מנהלי רשות השידור הם אנשים כל-כך קטנים, שבקושי אפשר לראות אותם. מדובר בפונקציונרים שגדלו ברשות וסוחבים איתם את הסיאוב שרשות השידור, על כל חלקיה, ספוגה בו. השנאות, הקנאות, צרות-המוחין, הרכילויות רוויות השטנה במזנון - ובעיקר חוסר הכישרון. אלה המופקדים על המינויים ברשות השידור בוחרים במודע ובמתכוון באנשים בינוניים ומטה כי אנשים ברמה מאיימים על ההגמוניה שלהם.
המינוי הכי גרוע
השדרנית קרן נויבך מגישה תוכנית דיבורים בבוקר ברשת ב'. המנהלים החליטו שצריך לאזן אותה עם בעלי דעה אחרת. בעיקרון, לא החלטה פסולה. שתי דעות נוגדות יוצרות לא רק איזון, אלא גם יותר עניין. אבל המנהלים החליטו לעשות זאת בדרך היחידה המוכרת להם: הדרך הכי גרועה. הביאו את מנחם בן, שימנייותו אמנותו.
ייאמר מיד שמנחם בן, מבחינת השכלה ותרבות, עולה על המנהלים ועל רבים מהשדרנים - אבל מכיוון שגורלו של אדם הוא אופיו, הרי שבן מועמד לא מתאים לתפקיד זה. איך אמר המפרי בוגרט בקזבלנקה לאינגריד ברגמן: "מכל הברים בכל העולם היא (אינגריד ברגמן) הייתה צריכה להיכנס דווקא לבר שלי?" - אז מכל הימנים בכל המדינה קרן ד'ארק.
קרן נויבך, שלפתע הפכה למעין ז'אן ד'ארק, לא טובה בהרבה, אם בכלל, מהמנהלים שרוצים להדיחה. גם היא צמחה ברשות השידור. היא בטח לא ראויה שיעלו למענה על הבריקדות מבחינת כישוריה. אבל כישורים אף פעם לא היו הקריטריון ברשות השידור, וגם בקרב ציבורים מסוימים מחוץ לרשות.
מה כן יש לה? את השמאלנות (כמו הימניות של בן). אם להשתמש בדימוי נוסף מקזבלנקה, אז לעזרתה של נויבך התגייסו כל החשודים הרגילים. לא מספיק להיות שמאלנית כדי שמיקי חיימוביץ' וכמותה יגיעו להפגנה. צריך להיות ה-שמאלנית מקובעת ואטומה. שמאלנים שחושבים מחוץ לקופסה אינם חביבים על החשודים הרגילים. לנויבך שמור מקום של כבוד בקרב אנשי הדעות המקובעות, ימין ושמאל.
עמיקם רוטמן כמשל
למשל: היה לרשות השידור שדרן בשם עמיקם רוטמן. שקט, אינטליגנטי, תרבותי ובעל יכולת הקשבה - מצרך נדיר, גם אצל נויבך. הלכו המנהלים והוציאו את רוטמן לפנסיה מוקדמת. והנה פלא - אף אחד לא הפגין.
למה? כי הוא לא אדם של אף אחד. לא של הימין ההזוי, לא של השמאל האטום. הוא היה סתם שדרן ייחודי ומעולה, ועבור אנשים כאלה לא עולים על בריקדות. לכן מנחם בן בהחלט מתאים לנויבך, והיא לו.