גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מהפכה כלכלית בכדורגל האירופי"? לא בדיוק

פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי משתגעות, צ'לסי ממשיכה להפסיד מיליונים ושוק ההעברות לא נרגע. המסקנה: יוזמת הפייננשל פייר-פליי של פלאטיני לא רלוונטית

"הפייננשל פייר-פליי הוא אחד הפרויקטים הכי חשובים בקדנציה שלי באופ"א. אני רואה אותו כעניין חיוני ביותר עבור עתיד הכדורגל. הפילוסופיה מאחורי החוקים החדשים אומרת שמועדונים לא יוכלו לבזבז יותר ממה שהם מכניסים. אני רוצה להיות גאה בפעולות שאני עושה, ולא לעצום עיניים ולהתעלם מבעיה שכולם הודו שקיימת, אך לא העזו לטפל בה. התפקיד שלנו באופ"א הוא להגן על הכדורגל ועל הערכים של הספורט". הפואטיקה הזאת נשמעה בינואר 2011 מפיו של נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, עת הציג ארגון הכדורגל האירופי את הרפורמות שאיימו להרעיד את כל האקלים הכלכלי של הענף. 18 חודשים מאוחר יותר, ועושה רושם שדבריו של המהפכן הצרפתי היו במקרה הטוב מס שפתיים.

***

אם האמירה האחרונה נשמעת לכם מעט קיצונית מדי, נסו להסביר לעצמכם לפי איזה מודל בדיוק מתכננת להתקיים פריז סן-ז'רמן. הצרפתים, נישאים על גבי המזומנים הבלתי נגמרים של חברת השקעות הספורט הקטארית הלאומית (QSI) שרכשה את הקבוצה בקיץ הקודם, קנו מאז החלה הקדנציה שלהם בעיר האורות שחקנים חדשים בשווי כולל של 205 מיליון אירו. מנגד, מאזן הכספים שנכנסו בתמורה לשחקנים שנמכרו, הסתכם ב-10 מיליון אירו בלבד. מספרים שמבהירים שבניגוד לחזון של פלאטיני, פאריז הולכת לבזבז הרבה יותר ממה שהיא מכניסה.

זה לא שפ.ס.ז' היתה צריכה להשתולל עכשיו עם הרכישות של זלאטן איברהימוביץ' ושות' כדי להפוך לארגון שמפסיד כסף. בחמש העונות האחרונות (עד 2010/11) רשמה הקבוצה הפסד כולל של 58.8 מיליון אירו. מאז 1998, המועדון הזה הפך לפלטפורמה נפלאה לבעלי הון לזרוק בה את הכסף שלהם לפח: כל 13 השנים שחלפו מאז הסתיימו עם הפסדים, כשהגירעון המצטבר בהן מסתכם לכדי 300 מיליון אירו.

בקיצור, פ.ס.ז' אף פעם לא היתה קנדידטית לעמוד בתקנות כלכליות מחמירות, ובטח שלא הפכה לכזאת לאחר ההצטרפות של השייח'ים מהמפרץ: על-פי הערכות ראשוניות, את העונה החולפת (2011/12) היא סיימה בהפסדים של כ-100 מיליון אירו. בתחשיב שערך השבוע רו"ח קיירון אוקונור, בבלוג שלו SWISSRAMBLE המתמחה בכלכלת כדורגל, הוא מצא כי גם העונה הקרובה תיגמר עם מנהל בנק פריזאי שיתחשק לו לאכול צפרדעים (לאחר שיבין לעומק את ביצועיו של מועדון הכדורגל המקומי): המינוס ב-2012/13 יגיע ל-92 מיליון אירו, וגם זה רק בתנאי שכמה תנאים מאד ספציפיים יתקיימו (העפלה של פ.ס.ז' לרבע גמר הצ'מפיונס ליג, זכייה שלה באליפות צרפת, עצירת מסע הרכש הנוכחי, ועלייה של 100% בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים לאצטדיון פארק דה פרינס). המספרים האלו בטח לא "מגינים על הערכים של הספורט" שדיבר עליהם פלאטיני.

פלאטיני גם אמר שלא "יעצום עיניים", אבל הקשר בין המספרים האלו לבין הפייננשל פייר-פליי כמובן לא קיים. החוקים החדשים מאד ברורים: בשתי העונות 2011/12 ו-2012/13, מותר לקבוצות כדורגל להפסיד לא יותר מ-45 מיליון אירו. חריגה, משמעותה סנקציות בעונת 2014/15. העונשים ינועו בין אזהרות וקנסות, דרך הפחתת נקודות במפעלים האירופיים, ועד העונש האולטימטיבי: הרחקה מוחלטת מהליגה האירופית וליגת האלופות.

מה שהופך את הסיפור של פ.ס.ז' למוזר אפילו עוד יותר הוא העובדה הפשוטה שכל חוקי הפייננשל פייר-פליי נועדו מלכתחילה כדי למנוע מקרים כמו שלה. מפיו של ג'יאני אינפניטו, מזכ"ל אופ"א: "איזה סוג של עסק יכול להתנהל ככה, בציפייה לאביר שיגיע על הסוס הלבן, יזרוק על העסק מלא כסף, ואז, ביום מן הימים, יעלה שוב על הסוס וידהר החוצה?".

***

אז העסק של פ.ס.ז', מסתבר, יכול להתנהל כך, בחסות אבירי הנפט. לאחרונה עולה תהיה חזקה מאוד כי הכל קשור להיכרות מעמיקה שיש לאותם קטארים עם פלאטיני. מה זה "היכרות מעמיקה"? ב-23 בנובמבר 2010 התכנסו לארוחת צהריים בארמון האליזה נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי; השייח' תמים בין חאמד אל-תאני, הבעלים של QSI, לימים רוכש פ.ס.ז'; סבסטיאן באזי, נציג גוף ההשקעות האמריקני קולוני קאפיטל, ששימש כבעלים של פ.ס.ז' לפני ההשתלטות הקטארית; ואחד, מישל פלאטיני. הארבעה דסקסו על נושא אחד בלבד: כיצד מעבירים את השליטה במועדון לידיים קטאריות, והופכים אותו לאחד המובילים באירופה.

נשיא אופ"א לא רק שימש כאחד המתווכים בעסקת המכירה שהפכה את פ.ס.ז' לקבוצה הכי בזבזנית ביבשת. מסתבר שהקשר שלו ל-QSI עמוק הרבה יותר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שבינואר האחרון בנו, לאורן פלאטיני, מונה לתפקיד היועץ המשפטי של החברה.

אם רוצים לפתח עוד קצת את תיאוריות הקשר למיניהן, אז אפשר לתהות למה היה פלאטיני אחד מהתומכים הנלהבים ביותר בבחירה של קטאר על-ידי פיפ"א לאירוח מונדיאל 2022.

איך פלאטיני יצליח "לסדר" את חבריו הקטארים עם חריגות מחוקי הפייננשל פייר-פליי החדשים? אופ"א כבר רמזה שחוקי הברזל שלה בכל זאת ניתנים לכיפוף: לא כל קבוצה שתחרוג מאותם 45 מיליון אירו שמותר להפסיד בהכרח תוענש באופן אוטומטי. "לפני שנטיל סנקציות", הכריז לאחרונה אנדראה טרברסו, ראש מחלקת רישוי המועדונים של אופ"א, "נבדוק לעומק את המצב הפיננסי בכללותו של המועדון". גם תקנון הפייננשל פייר-פליי מתיר מקום לסובייקטיביות בקביעת הענישה: בחלק 11 בתקנון, מודגש כי "קבוצות שיציגו תחזיות חיוביות לעתיד יזכו להקלות".

הנקודה האחרונה מעלה עוד סימן שאלה גדול. בכדורגל, גם תחזיות כלכליות עתידיות מלאות באופטימיות, מתבררות לעיתים קרובות כלא יותר מפנטזיות חסרות קשר למציאות. בינואר 2005, לאחר שצ'לסי הציגה הפסדים בגובה 87.8 מיליון ליש"ט בעונה הראשונה של רומן אברמוביץ' במועדון, אמר המנכ"ל דאז פיטר קניון: "נגמרו הימים שהזהב היה זרוק אצלנו ברחובות. צ'לסי החלה כבר להתנהל כמו עסק בריא לכל דבר. עד שנת 2010 נגיע לברייק-איבן". את עונת 2010/11 סיימה צ'לסי בהפסד של 67.7 מיליון ליש"ט (ואת 2009/10 עם מינוס של 70.9 מיליון ליש"ט). כך שהתשקיפים הוורודים שיציגו אנשי פ.ס.ז' לוועדות השונות של אופ"א, במטרה לקבל הקלות, לא בהכרח ישקפו את המציאות.

מוכנים לפייננשל פייר-פליי?

***

לא רק צ'לסי, פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי אמורות להיבחן בצורה קפדנית על-ידי אופ"א. קבוצות הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, רשמו ב-2010/11, כשכל אירופה כבר ידעה הכל על הרגולציות הכלכליות שבפתח והמשמעויות שלהן - הפסד קולקטיבי של 361 מיליון ליש"ט; בליגה האיטלקית הפסידו באותה עונה 285 מיליון אירו; אפילו לבונדסליגה הגרמנית, מודל לחיקוי כלכלי בכדורגל העולמי, מתפלקת מדי פעם עונה פיננסית לא מוצלחת (למשל ב-2009/10, אז הפסידו קבוצות הליגה 78 מיליון אירו). מיותר לציין שעל מרבית ההפסדים האלו אחראיות הקבוצות הגדולות (כלומר, אלו שמשתתפות במפעלים של אופ"א).

העובדה שעדיין לא נמצא מודל מאוזן בכדורגל שעובד לאורך זמן (על מודל רווחי כמובן שבכלל אין מה לדבר) מבטיחה דבר אחד: אכיפה מאוד מתירנית של חוקי הפייננשל פייר-פליי. הרי אופ"א לא תירה לעצמה ברגליים ותשאיר את מוצר הדגל שלה, ליגת האלופות, ללא הקבוצות הטובות ביותר באירופה.

מה בכל זאת ניסתה אופ"א להרוויח מהמהפכה הכלכלית "הענקית" שנקראה פייננשל פייר-פליי? אולי ניסיון לכווץ מעט את השוק, להרגיע את הטירוף שאחז בו במהלך העשור האחרון. ואולי ניסיון לקבל הרבה מאוד תקשורת טובה למיסייה פלאטיני. בינתיים, אופ"א לא ממש עומדת בשתי המטרות.

עוד כתבות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך