הפרקליטות ורשויות התביעה רשאיות להמיר חשדות ואישומים פליליים לעבירות קנס מינהליות, באמצעות "סגירת תיק מותנית" בנסיבות מסוימות - כך עולה מתיקון נרחב לחוק סדר הדין הפלילי, שאושר אמש (ד') במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
החוק החדש, שייכנס לתוקף בתוך 9 חודשים, הוא פרי יוזמה של פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שאומצה בשעתו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז.
במשרד המשפטים אומרים כי החוק החדש מעמיד בידי התביעה תגובה חברתית נוספת להתמודדות עם ביצוע עבירות.
כיום, אם מצאה התביעה כי קיימות ראיות מספיקות לאישום, עליה להגיש כתב אישום או לסגור את התיק בשל היעדר עניין לציבור. החוק יוצר כלי נוסף, המצוי בין שתי אפשרויות אלה, והוא סגירת התיק במקרים המתאימים בהסדר מותנה, שנערך בהסכמה בין התביעה ובין החשוד.
משמעות ההסדר המותנה היא שהחשוד יודה בעובדות, יתחייב לקיים תנאים שיפורטו בהסדר מתוך רשימה המנויה בחוק, כגון תשלום לאוצר המדינה, פיצוי הנפגע, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עמידה בתנאי תוכנית טיפול, תיקון ושיקום ועוד.
ככל שהחשוד אכן יקיים את התנאים, לא יוגש נגדו כתב אישום, התיק נגדו ייסגר, ולא תוטל עליו סטיגמה פלילית. ואולם, אם הוא לא יקיים את התנאים במועד שעליו הוסכם בהסדר - יוגש נגדו כתב אישום, וינוהלו נגדו הליכים פליליים בבית משפט.
הסכום המרבי שניתן להסכים לשלם במסגרת הסדר כתשלום לאוצר המדינה או כפיצוי לנפגע העבירה לא יעלה על 14,400 שקל. משך הזמן המרבי לקיום התנאים מוגבל אף הוא.
"קיצור תורים"
הרעיון העומד בבסיס החוק הוא שאם חשוד יקיים תנאים מסוימים, לא יהיה עוד עניין לציבור בניהול הליכים פליליים נגדו בבית משפט, וזאת במקרים המתאימים שבהם העבירה ונסיבותיה אינן חמורות.
באמצעות החוק מתאפשרת התאמה טובה יותר בין חומרת התגובה החברתית לבין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה. הסטת התיקים, שאלמלא החוק היו מוגשים לבתי המשפט, לנתיב של הסדרים מותנים, תוציא אותם מה"צנרת" הפלילית העמוסה של בתי המשפט. דבר זה יאפשר "קיצור תורים" וניצול יעיל יותר של הזמן השיפוטי, שיוקדש לתיקים המשמעותיים יותר.
משך הזמן הדרוש לעריכת ההסדר, לקיום התנאים על-ידי החשוד ולסגירת התיק, יהיה קצר משמעותית בהשוואה למשך הזמן הדרוש לניהול הליך פלילי בבית משפט. החוק מגביל את התקופות המירביות שעליהן ניתן להסכים לשם קיום התנאים השונים. כפועל יוצא מכך, בעריכת ההסדר טמון פוטנציאל הרתעה משמעותי, שכן מחקרים מצאו כי ככל שהתגובה הצפויה מהירה יותר - כך האפקטיביות ההרתעתית שלה גדלה.
הסדרים לסגירה מותנית יוצעו לחשודים, רק אם קיימות בתיק ראיות מספיקות לאישום. אם חשוד יסרב להסדר, יוגש נגדו כתב אישום.
הסמכות לערוך הסדר מותנה עם החשוד מוגבלת - ניתן יהיה לערוך הסדרים בעבירות חטא או עוון, ולא בעבירות חמורות המסווגות כפשע, ואם אין לחשוד עבר פלילי ב-5 השנים האחרונות. ניתן יהיה לערוך הסדר עם חשוד רק אם התובע סבור כי העונש המתאים לחשוד, אילו היה מוגש כתב אישום בתיק, אינו כולל מאסר בפועל. התנאים אותם ניתן להטיל במסגרת ההסדר הם מוגבלים וקבועים ברשימה סגורה.
"הרעיון הוא", אומר גזל-אייל ל"גלובס", "להרחיב את מגוון הכלים העומדים לרשות התביעה בטיפול בעבריינות. כיום התובע חייב לבחור אם לסגור את התיק בלא תנאי או להעמיד לדין. אבל לפעמים צריך גם משהו באמצע".
לדבריו, "החוק החדש יאפשר לתביעה להציע למי שביצע עבירה קלה - כגון גרימת נזק בהיקף מוגבל בזדון, שימוש עצמי בסם, עבירות תכנון ובנייה קלה ואף בעבירות אלימות קלות, כגון תקיפות הדדיות שאינן חמורות באופיין - הסדר כתנאי לסגירת התיק נגדם. יהיו תיקים שכיום נסגרים בלא תנאי, ובעקבות החוק יסגרו בהסדר. במקרים אחרים, אירועים שהיום מסתיימים באישום והרשעה, יסתיימו בהסדר כזה".