיני.

פלאטיני גם אמר שלא "יעצום עיניים", אבל הקשר בין המספרים האלו לבין הפייננשל פייר-פליי כמובן לא קיים. החוקים החדשים מאד ברורים: בשתי העונות 2011/12 ו-2012/13, מותר לקבוצות כדורגל להפסיד לא יותר מ-45 מיליון אירו. חריגה, משמעותה סנקציות בעונת 2014/15. העונשים ינועו בין אזהרות וקנסות, דרך הפחתת נקודות במפעלים האירופיים, ועד העונש האולטימטיבי: הרחקה מוחלטת מהליגה האירופית וליגת האלופות.

מה שהופך את הסיפור של פ.ס.ז' למוזר אפילו עוד יותר הוא העובדה הפשוטה שכל חוקי הפייננשל פייר-פליי נועדו מלכתחילה כדי למנוע מקרים כמו שלה. מפיו של ג'יאני אינפניטו, מזכ"ל אופ"א: "איזה סוג של עסק יכול להתנהל ככה, בציפייה לאביר שיגיע על הסוס הלבן, יזרוק על העסק מלא כסף, ואז, ביום מן הימים, יעלה שוב על הסוס וידהר החוצה?".

***

אז העסק של פ.ס.ז', מסתבר, יכול להתנהל כך, בחסות אבירי הנפט. לאחרונה עולה תהיה חזקה מאוד כי הכל קשור להיכרות מעמיקה שיש לאותם קטארים עם פלאטיני. מה זה "היכרות מעמיקה"? ב-23 בנובמבר 2010 התכנסו לארוחת צהריים בארמון האליזה נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי; השייח' תמים בין חאמד אל-תאני, הבעלים של QSI, לימים רוכש פ.ס.ז'; סבסטיאן באזי, נציג גוף ההשקעות האמריקני קולוני קאפיטל, ששימש כבעלים של פ.ס.ז' לפני ההשתלטות הקטארית; ואחד, מישל פלאטיני. הארבעה דסקסו על נושא אחד בלבד: כיצד מעבירים את השליטה במועדון לידיים קטאריות, והופכים אותו לאחד המובילים באירופה.

נשיא אופ"א לא רק שימש כאחד המתווכים בעסקת המכירה שהפכה את פ.ס.ז' לקבוצה הכי בזבזנית ביבשת. מסתבר שהקשר שלו ל-QSI עמוק הרבה יותר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שבינואר האחרון בנו, לאורן פלאטיני, מונה לתפקיד היועץ המשפטי של החברה.

אם רוצים לפתח עוד קצת את תיאוריות הקשר למיניהן, אז אפשר לתהות למה היה פלאטיני אחד מהתומכים הנלהבים ביותר בבחירה של קטאר על-ידי פיפ"א לאירוח מונדיאל 2022.

איך פלאטיני יצליח "לסדר" את חבריו הקטארים עם חריגות מחוקי הפייננשל פייר-פליי החדשים? אופ"א כבר רמזה שחוקי הברזל שלה בכל זאת ניתנים לכיפוף: לא כל קבוצה שתחרוג מאותם 45 מיליון אירו שמותר להפסיד בהכרח תוענש באופן אוטומטי. "לפני שנטיל סנקציות", הכריז לאחרונה אנדראה טרברסו, ראש מחלקת רישוי המועדונים של אופ"א, "נבדוק לעומק את המצב הפיננסי בכללותו של המועדון". גם תקנון הפייננשל פייר-פליי מתיר מקום לסובייקטיביות בקביעת הענישה: בחלק 11 בתקנון, מודגש כי "קבוצות שיציגו תחזיות חיוביות לעתיד יזכו להקלות".

הנקודה האחרונה מעלה עוד סימן שאלה גדול. בכדורגל, גם תחזיות כלכליות עתידיות מלאות באופטימיות, מתבררות לעיתים קרובות כלא יותר מפנטזיות חסרות קשר למציאות. בינואר 2005, לאחר שצ'לסי הציגה הפסדים בגובה 87.8 מיליון ליש"ט בעונה הראשונה של רומן אברמוביץ' במועדון, אמר המנכ"ל דאז פיטר קניון: "נגמרו הימים שהזהב היה זרוק אצלנו ברחובות. צ'לסי החלה כבר להתנהל כמו עסק בריא לכל דבר. עד שנת 2010 נגיע לברייק-איבן". את עונת 2010/11 סיימה צ'לסי בהפסד של 67.7 מיליון ליש"ט (ואת 2009/10 עם מינוס של 70.9 מיליון ליש"ט). כך שהתשקיפים הוורודים שיציגו אנשי פ.ס.ז' לוועדות השונות של אופ"א, במטרה לקבל הקלות, לא בהכרח ישקפו את המציאות.

מוכנים לפייננשל פייר-פליי?

***

לא רק צ'לסי, פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי אמורות להיבחן בצורה קפדנית על-ידי אופ"א. קבוצות הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, רשמו ב-2010/11, כשכל אירופה כבר ידעה הכל על הרגולציות הכלכליות שבפתח והמשמעויות שלהן - הפסד קולקטיבי של 361 מיליון ליש"ט; בליגה האיטלקית הפסידו באותה עונה 285 מיליון אירו; אפילו לבונדסליגה הגרמנית, מודל לחיקוי כלכלי בכדורגל העולמי, מתפלקת מדי פעם עונה פיננסית לא מוצלחת (למשל ב-2009/10, אז הפסידו קבוצות הליגה 78 מיליון אירו). מיותר לציין שעל מרבית ההפסדים האלו אחראיות הקבוצות הגדולות (כלומר, אלו שמשתתפות במפעלים של אופ"א).

העובדה שעדיין לא נמצא מודל מאוזן בכדורגל שעובד לאורך זמן (על מודל רווחי כמובן שבכלל אין מה לדבר) מבטיחה דבר אחד: אכיפה מאוד מתירנית של חוקי הפייננשל פייר-פליי. הרי אופ"א לא תירה לעצמה ברגליים ותשאיר את מוצר הדגל שלה, ליגת האלופות, ללא הקבוצות הטובות ביותר באירופה.

מה בכל זאת ניסתה אופ"א להרוויח מהמהפכה הכלכלית "הענקית" שנקראה פייננשל פייר-פליי? אולי ניסיון לכווץ מעט את השוק, להרגיע את הטירוף שאחז בו במהלך העשור האחרון. ואולי ניסיון לקבל הרבה מאוד תקשורת טובה למיסייה פלאטיני. בינתיים, אופ"א לא ממש עומדת בשתי המטרות.

עוד כתבות

טקס האוסקר יעבור ליוטיוב החל משנת 2029 / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הופכת יוטיוב לשחקנית טלוויזיה חזקה בשוק צפוף ותחרותי

בחודש החולף חתמה פלטפורמת שיתוף הווידאו הגדולה בעולם על שתי עסקאות משמעותיות, שיביאו אליה את האוסקר ותכנים ייעודיים של ה-BBC ● בשוק מסבירים כי מדובר בשינוי גלובלי גדול, שעבור מותגי התוכן הוותיקים מהווה "ביטוח נגד חוסר רלוונטיות"

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה

מתחילת השנה דיווחו חברות תעשייה ביטחונית בבורסה, ובראשן אלביט מערכות ונקסט ויז'ן, על 14 עסקאות שונות ● במקביל, מדד ת"א־ביטחוניות, שהושק רק בנובמבר, זינק ב־28% בפחות מחודש ● מה עומד מאחורי הביקוש הגובר למוצרים שמספקות התעשיות הביטחוניות מישראל?

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

המחיר נחשף: הפרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משמעותית משל מטא וגוגל

OpenAI תגבה כ־60 דולר לאלף חשיפות, לעומת פחות מ־20 דולר במטא ובגוגל ● יחד עם זאת, בשלב הראשון היא תספק למפרסמים רק נתונים בסיסיים על מספר חשיפות וקליקים

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

למכירה ממיליארדר: פנטהאוז ב-75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי של אמנון שעשוע במגדל מאייר ברחוב רוטשילד בת"א מוצע למכירה ● המותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, בפארק עידן הנגב ובבנק ישראל ● אירועים ומינויים

חוק הסייבר הלאומי פורסם להערות הציבור / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

קנס של עד 640 אלף שקל לארגון חיוני: חוק הסייבר הלאומי עולה שלב

שמונה שנים לאחר שנגנז בצל ביקורת ציבורית חריפה, מערך הסייבר הלאומי מפרסם תזכיר חוק חדש ● בצל לקחי ה־7 באוקטובר, החוק מציע סמכויות להתערבות בזמן אמת, חובות דיווח נוקשות וקנסות גבוהים ● בשוק מזהים את הצורך, אך המומחים מתריעים מפני "תופעות לוואי"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

ראש האופוזיציה יאיר לפיד (נאום במליאת הכנסת, 05.01.26) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025 – כמה מהם ילידי הארץ?

69 אלף איש עזבו את ישראל ב-2025, והנתון עורר סערה במערכת הפוליטית ● יאיר לפיד קבע שאי־אפשר לתרץ את זה באוקראינים שחזרו לארצם - האם הוא צודק? ● המשרוקית של גלובס

רכבי BYD לקראת יצוא מסין / צילום: Reuters, CFOTO

הרכבים הנחשקים שנעלמו מאולמות התצוגה

שנת 2026 נפתחת במחסור בהיצע של דגמי כלי רכב חשמליים חדשים ● בין הסיבות: עליית מס הקנייה, הצטברות רכבי "אפס ק"מ" ומלחמת מחירים ● לפי חלק מהיבואנים, מדובר בהקפאת יבוא זמנית ● הצפי הוא שהדבר יוביל לירידה בנתח השוק של כלי הרכב החשמליים

16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בבייג'ינג נבהלו מהביקור של הגנרל האמריקאי בישראל ושלחו לבת הברית תחמושת, מערכת הלייזר "אור איתן" משנה את כללי המשחק, ויום השואה הבינלאומי מתקיים בסימן אנטישמיות הגואה באירופה • כותרות העיתונים בעולם

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

השקל ממשיך להתחזק / איור: גיל ג'יבלי

השקל מתקרב לשיא של 30 שנה: הפעם בנק ישראל יתערב?

התחזקות הין היפני וההתפתחויות המדיניות החיוביות בישראל מובילות את הדולר לרמות שפל שלא נראו כארבע שנים ● מומחים מעריכים שזרימת הדולרים לישראל והעליות בבורסות בחו"ל מאלצות את המוסדיים למכור מט"ח ולחזק את השקל ● האם בנק ישראל יתערב בשוק?

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה

אלפי יח"ד ותשלומים בשווי מיליארדים: משרד המשפטים מגבש פתרון ל"מלכוד" הפיצויים של פרויקט התשתית הגדול בישראל ● איך יחושבו המחירים, למה רשות המסים צפויה להעניק פטור, ומהם התנאים שבהם ניתן לדלג על הבירוקרטיה המנדטורית ולראות את הכסף מיידית

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

אפשרות הביטול התגמשה: למה חברות התעופה הפכו פתאום לנדיבות יותר?

עונת החורף והמתיחות הביטחונית הורידו את הביקושים ואת המחירים של טיסות, בעיקר לטווח הקצר והבינוני ● בחברות התעופה הישראליות זיהו שהנוסעים זקוקים לביטחון, וכעת הן מספקות שירותי ביטול טיסה גמישים בהרבה ● כך זה יעבוד

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

התחרות תגדל, ומה עם המחירים? סימני השאלה סביב הכניסה האפשרית של אובר

מליאת הכנסת נתנה אור ירוק ראשוני לחוק התחבורה השיתופית, אך הדרך להפעלת השירות בישראל עוד ארוכה ● סימני השאלה לגבי המודל רבים, כשהמבחן יהיה בהורדת מחירי הנסיעה ● עוד על הסוגיה - בכנס "תשתיות לעתיד" של גלובס שייערך ביום ד'

דרור ברגר / צילום: אסף בן עמי

מנהל ההשקעות שמסמן את 5 המניות המפתיעות לשנה הקרובה

דרור ברגר, מנהל השקעות באלטשולר שחם, מציע לפזר את ההשקעות בחו"ל גם מחוץ לארה"ב, ואופטימי לגבי השווקים בשנה הקרובה בשל ירידת הריבית בעולם וגם ההחלפה הצפויה של יו"ר הפד ● וגם: אלה הסקטורים ה"מדוכאים" של 2025 שעשויים לפרוח השנה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט; מטא ואפל קפצו לקראת הדוחות, מחירי המתכות היקרות זינקו לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עלה בכ-0.5% ● קורוויב קפצה במעל 5%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, הין היפני התחזק במעל 1%

אילוסטרציה: Shutterstock

הבית נרשם על שם האישה משיקולי מס, הגרוש דרש לקבל את הזכויות. מה קבע בית המשפט?

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם אישה בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאמה שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

אילוסטרציה: Shutterstock

למרות שרשמו הערת אזהרה במשותף: האישה תקבל את כל הזכויות בשתי דירות

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע חלוקה לא שוויונית של נכסי מקרקעין שנרכשו במהלך הנישואים לזוג עם שני ילדים משותפים, לאחר שהוכח כי עיקר המימון הגיע מכספים של האישה, בהם פיצויים שניתנו לה כאלמנת פעולות איבה ● בין היתר נקבע כי רישום הערת אזהרה אינו יוצר זכות קניינית