משהו טוב קורה בירושלים: התיירות במגמת עלייה ונתוני ההגירה החיוביים - הן מצד סטודנטים שזוכים לתמריצים והן מבחינת התושבים החוזרים.
עדן, החברה לפיתוח מרכז העיר ירושלים, השקיעה עד כה יותר מ-300 מיליון שקל בפיתוח התשתיות הפיזיות ובפיתוח העסקי של מרכז העיר. החברה צפויה, לטענתה, להשקיע עוד כ-150 מיליון שקל בעתיד הקרוב.
בשיחה עם "גלובס", אומר ליאור בר-דור סמנכ"ל בעדן: "החברה הוקמה ב-2001 כחברה בת של הרשות לפיתוח ירושלים. עדן היא יחידה עסקית-יזמית ייעודית שתפקידה לפתח את מרכז העיר ירושלים, תוך סנכרון פעילות כל הגופים הפועלים במרכז העיר ירושלים. החברה אחראית על פיתוח ותכנון מרכז העיר, בהיבט התשתיתי-פיזי ובהיבט העסקי, כאשר בסיום העבודות החברה מוסרת את האזור שטופל לאחריות העירייה וכל הגורמים הסטטוטוריים והניהולים האמונים על כך".
- מה גבולות הגזרה של עדן?
"אזור מרכז העיר, משער יפו ועד הכניסה לעיר. אנחנו מדברים כאן על שימושים מעורבים: מסחר, מגורים, משרדים, מלונאות . עדן אחראית למרכז עסקים עירוני במזרח הסמוך לעיר העתיקה, ומרכז עסקים עירוני נוסף צפוני, שמשרת בעיקר את האוכלוסיה החרדית".
- מה המודל הכספי שלכם?
"יש לנו מודל הכנסות ייחודי וארוך טווח, לפיו עיריית ירושלים מייעדת בממוצע כ-50% מהיטלי ההשבחה, אגרות הסלילה והתיעול ואגרות הבניה הנגבים בתחום מרכז העיר (בגבולות עדן) לטובת פעולות עדן בתחום זה, תוך מינוף תקציבים ממשלתיים משרד התחבורה, התיירות והשיכון. זה מייצר הליך מעגלי שמחזק את עצמו כך שפרויקטים יזמיים גדולים מהם מגיעים האגרות וההיטלים, מזהים ומוקירים את העובדה שהסכומים מוזרמים לפיתוח תא השטח בו הם פועלים - מה שמעודד אותם לפתח פרויקטים נוספים".
לצד פיתוח התשתיות המאסיבי שנעשה על ידי חברת עדן באזור בשנים האחרונות, החברה שמה דגש מיוחד על טיפול בחזיתות המבנים ההיסטוריים של מרכז העיר על ידי מתן מענקים וייעוץ לשדרוג ושיפוץ חלונות הראווה וניקוי חזיתות הבתים. כמו כן, החברה פועלת להביא למרכז העיר "עוגנים" חברתיים שישמשו כגורמי משיכה ובכללם: מעונות סטודנטים, מוסדות תרבות כגון בית מזי"א, מוסדות השכלה גבוהה כגון בצלאל ועוד.
בנוסף, החליטו חברת עדן ועיריית ירושלים על חלוקתו של מרכז העיר ירושלים למספר מתחמים עסקיים (אשכולות). החלוקה לאשכולות מתבצעת בשתי רמות - על פי שיוך לסקטור ועפ"י המיקום הגיאוגרפי - הפועלות במקביל ומשמשות ככלי שבאמצעותו יכולים הסוחרים להתאגד יחד למען מטרה משותפת, תוך כדי בניית יעדים משותפים ואישים, מימון משותף של הפעילות ושיפור כל אשכול ברמת המקרו.
המטרה היא לפתח כלים שיעודדו את מארג החיים והמסחר במקום, תוך ניצול יתרון לגודל כמו שיתופי פעולה בפרסום, תכנון וביצוע תשתית אינטרנטית, הקמת פורטל עסקים, פעילויות רחוב, ירידי חוצות ועוד. נכון להיום, ישנם כ-6 אשכולות המבוססים על מיקומם הפיזי של העסקים וכחמישה אשכולות סקטוריאליים (ביגוד, הלבשה והנעלה, יודאיקה, אוכל, בילוי).
בר-דור: "הרעיון הכללי שעומד מאחורי עדן הוא היכולת להוביל פרויקטים תוך שיתוף פעולה עם הסוחרים והתושבים. מדובר בניהול משותף, קרי ניהול עצמי של הסוחרים לצד ניהול תומך של עדן. באופן זה יש לנו אפשרות להשיג מימון, למנף אותו באמצעות כספים עירוניים וליהנות מיתרון לגודל".