חום יולי-אוגוסט. המדינה נמצאת בחופש ואלה שנותרו מאחור משתדלים, ככל האפשר, לאמץ מנטליות של חופש. גם חלק נכבד מקברניטי ענף הרכב נופשים כיום במחוזות רחוקים, אבל במסדרונות הרגולציה העניינים מסרבים להירגע. נראה שמשרד התחבורה נחוש לקדם את "רפורמת זליכה", או לפחות את חלקה, עוד השנה ולהציב עובדות בשטח לממשלה הבאה - יהיה הרכבה אשר יהיה. עיקר פעילות הקידום השקטה מתמקד כיום בשני מסלולים: האחד הוא עבודה מול הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, והאחר הוא הטמעת הרפורמה בתוך חוק ההסדרים שמתלווה לתקציב 2013, ואמור להיות מוגש לאישור בתחילת נובמבר.
התקדים של קרסו ופסיפיק
כבר אמרנו לא אחת שבידי רשות ההגבלים העסקיים נמצא כיום המפתח לקידום ההמלצות המרכזיות של ועדת זליכה - או להקפאתן. לפיכך, כל פסיקה של הממונה בנושא הגבלים עסקיים בענף, שבימים כתיקונם הייתה עוברת ללא כל תשומת לב, מקבלת חשיבות אסטרטגית. אחת הדוגמאות היא המיזוג בין קרסו מוטורס לבין חברת הליסינג פסיפיק מוטורס, שנמצאת בשליטתה.
פסיפיק מוטורס היא חברת ליסינג קטנה למדי (כ-5% מהשוק). עד לאחרונה החזיקה בה חברת "משקי ליסינג" מניות מיעוט ובין שתי השותפות נחתם באוקטובר אשתקד "הסכם אי תחרות" בתחום הליסינג התפעולי והמימוני והטרייד-אין לשנתיים. בנובמבר אשתקד קיבל הסכם זה מרשות ההגבלים פטור מאישור הסכם כובל. במאי השנה נחתם בין הצדדים הסכם למימוש מוקדם של האופציה שניתנה למשקי ליסינג למכור את מלוא השליטה בפסיפיק לקרסו. בהתאם הגישה קרסו לרשות בקשה להאריך את הפטור על האי תחרות לשנה אחת נוספת. עד כאן מדובר בעניין טכני, מתבקש ושגרתי לחלוטין בימים כתיקונם.
אלא שבמשרד התחבורה חוששים כנראה שהפטור יתפרש כלגיטימציה דה-פקטו למיזוג מלא בין יבואניות רכב אחרות לבין חברת רכב שבבעלותן, ובעיתוי הנוכחי זהו ככל הנראה "דגל אדום". זו כנראה הסיבה שבשבוע שעבר הגיש משרד התחבורה את התנגדותו הרשמית להענקת הפטור במקרה הזה, והנימוק הוא, איך לא, המלצות ועדת זליכה. "אחת ההמלצות של הוועדה", כתב משרד התחבורה במכתב לממונה, "הינה איסור על בעלויות צולבות בין יבואני הרכב לחברות ליסינג. אמנם במקרה הנדון מדובר בבעלות קיימת, שאושרה בעבר על ידי הממונה, אך הבקשה הינה הארכת הסדר מגביל תחרות. ולאור האמור לעיל באשר למדיניות משרד התחבורה בעניין הגברת התחרותיות בענף הרכב, לדעתנו אין לאשר את בקשת הפטור".
זו לא הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שמשרד התחבורה מגיש לממונה על ההגבלים התנגדות למיזוג בענף. התנגדות של המשרד הוגשה בעת הבקשה למיזוג בין דלק רכב לבין קמור, יבואנית ב.מ.וו, ולאחרונה בעת המיזוג בין "מכשירי תנועה" ליבואנית משאיות מאן. במקרה הראשון נחל המשרד הצלחה חלקית כאשר הממונה אישר את המיזוג אבל החליט להוציא מתוכו את זיכיון יצרנית הרכב הסינית "צ'רי". בפעם השנייה אושר המיזוג ללא סייג.
אבל לבקשה הנוכחית, בעיתוי הנוכחי, יש משמעות שונה, שמכניסה את רשות ההגבלים למלכוד. משפטית ומעשית, ספק רב אם יש עילה לדחות את הבקשה של קרסו להארכת הפטור. מדובר במיזוג שבעבר כבר נבחן לעומק ברשות וצלח את המבחנים המשפטיים. יתר על כן, לבקשת הפטור אין כל השפעה מעשית על התחרות בשוק. נהפוך הוא: מיזוגים מהסוג הזה יכולים להגביר את התחרות בשוק הליסינג והרכב, להוזיל את מחיר הליסינג הסופי לצרכן ולהגדיל את מגוון הדגמים שמוצעים לציים.
אבל בעיתוי הנוכחי, כל אישור מיזוג וכל פטור מהגבל בין יבואן לחברת ליסינג יכול להוות תקדים לגל של בקשות מיזוג עתידיות דומות (כמו מיזוג בין UMI לבין חברית הליסינג AVIS) או כעילה להתנגדות עתידית לפיצול חברות ליסינג ויבואנים בקבוצות ממוזגות כמו קבוצת שלמה וסוכנות אופל, קבוצת לובינסקי ו"פריים ליס" או קבוצת כלמוביל ו"דביס". בקיצור, הממונה נמצא בין הפטיש לסדן.
חוק ההסדרים: מסלול עוקף חקיקה
האפיק השני שבו מקודמת כיום הרפורמה בענף הוא חוק ההסדרים החדש. בעבר היו ניסיונות לא מעטים לקדם רגולציות באמצעות חוק ההסדרים, שנחשב למעין "כביש עוקף" לקידום שלל יוזמות רגולציה שונות ומשונות, שהעברתן במסלול החקיקה המקובל היא קשה או ממושכת מאוד. בעיתוי הנוכחי נראה שזו כמעט הדרך היחידה שבה יכול משרד התחבורה לקדם המלצות אסטרטגיות של ועדת זליכה עוד לפני הבחירות ולהציב בפני הממשלה הבאה עובדות מוגמרות.
במשרד התחבורה טוענים שהמהלך להטמעת המלצות ועדת זליכה בחוק ההסדרים מתבצע כיום תוך שיתוף פעולה עם האוצר. כך, למשל, בכינוס של הענף להנדסת רכב, שנערך בחודש שעבר, התייחס מנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי לנושא הרפורמה בתחום החלפים, שתופסת מקום מרכזי בהמלצות ועדת זליכה. "מהשנה הבאה תתחולל מהפכה בשוק הרכב", אמר יצחקי לבאי הכנס, "בעלי רכבים לא יהיו חייבים עוד לרכוש חלפים לרכבם מהמוסכים שבהם מתוקן הרכב או מהיבואנים שייבאו את רכבם". לדבריו, "משרד האוצר הסכים לכלול בחוק ההסדרים לשנת 2013 תקנה ולפיה יהיו בעלי רכב רשאים לרכוש חלקי חילוף בכל מוסך אחר או בכל חנות חלפים".
בתגובה לפניית "גלובס" אישר משרד התחבורה רשמית כי המשרד מקדם כמה וכמה המלצות בתחום הרפורמה לרכב באמצעות חוק ההסדרים, ולא רק בתחום החלפים.
המהלך מציב בפני השחקנים בענף בעיה לא קטנה. בניגוד לדיונים פרטניים בהמלצות אלה ואחרות בוועדות הכנסת או במליאת הכנסת, שבהם אפשר להפעיל כלים כמו שכנוע אישי לוחץ של ח"כים או לנקוט תרגילים למשיכת זמן, חוק ההסדרים נוטה לעבור בשיטת "החבילה הסגורה". הוא כולל מאות סעיפים, ולרוב המצביעים אין זמן או רצון לעסוק בסעיפים המקצועיים הקטנים "לעומק". סעיפים אחרים עוברים בשיטת "הדיל המשולב" - אתה רוצה מתנה כאן, תשלם לי שם. לדוגמה, בחוק ההסדרים הקודם הצליח האוצר לשלב גזירה של העלאה חדה בבלו על הדלק. כמה חודשים מאוחר יותר, כשמחירי הדלק נסקו והמחאות החברתיות גברו, טענו ח"כים שהנושא כלל לא הגיע לתשומת לבם.
כמובן, גם חוק ההסדרים אינו אומר את "המילה האחרונה", בוודאי לא בנושאים מהותיים הנוגעים למבנה ענף הרכב. במקרים הללו אפשר להניח שהמילה האחרונה תיאמר בבית המשפט.
נזקי חוסר הוודאות
בינתיים, האי ודאות לגבי מהלכי הרגולציה מחוללת בענף שמות. לא מעט חברות ליסינג, למשל, מתחילות להרגיש לחץ מכיוון המערכת הבנקאית. החיתוך החד במחירי המחירון של המשפחתיות הפופולריות, שביצע מחירון "לוי יצחק" לאחרונה, גרם עצבנות ללא מעט בנקאים ולדרישה מחברות הליסינג להגדלת הלימות ההון. במילים אחרות, להביא עוד כסף מהבית. אלא ששוק ההון בעייתי מאוד לגיוסים כרגע ואילו היבואנים חוששים להעניק את חבל ההצלה שהעניקו לענף ב-2008 מחשש מפעילות הרגולטור. גם התסריט של מיזוג חברות ליסינג לתוך היבואניות הוא בעייתי מכיוון שלחלק מהיבואניות יש כיום בעיית רווחיות ומזומנים משלהן. במקרה כזה, אם חוסר הוודאות יימשך ותנאי השוק לא ישתפרו, "המהפכה התחרותית" שמנסה הרגולטור לקדם עשויה להפוך להכחדה טוטאלית.
