"החוק לעידוד בנייה להשכרה שקודם על ידי האוצר אינו מעודד אותה אלא להיפך - מונע אותה", כך אומר אתמול (ב') אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל. "החוק מורכב והוא מגדיר בתוכו סייגים רבים שמפחיתים את הכדאיות הכלכלית בצורה משמעותית. הסיכוי היחיד להוציא לפועל בנייה להשכרה הינו בהתאם למתווה המדבר על הקצאת 5% מהדירות בכל פרויקט לטובת דיור ציבורי ודיור להשכרה".
עוד אומר דנוס כי "ברגע שיהיה מלאי דירות לדיור ציבורי או אפשרות אמיתית לדיור בשכירות יש להפסיק עם הסיוע בשכר דירה הניתן היום בו תומך האוצר שלמעשה רק מקבע את המצוקה של האוכלוסיות המוחלשות".
בכך למעשה מתייצב דנוס לצידו של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס שמקדם את ההצעה המדוברת, עד כה ללא הצלחה. נזכיר שהצעת שר השיכון הופנתה לוועדת טרכטנברג אך נדחתה. במקביל, גם התאחדות בוני הארץ יצאו בהצעה דומה שהתייחסה אף לאחוז דיור ציבורי גבוה יותר (10%) בכל פרויקט מגורים חדש שייבנה אך גם הצעתם נדחתה על הסף.
"בעקבות המחאה החברתית של הקיץ שעבר הכריזה המדינה כי היא תפסיק לספסר באדמות. לכן אינני מבין את התנגדותם של אנשי האוצר לתוכנית", מוסיף ואומר דנוס, "מינהל מקרקעי ישראל הוציא בשנתיים האחרונות רק שני מכרזים לבנייה להשכרה ולא בכדי. אין היום יזמים שיסכימו לפרויקטים כאלו לפי המתווה שמגדיר החוק. כאשר היזם יודע שהוא אינו רוכש את הקרקע ל-5% מכמות הדירות ורק נושא בעלויות הבנייה שלהן, הוצאות אלו מגולמות בהצעתו למכרז ולמעשה, אין כאן מפסידים. במקביל, יש חסכון ניכר בהוצאות המדינה על דיור".
עוד נקודה שמעלה דנוס בהקשר להצעתו של שר השיכון היא ששילוב דיור ציבורי או דיור להשכרה בכל פרויקט יתרום לפיזור זכאי הדיור הציבורי בכל השכונות בערי הארץ במקום ריכוזם באזורים ספציפיים בכל עיר כפי שקורה היום.
"שוק השכירות העומד על כ-700 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ נמצא כולו בידיים פרטיות וזאת בעידוד ממשלות ישראל לאורך השנים", מסכם דנוס את דבריו, "המצב האופטימלי הוא שמחצית מהשוק יהיה בידיים פרטיות והמחצית האחרת תהיה בשליטת המדינה ו/או גופים מוסדיים".