1.
בנימין נתניהו איבד את השליטה על הכלכלה. זה החל ברגע חגיגי מר ונמהר לפני יותר מ-3 שנים, כשרה"מ החדש הכריע בעד עופר עיני והלובי החקלאי והחליט לקדש מחדש את הפטור ממע"מ על פירות וירקות.
הוא ויתר אז על הכנסה של 2 מיליארד שקל בשנה ועל שוויוניות המע"מ. מאז נדמה לו שיש המון ארוחות חינם. הוא זלל מהן בכל פה, אף שידע שהמצב בארה"ב, באירופה ובסין מחריף וישפיע קשות על ישראל.
בשלב מסוים חיפש נתניהו אשמים שיקבלו אחריות. הוא חיפש וחיפש עד שהסתכל בראי, ראה את דמותו ותפס שהמשבר פה, ש-2013 תהיה מהקשות שידעה הארץ ושהוא השוער העומד לפתחה. לזכותו ייאמר שמרגע שגמר לתרץ לעצמו תירוצים, וזה קרה רק בשבוע האחרון, הוא התחיל מיד לעבוד.
2.
השיחה הבאה (זיכרון שמיעה של כמה מהנוכחים) התקיימה בחדר הממשלה באחד השבועות האחרונים. נוכחים: ראש הממשלה ואנשיו, שרים, אנשי האוצר - אגף תקציבים.
- ראש הממשלה (כועס): "לא נתתם לנו מידע מצטבר על התוספות ב'טייס האוטומטי' לשנה הבאה, 2013".
- שר האוצר (נבוך): "אבל כל ההחלטות התקבלו בידיעתך, לבקשתך, אחרי דיונים בממשלה".
- נתניהו (רותח): "אני לא מדבר על החלטות, אני יודע הכול. אבל אתם, אגף התקציבים, לא מסרתם לנו מעולם את הצבר המלא של ההוצאות האוטומטיות הצפויות לנו בשנה הבאה".
- שטייניץ (מהסס): "ביקשנו פגישות דחופות, התרעתי שהסכומים מצטברים למצב בלתי אפשרי".
- פקיד אוצר (מגמגם): "אבל אדוני ידע על כל ההוצאות, שום דבר לא היה בלי הממשלה".
- נתניהו (מכה על השולחן): "שמעתי. אני דורש להציב במשרד רה"מ מסוף מחשב שיהיה מחובר לאגף התקציבים באוצר ויעקוב אחריו".
- שטייניץ (מחייך): "אנחנו בעד. צריך להקים מכניזם שיביא לשליטה גבוהה יותר בהתחייבויות לעתיד".
נתניהו (לא מסתכל בעיניים של אף אחד): - "לוקר (הראל לוקר, המנכ"ל), קח את זה לידיים".
3.
כ-30 מיליארד שקל - זה הסכום שיתווסף להוצאות תקציב 2013 בגין החלטות עם פריסה רב שנתית שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות, והגידולים השוטפים כמו גידול מספר ילדים, תוספת קצבאות לקשישים וביטוח בריאות.
זה סכום שיצטרכו למצוא גם לו מקור כספי - נוסף על ההוצאות ה"רגילות" האחרות בתקציב, כמו שכר - כ-100 מיליארד; ביטחון - מעל 60 מיליארד; ביטוח לאומי - 70 מיליארד; החזר ריבית על חוב - כ-35 מיליארד ועוד ועוד. כמובן, כל אחת מההוצאות הללו נראית סבירה, הגיונית, נחוצה ומה לא. הרופאים עובדים קשה בלילה, המרצים באקדמיה חשובים, המורים קריטיים לילדים, עובדי הקבלן מסכנים, מערכת הביטחון באיום ועוד ועוד. הבעיה היא שצבר ההוצאות הללו מביא את המשק לפי הבור.
4.
הנה רשימה חלקית של המטלות הנוספות האוטומטיות בתקציב 2013:
תוכנית תחבורתית: זמן מה אחרי כניסת הממשלה הציג ראש הממשלה את תוכנית שר התחבורה ישראל כץ ויועצו דאז אורי יוגב, תוכנית תחבורתית רב שנתית. 67 מיליארד שקל. אחרי לחצים שהפעיל האוצר קוצצה התוכנית ל-27.5 מיליארד.
זה אומר: 5-6 מיליארד שקל בשנה הבאה כולל מימון הרכבת הקלה בתל אביב ופרויקט הסעת ההמונים בחיפה. הסכם השכר שנחתם בהסתדרות יעלה ב-2013 - 6 מיליארד שקל.
ביטחון: בשלב מסוים הודיע מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת טרכטנברג, שלא יסיים את הדוח בלא הסכמה מראש של רה"מ לקיצוץ במערכת הביטחון, כתנאי למימון פרקים בדוח. אייל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ וחבר הוועדה, נשלח למשימה וחזר עם "מסמך גבאי", בחתימת רה"מ. על הנייר התנוסס מספר פשרה: קיצוץ של 3 מיליארד שקל. זה לא בוצע. לזה התווסף סכום של כ-2 מיליארד, תוספת לתקציב הביטחון השנה, בינתיים חד פעמי. לא כולל מחיר הגדר הדרומית.
רפורמה בהשכלה הגבוהה: 7 מיליארד במסלול רב שנתי כולל תוספות שכר למרצים. דורש כמיליארד לשנה הבאה.
הסכם הרופאים: אחרי התמשכות השביתה והמניפולציות של שני מנהלי בתי חולים במרכז, לחץ נתניהו על האוצר לסיים את הפרשה ולהתפשר. אחרת, איים, ייאלץ להתערב. נחתם הסכם רב שנתי יקר שמחייב תוספת של מיליארד בשנה הבאה.
חינוך: הסכמי מורים "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", ביחד 1.5-2 מיליארד; ביטול תשלומי הורים - 0.5 מיליארד; חינוך חינם לגיל הרך - 2 מיליארד שקל; הסכם הכבאות - 0.5 מיליארד תוספת; הסכמי שכר לעובדי קבלן כ-700 מיליון; פרויקט "מורשת" של משרד רה"מ - 600 מיליון ועוד.
5. ההחלטות שיתקבלו ביום שני הקרוב הנוגעות לתקציב השנה, 2012 - זו רק ההתחלה. טיפה קטנה וכואבת בים הגדול של הקיצוצים והגזירות שיידרשו בתקציב 2013. האם נתניהו יכין את התקציב הבא ויעביר אותו? לא בטוח. יש בהחלט אפשרות שיבחר, וזה תלוי רק בו, להפיל את הממשלה בשם משבר הגיוס, רק כדי להימנע מהכנה והגשת תקציב. מה גם שיש ספק גדול אם יוכל להעביר תקציב גזירות, אפילו לא אצל השותפות הקואליציוניות הנאמנות שלו.