גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מהפכה כלכלית בכדורגל האירופי"? לא בדיוק

פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי משתגעות, צ'לסי ממשיכה להפסיד מיליונים ושוק ההעברות לא נרגע. המסקנה: יוזמת הפייננשל פייר-פליי של פלאטיני לא רלוונטית

"הפייננשל פייר-פליי הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים בקדנציה שלי באופ"א. אני רואה אותו כעניין חיוני ביותר עבור עתיד הכדורגל. הפילוסופיה מאחורי החוקים החדשים אומרת שמועדונים לא יוכלו לבזבז יותר ממה שהם מכניסים. אני רוצה להיות גאה בפעולות שאני עושה, ולא לעצום עיניים ולהתעלם מבעיה שכולם הודו שקיימת, אך לא העזו לטפל בה. התפקיד שלנו באופ"א הוא להגן על הכדורגל ועל הערכים של הספורט". הפואטיקה הזאת נשמעה בינואר 2011 מפיו של נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, עת הציג ארגון הכדורגל האירופי את הרפורמות שאיימו להרעיד את כל האקלים הכלכלי של הענף. 18 חודשים מאוחר יותר, ועושה רושם שדבריו של המהפכן הצרפתי היו במקרה הטוב מס שפתיים.

***

אם האמירה האחרונה נשמעת לכם מעט קיצונית מדי, נסו להסביר לעצמכם לפי איזה מודל בדיוק מתכננת להתקיים פריז סן-ז'רמן. הצרפתים, נישאים על גבי המזומנים הבלתי נגמרים של חברת השקעות הספורט הקטארית הלאומית (QSI) שרכשה את הקבוצה בקיץ הקודם, קנו מאז החלה הקדנציה שלהם בעיר האורות שחקנים חדשים בשווי כולל של 205 מיליון אירו. מנגד, מאזן הכספים שנכנסו בתמורה לשחקנים שנמכרו, הסתכם ב-10 מיליון אירו בלבד. מספרים שמבהירים שבניגוד לחזון של פלאטיני, פאריז הולכת לבזבז הרבה יותר ממה שהיא מכניסה.

זה לא שפ.ס.ז' היתה צריכה להשתולל עכשיו עם הרכישות של זלאטן איברהימוביץ' ושות' כדי להפוך לארגון שמפסיד כסף. בחמש העונות האחרונות (עד 2010/11) רשמה הקבוצה הפסד כולל של 58.8 מיליון אירו. מאז 1998, המועדון הזה הפך לפלטפורמה נפלאה לבעלי הון לזרוק בה את הכסף שלהם לפח: כל 13 השנים שחלפו מאז הסתיימו עם הפסדים, כשהגירעון המצטבר בהן מסתכם לכדי 300 מיליון אירו.

בקיצור, פ.ס.ז' אף פעם לא היתה קנדידטית לעמוד בתקנות כלכליות מחמירות, ובטח שלא הפכה לכזאת לאחר ההצטרפות של השייח'ים מהמפרץ: על-פי הערכות ראשוניות, את העונה החולפת (2011/12) היא סיימה בהפסדים של כ-100 מיליון אירו. בתחשיב שערך השבוע רו"ח קיירון אוקונור, בבלוג שלו SWISSRAMBLE המתמחה בכלכלת כדורגל, הוא מצא כי גם העונה הקרובה תיגמר עם מנהל בנק פריזאי שיתחשק לו לאכול צפרדעים (לאחר שיבין לעומק את ביצועיו של מועדון הכדורגל המקומי): המינוס ב-2012/13 יגיע ל-92 מיליון אירו, וגם זה רק בתנאי שכמה תנאים מאד ספציפיים יתקיימו (העפלה של פ.ס.ז' לרבע גמר הצ'מפיונס ליג, זכייה שלה באליפות צרפת, עצירת מסע הרכש הנוכחי, ועלייה של 100% בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים לאצטדיון פארק דה פרינס). המספרים האלו בטח לא "מגינים על הערכים של הספורט" שדיבר עליהם פלאטיני.

פלאטיני גם אמר שלא "יעצום עיניים", אבל הקשר בין המספרים האלו לבין הפייננשל פייר-פליי כמובן לא קיים. החוקים החדשים מאד ברורים: בשתי העונות 2011/12 ו-2012/13, מותר לקבוצות כדורגל להפסיד לא יותר מ-45 מיליון אירו. חריגה, משמעותה סנקציות בעונת 2014/15. העונשים ינועו בין אזהרות וקנסות, דרך הפחתת נקודות במפעלים האירופיים, ועד העונש האולטימטיבי: הרחקה מוחלטת מהליגה האירופית וליגת האלופות.

מה שהופך את הסיפור של פ.ס.ז' למוזר אפילו עוד יותר הוא העובדה הפשוטה שכל חוקי הפייננשל פייר-פליי נועדו מלכתחילה כדי למנוע מקרים כמו שלה. מפיו של ג'יאני אינפניטו, מזכ"ל אופ"א: "איזה סוג של עסק יכול להתנהל ככה, בציפייה לאביר שיגיע על הסוס הלבן, יזרוק על העסק מלא כסף, ואז, ביום מן הימים, יעלה שוב על הסוס וידהר החוצה?".

***

אז העסק של פ.ס.ז', מסתבר, יכול להתנהל כך, בחסות אבירי הנפט. לאחרונה עולה תהיה חזקה מאוד כי הכל קשור להיכרות מעמיקה שיש לאותם קטארים עם פלאטיני. מה זה "היכרות מעמיקה"? ב-23 בנובמבר 2010 התכנסו לארוחת צהריים בארמון האליזה נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי; השייח' תמים בין חאמד אל-תאני, הבעלים של QSI, לימים רוכש פ.ס.ז'; סבסטיאן באזי, נציג גוף ההשקעות האמריקני קולוני קאפיטל, ששימש כבעלים של פ.ס.ז' לפני ההשתלטות הקטארית; ואחד, מישל פלאטיני. הארבעה דסקסו על נושא אחד בלבד: כיצד מעבירים את השליטה במועדון לידיים קטאריות, והופכים אותו לאחד המובילים באירופה.

נשיא אופ"א לא רק שימש כאחד המתווכים בעסקת המכירה שהפכה את פ.ס.ז' לקבוצה הכי בזבזנית ביבשת. מסתבר שהקשר שלו ל-QSI עמוק הרבה יותר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שבינואר האחרון בנו, לאורן פלאטיני, מונה לתפקיד היועץ המשפטי של החברה.

אם רוצים לפתח עוד קצת את תיאוריות הקשר למיניהן, אז אפשר לתהות למה היה פלאטיני אחד מהתומכים הנלהבים ביותר בבחירה של קטאר על-ידי פיפ"א לאירוח מונדיאל 2022.

איך פלאטיני יצליח "לסדר" את חבריו הקטארים עם חריגות מחוקי הפייננשל פייר-פליי החדשים? אופ"א כבר רמזה שחוקי הברזל שלה בכל זאת ניתנים לכיפוף: לא כל קבוצה שתחרוג מאותם 45 מיליון אירו שמותר להפסיד בהכרח תוענש באופן אוטומטי. "לפני שנטיל סנקציות", הכריז לאחרונה אנדראה טרברסו, ראש מחלקת רישוי המועדונים של אופ"א, "נבדוק לעומק את המצב הפיננסי בכללותו של המועדון". גם תקנון הפייננשל פייר-פליי מתיר מקום לסובייקטיביות בקביעת הענישה: בחלק 11 בתקנון, מודגש כי "קבוצות שיציגו תחזיות חיוביות לעתיד יזכו להקלות".

הנקודה האחרונה מעלה עוד סימן שאלה גדול. בכדורגל, גם תחזיות כלכליות עתידיות מלאות באופטימיות, מתבררות לעיתים קרובות כלא יותר מפנטזיות חסרות קשר למציאות. בינואר 2005, לאחר שצ'לסי הציגה הפסדים בגובה 87.8 מיליון ליש"ט בעונה הראשונה של רומן אברמוביץ' במועדון, אמר המנכ"ל דאז פיטר קניון: "נגמרו הימים שהזהב היה זרוק אצלנו ברחובות. צ'לסי החלה כבר להתנהל כמו עסק בריא לכל דבר. עד שנת 2010 נגיע לברייק-איבן". את עונת 2010/11 סיימה צ'לסי בהפסד של 67.7 מיליון ליש"ט (ואת 2009/10 עם מינוס של 70.9 מיליון ליש"ט). כך שהתשקיפים הוורודים שיציגו אנשי פ.ס.ז' לוועדות השונות של אופ"א, במטרה לקבל הקלות, לא בהכרח ישקפו את המציאות.

מוכנים לפייננשל פייר-פליי?

***

לא רק צ'לסי, פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי אמורות להיבחן בצורה קפדנית על-ידי אופ"א. קבוצות הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, רשמו ב-2010/11, כשכל אירופה כבר ידעה הכל על הרגולציות הכלכליות שבפתח והמשמעויות שלהן - הפסד קולקטיבי של 361 מיליון ליש"ט; בליגה האיטלקית הפסידו באותה עונה 285 מיליון אירו; אפילו לבונדסליגה הגרמנית, מודל לחיקוי כלכלי בכדורגל העולמי, מתפלקת מדי פעם עונה פיננסית לא מוצלחת (למשל ב-2009/10, אז הפסידו קבוצות הליגה 78 מיליון אירו). מיותר לציין שעל מרבית ההפסדים האלו אחראיות הקבוצות הגדולות (כלומר, אלו שמשתתפות במפעלים של אופ"א).

העובדה שעדיין לא נמצא מודל מאוזן בכדורגל שעובד לאורך זמן (על מודל רווחי כמובן שבכלל אין מה לדבר) מבטיחה דבר אחד: אכיפה מאוד מתירנית של חוקי הפייננשל פייר-פליי. הרי אופ"א לא תירה לעצמה ברגליים ותשאיר את מוצר הדגל שלה, ליגת האלופות, ללא הקבוצות הטובות ביותר באירופה.

מה בכל זאת ניסתה אופ"א להרוויח מהמהפכה הכלכלית "הענקית" שנקראה פייננשל פייר-פליי? אולי ניסיון לכווץ מעט את השוק, להרגיע את הטירוף שאחז בו במהלך העשור האחרון. ואולי ניסיון לקבל הרבה מאוד תקשורת טובה למיסייה פלאטיני. בינתיים, אופ"א לא ממש עומדת בשתי המטרות.

עוד כתבות

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: תמר מצפי, Shutterstock

פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

עונת ראיונות העבודה למתמחים החדשים מתקרבת, ובעוד השכר דומה ברוב המשרדים - ההבדלים בהטבות המוצעות מגיעים לאלפי שקלים ● מענקים גבוהים, הכנה למבחני הלשכה, סבסוד ארוחות וגמישות בזמן העבודה - כך מנסים המשרדים הגדולים למשוך את דור המתמחים הבא

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים