מקצוע עריכת הדין נחשב לאחד המקצועות המושמצים ביותר שישנם. רק לעתים רחוקות קורה שמקצוע עריכת הדין זוכה לשבחים ולהגנה. עוד יותר נדיר כשהדברים נאמרים מפיו של שופט בישראל.
בפסק דין שנתן באחרונה דחה שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם (מריו) קליין, שתי תביעות שהוגשו נגד עו"ד ענת גינזבורג על-ידי לקוח שלה, תוך שהוא יוצא להגנתם של עורכי הדין.
הלקוח, עוזי צפדיה, טען כי עו"ד גינזבורג פעלה ברשלנות בעת שייצגה אותו בתביעות נזיקין. השופט קליין קבע כי לא מצא כל דופי בהתנהגותה של עו"ד גינזבורג או בהתנהגות משרדה, וחייב את התובע לשלם לעו"ד גינזבורג את הוצאות המשפט בסך 1,000 שקל.
ואולם, השופט לא הסתפק בדחיית התביעה ובחר להתייחס בפסק דינו לקשיים הרבים הניצבים בפני העוסקים במקצוע עריכת הדין. "מקצוע עריכת הדין הוא מן הקשים שבמקצועות החופשיים. עורך הדין, בניגוד לבעלי מקצוע אחרים, נאלץ להתמודד בד-בבד במיני חזיתות רבות כנגד יריבים רבים", כתב השופט.
לדבריו, "עורך דין מקבל לידיו תיק לייצוג בבית משפט, מגיש תביעה - ומיד עומד מולו 'האויב' הראשון: הצד שכנגד. זה סבור לעתים תכופות כי עורך הדין, ולא יריבו במשפט, הוא האשם האמיתי בסכסוך בינו לבין הצד שכנגד".
קצין וגלדיאטור
בהמשך פסק הדין כתב השופט קליין כי "אותו צד שכנגד אץ לו-רץ לו ושוכר את שירותיו של עורך דין נמרץ ומטיל עליו את תפקידו - 'להיות גלדיאטור' ולהילחם באויבו הגדול - בא-כוח הצד שכנגד, והנה מתגלה לעורך הדין אויב נוסף: בא-כוח הצד שכנגד".
קליין התייחס גם לקשיים בהם נתקלים עורכי הדין מול השופטים. בהגיעו לבית המשפט, כתב קליין, מוצא עורך הדין את עצמו בחזית נוספת: מול בית המשפט. "חובתו לפעול כ'קצין בית המשפט', בנוסף לחובת האמון והמסירות ללקוח, מביא אותו לעתים לקבל הערות ואף להיכנס לעימותים עם בית המשפט, שנגרמים לא פעם כתוצאה מעומס העבודה המוטל על השופטים".
לאחר כל אלה, סיכם השופט קליין את חייו המקצועיים הקשים של עורך הדין, "ומבלי שיוכל לנוח על זרי הדפנה, מוצא עצמו שוב עורך הדין בחזית נוספת. 'בתוך ביתו', מול לקוחו, המסרב לעתים לשלם שכר-טרחה שסוכם עליו, ולעתים אף מטיח בעורך הדין האשמות והטחות שלרוב הן חסרות שחר, כפי שהתברר בתיק שלפניי. אכן, מקצוע קשה, מקצוע עריכת הדין".