גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מהפכה כלכלית בכדורגל האירופי"? לא בדיוק

פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי משתגעות, צ'לסי ממשיכה להפסיד מיליונים ושוק ההעברות לא נרגע. המסקנה: יוזמת הפייננשל פייר-פליי של פלאטיני לא רלוונטית

"הפייננשל פייר-פליי הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים בקדנציה שלי באופ"א. אני רואה אותו כעניין חיוני ביותר עבור עתיד הכדורגל. הפילוסופיה מאחורי החוקים החדשים אומרת שמועדונים לא יוכלו לבזבז יותר ממה שהם מכניסים. אני רוצה להיות גאה בפעולות שאני עושה, ולא לעצום עיניים ולהתעלם מבעיה שכולם הודו שקיימת, אך לא העזו לטפל בה. התפקיד שלנו באופ"א הוא להגן על הכדורגל ועל הערכים של הספורט". הפואטיקה הזאת נשמעה בינואר 2011 מפיו של נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, עת הציג ארגון הכדורגל האירופי את הרפורמות שאיימו להרעיד את כל האקלים הכלכלי של הענף. 18 חודשים מאוחר יותר, ועושה רושם שדבריו של המהפכן הצרפתי היו במקרה הטוב מס שפתיים.

***

אם האמירה האחרונה נשמעת לכם מעט קיצונית מדי, נסו להסביר לעצמכם לפי איזה מודל בדיוק מתכננת להתקיים פריז סן-ז'רמן. הצרפתים, נישאים על גבי המזומנים הבלתי נגמרים של חברת השקעות הספורט הקטארית הלאומית (QSI) שרכשה את הקבוצה בקיץ הקודם, קנו מאז החלה הקדנציה שלהם בעיר האורות שחקנים חדשים בשווי כולל של 205 מיליון אירו. מנגד, מאזן הכספים שנכנסו בתמורה לשחקנים שנמכרו, הסתכם ב-10 מיליון אירו בלבד. מספרים שמבהירים שבניגוד לחזון של פלאטיני, פאריז הולכת לבזבז הרבה יותר ממה שהיא מכניסה.

זה לא שפ.ס.ז' היתה צריכה להשתולל עכשיו עם הרכישות של זלאטן איברהימוביץ' ושות' כדי להפוך לארגון שמפסיד כסף. בחמש העונות האחרונות (עד 2010/11) רשמה הקבוצה הפסד כולל של 58.8 מיליון אירו. מאז 1998, המועדון הזה הפך לפלטפורמה נפלאה לבעלי הון לזרוק בה את הכסף שלהם לפח: כל 13 השנים שחלפו מאז הסתיימו עם הפסדים, כשהגירעון המצטבר בהן מסתכם לכדי 300 מיליון אירו.

בקיצור, פ.ס.ז' אף פעם לא היתה קנדידטית לעמוד בתקנות כלכליות מחמירות, ובטח שלא הפכה לכזאת לאחר ההצטרפות של השייח'ים מהמפרץ: על-פי הערכות ראשוניות, את העונה החולפת (2011/12) היא סיימה בהפסדים של כ-100 מיליון אירו. בתחשיב שערך השבוע רו"ח קיירון אוקונור, בבלוג שלו SWISSRAMBLE המתמחה בכלכלת כדורגל, הוא מצא כי גם העונה הקרובה תיגמר עם מנהל בנק פריזאי שיתחשק לו לאכול צפרדעים (לאחר שיבין לעומק את ביצועיו של מועדון הכדורגל המקומי): המינוס ב-2012/13 יגיע ל-92 מיליון אירו, וגם זה רק בתנאי שכמה תנאים מאד ספציפיים יתקיימו (העפלה של פ.ס.ז' לרבע גמר הצ'מפיונס ליג, זכייה שלה באליפות צרפת, עצירת מסע הרכש הנוכחי, ועלייה של 100% בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים לאצטדיון פארק דה פרינס). המספרים האלו בטח לא "מגינים על הערכים של הספורט" שדיבר עליהם פלאטיני.

פלאטיני גם אמר שלא "יעצום עיניים", אבל הקשר בין המספרים האלו לבין הפייננשל פייר-פליי כמובן לא קיים. החוקים החדשים מאד ברורים: בשתי העונות 2011/12 ו-2012/13, מותר לקבוצות כדורגל להפסיד לא יותר מ-45 מיליון אירו. חריגה, משמעותה סנקציות בעונת 2014/15. העונשים ינועו בין אזהרות וקנסות, דרך הפחתת נקודות במפעלים האירופיים, ועד העונש האולטימטיבי: הרחקה מוחלטת מהליגה האירופית וליגת האלופות.

מה שהופך את הסיפור של פ.ס.ז' למוזר אפילו עוד יותר הוא העובדה הפשוטה שכל חוקי הפייננשל פייר-פליי נועדו מלכתחילה כדי למנוע מקרים כמו שלה. מפיו של ג'יאני אינפניטו, מזכ"ל אופ"א: "איזה סוג של עסק יכול להתנהל ככה, בציפייה לאביר שיגיע על הסוס הלבן, יזרוק על העסק מלא כסף, ואז, ביום מן הימים, יעלה שוב על הסוס וידהר החוצה?".

***

אז העסק של פ.ס.ז', מסתבר, יכול להתנהל כך, בחסות אבירי הנפט. לאחרונה עולה תהיה חזקה מאוד כי הכל קשור להיכרות מעמיקה שיש לאותם קטארים עם פלאטיני. מה זה "היכרות מעמיקה"? ב-23 בנובמבר 2010 התכנסו לארוחת צהריים בארמון האליזה נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי; השייח' תמים בין חאמד אל-תאני, הבעלים של QSI, לימים רוכש פ.ס.ז'; סבסטיאן באזי, נציג גוף ההשקעות האמריקני קולוני קאפיטל, ששימש כבעלים של פ.ס.ז' לפני ההשתלטות הקטארית; ואחד, מישל פלאטיני. הארבעה דסקסו על נושא אחד בלבד: כיצד מעבירים את השליטה במועדון לידיים קטאריות, והופכים אותו לאחד המובילים באירופה.

נשיא אופ"א לא רק שימש כאחד המתווכים בעסקת המכירה שהפכה את פ.ס.ז' לקבוצה הכי בזבזנית ביבשת. מסתבר שהקשר שלו ל-QSI עמוק הרבה יותר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שבינואר האחרון בנו, לאורן פלאטיני, מונה לתפקיד היועץ המשפטי של החברה.

אם רוצים לפתח עוד קצת את תיאוריות הקשר למיניהן, אז אפשר לתהות למה היה פלאטיני אחד מהתומכים הנלהבים ביותר בבחירה של קטאר על-ידי פיפ"א לאירוח מונדיאל 2022.

איך פלאטיני יצליח "לסדר" את חבריו הקטארים עם חריגות מחוקי הפייננשל פייר-פליי החדשים? אופ"א כבר רמזה שחוקי הברזל שלה בכל זאת ניתנים לכיפוף: לא כל קבוצה שתחרוג מאותם 45 מיליון אירו שמותר להפסיד בהכרח תוענש באופן אוטומטי. "לפני שנטיל סנקציות", הכריז לאחרונה אנדראה טרברסו, ראש מחלקת רישוי המועדונים של אופ"א, "נבדוק לעומק את המצב הפיננסי בכללותו של המועדון". גם תקנון הפייננשל פייר-פליי מתיר מקום לסובייקטיביות בקביעת הענישה: בחלק 11 בתקנון, מודגש כי "קבוצות שיציגו תחזיות חיוביות לעתיד יזכו להקלות".

הנקודה האחרונה מעלה עוד סימן שאלה גדול. בכדורגל, גם תחזיות כלכליות עתידיות מלאות באופטימיות, מתבררות לעיתים קרובות כלא יותר מפנטזיות חסרות קשר למציאות. בינואר 2005, לאחר שצ'לסי הציגה הפסדים בגובה 87.8 מיליון ליש"ט בעונה הראשונה של רומן אברמוביץ' במועדון, אמר המנכ"ל דאז פיטר קניון: "נגמרו הימים שהזהב היה זרוק אצלנו ברחובות. צ'לסי החלה כבר להתנהל כמו עסק בריא לכל דבר. עד שנת 2010 נגיע לברייק-איבן". את עונת 2010/11 סיימה צ'לסי בהפסד של 67.7 מיליון ליש"ט (ואת 2009/10 עם מינוס של 70.9 מיליון ליש"ט). כך שהתשקיפים הוורודים שיציגו אנשי פ.ס.ז' לוועדות השונות של אופ"א, במטרה לקבל הקלות, לא בהכרח ישקפו את המציאות.

מוכנים לפייננשל פייר-פליי?

***

לא רק צ'לסי, פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי אמורות להיבחן בצורה קפדנית על-ידי אופ"א. קבוצות הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, רשמו ב-2010/11, כשכל אירופה כבר ידעה הכל על הרגולציות הכלכליות שבפתח והמשמעויות שלהן - הפסד קולקטיבי של 361 מיליון ליש"ט; בליגה האיטלקית הפסידו באותה עונה 285 מיליון אירו; אפילו לבונדסליגה הגרמנית, מודל לחיקוי כלכלי בכדורגל העולמי, מתפלקת מדי פעם עונה פיננסית לא מוצלחת (למשל ב-2009/10, אז הפסידו קבוצות הליגה 78 מיליון אירו). מיותר לציין שעל מרבית ההפסדים האלו אחראיות הקבוצות הגדולות (כלומר, אלו שמשתתפות במפעלים של אופ"א).

העובדה שעדיין לא נמצא מודל מאוזן בכדורגל שעובד לאורך זמן (על מודל רווחי כמובן שבכלל אין מה לדבר) מבטיחה דבר אחד: אכיפה מאוד מתירנית של חוקי הפייננשל פייר-פליי. הרי אופ"א לא תירה לעצמה ברגליים ותשאיר את מוצר הדגל שלה, ליגת האלופות, ללא הקבוצות הטובות ביותר באירופה.

מה בכל זאת ניסתה אופ"א להרוויח מהמהפכה הכלכלית "הענקית" שנקראה פייננשל פייר-פליי? אולי ניסיון לכווץ מעט את השוק, להרגיע את הטירוף שאחז בו במהלך העשור האחרון. ואולי ניסיון לקבל הרבה מאוד תקשורת טובה למיסייה פלאטיני. בינתיים, אופ"א לא ממש עומדת בשתי המטרות.

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

בקיבוץ הזה מתחבאת טרטוריה שהייתם שמחים להיקלע אליה בטיול שלכם לאיטליה

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד