עשרות המפגינים מחוץ למשרד ראש הממשלה לא הצליחו לשכנע את השרים וחבילת הגזירות והעלאת המסים אושרה הערב (ב') בממשלה ברוב גדול. 20 שרים תמכו בהצעה ו-9 שרים התנגדו לה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בתום ההצבעה כי "זהו צעד אחראי שישמור על כלכלת ישראל ועל מקומות העבודה של האזרחים. גם אחרי אישור חבילת הצעדים הזאת השכבות החלשות ומעמד הביניים נשארים עם יותר כסף בכיס".
בין המתנגדים: שרי ש"ס, שר הרווחה משה כחלון שהצביע נגד לנוכח הקיצוץ במשרדו, וכן יו"ר העצמאות, שר הביטחון אהוד ברק שהחליט ברגע האחרון להצביע נגד הגזירות. בתגובה להחלטתו של ברק להצביע נגד החליט שר האוצר לבטל את החרגת משרד הביטחון מהקיצוץ הרוחבי, כך שיחול על המשרד קיצוץ של כ- 100 מיליון שקל, בניגוד למה שנקבע מלכתחילה.
שרי הממשלה התכנסו הבוקר על מנת לאשר את העלאת מס הערך המוסף מ-16 ל-17%, תוספת של אחוז אחד במע"מ למשתכרים מעל 8,881 שקל בחודש וכן קיצוץ של 5% בתקציבי משרדי הממשלה. השרים שמשרדיהם ספגו קיצוץ אמנם מתבטאים בחריפות בישיבת הממשלה אולם בניגוד לדיונים על קיצוצים בשנים קודמות, ישיבת הממשלה הבוקר הייתה מנומנמת, ואף הוגדרה בפי השרים כ"משעממת". הסחר-מכר המאפיין ישיבות מסוג זה נעדר הפעם מהנוף במשרד ראש הממשלה ולטענת גורמים בממשלה הישיבה התארכה על מנת להציג מצג שווא של התנגדות השרים לגזירות.
במהלך הישיבה הצליחו באוצר להשיג גם את תמיכתו של שר החינוך, גדעון סער, לאחר שהגיעו עימו להסכמה על הפחתה משמעותית בגובה הקיצוץ בתקציב משרד החינוך ובהשכלה הגבוהה. במסגרת זו הוסכם כי הקיצוץ שיחול על משרד החינוך יהיה של אחוז אחד בלבד, שמשמעותו 30 מיליון שקל וכי התקציב שהובטח מראש לשנים 2011-2012 עבור המשך יישום הרפורמות בגובה של 6.1 מיליארד שקל יישמר. עוד סיכמו שטייניץ וסער כי היקף הקיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה יצומצם באופן משמעותי.
גם המשא ומתן שניהל השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, להפחתת גובה הקיצוץ נשא פרי ומשרדו יספוג קיצוץ של 3% בלבד במקום 5%. עם זאת, טרם הצליחו באוצר להגיע להסכמה עם שר הרווחה, משה כחלון, על גובה הקיצוץ במשרדו. אם לא תסתמן פשרה, יפסידו באוצר את תמיכתו של כחלון.
בשעה האחרונה לישיבה הושגה גם תמיכתו של יו"ר הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ. לאחר שטען כי יתנגד להצעת שטייניץ ונתניהו לנוכח "המצב הקשה בו הורי התלמידים בחינוך הדתי לאומי כורעים תחת נטל התשלומים לחינוך ילדיהם", התחייב ראש הממשלה לשר הרשקוביץ כי בדיוני התקציב הקרובים יגובש מתווה להפחתת תשלומי ההורים בחינוך הדתי-לאומי בעשרות אחוזים, מתוך שאיפה להשוות את התשלומים לתשלומי ההורים בחינוך החילוני".
השר יוסי פלד אמר במהלך ישיבת הממשלה כי "הגזירות כואבות וקשות, אך אסור שרק אלו הנושאים בעול תמיד,ייפגעו. השר פלד הציע, כי המע"מ יועלה באופן דיפרנציאלי ותיקבע רשימת מוצרי יסוד עליהם תחול הורדת מס לגובה של 7-8%. עוד הוסיף פלד, כי במקום להעלות את מס המעסיקים בחצי אחוז, שבסופו של דבר יפגע בבעלי העסקים הקטנים, יש להעלות את מס החברות באחוז נוסף".
בחלקה הראשון של ישיבת הממשלה זכו השרים לשמוע את הסבריהם של גורמי המקצוע לקיצוצים הנדרשים, כשוויכוח התעורר סביב סוגיית הרווחים הכלואים. בעוד שר המשפטים, יעקב נאמן, טען שהצעת האוצר היא הוגנת וטובה, הביע שמחון התנגדות למהלך ואילו שרים רבים שאלו שאלות.
בלשכת ראש הממשלה ובאוצר גייסו גם את אנשי רשות האוכלוסין וההגירה לטובת הצדקת הקיצוץ הרוחבי בתקציב ונציגיהם הוזמנו לישיבה על מנת להציג נתונים שיצדיקו הסטת תקציבים נוספים לטובתם המשך הטיפול בסוגיית המסתננים על חשבון משרדי הממשלה האחרים ולדבריהם צומצמה כניסת המסתננים בשלושה רבעים בחודש יולי. אנשי לשכת ראש הממשלה טענו כי כל המסתננים בחודש האחרון ניסו לחדור לישראל במקומות שבהם עדיין לא הושלמה בניית הגדר, שעל מנת להשלים את הבנייתה דרושים עוד 22 ק"מ.
טרם הדיון סירב לענות לשאלות עיתונאים אולם אמר כי "הצעדים האלה לא כיפיים ולא נעימים גם לי כשר אוצר, אבל כל בר דעת מבין שאנחנו עושים את זה כדי לשמור על כלכלת ישראל". לדבריו, "יש משבר עולמי קשה ביותר, אפילו גרמניה בתחזית דירוג שלילי וכדי למנוע הידרדרות לתהום אנחנו מבצעים את מה שהכרחי. אנחנו היום בממשלה ממשיכים להגן על כלכלת ישראל", אמר. ואילו נתניהו הגדיר את העלאת המסים כ"צעדים מדודים": "ממשלות שלא פעלו בזמן, בנחישות ובאחריות, גרמו לנזק אדיר לאזרחים שלהן. אני לא אתן לזה לקרות, אנחנו מביאים צעדים מדודים. זה לא בלתי אפשרי אבל זה לא קל וזה דורש נחישות ואומץ לב של הנהגה אחראית. אנחנו נגבה יותר ממי שיש לו יותר ונגבה פחות ממי שיש לו פחות, אבל לא נפגע בפעולות שעשינו להורדת יוקר המחייה", אמר נתניהו.
פישר: צעדים חיוניים ואמיצים
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע בישיבה תמיכה בשטייניץ ונתניהו: "הצעדים המובאים היום לממשלה הם כואבים אבל הם כואבים פחות ממה שנצטרך לעשות בעתיד אם לא נפעל מיידית. אני רוצה להדגיש שהצעדים שראש הממשלה ושר האוצר מביאים עכשיו הם לא רק חיוניים אלא צעדים אמיצים. בקריירה שלי ראיתי מספיק ממשלות שאמרו - יש גם מחר, הבה נחכה, ומישהו אחר יטפל בזה. לטענה הזו אני אומר בפה מלא - יש צורך לטפל מייד והטיפול עכשיו הוא הצעד האחראי והאמיץ", אמר.
הנגיד התייחס בדבריו למשבר בעולם ואמר: "עלינו לראות מה קורה בעולם כולו. בארה"ב פורסמו רק בסוף השבוע האחרון נתונים על כך שהמשבר מעמיק, באירופה הכותרות רודפות האחת את השניה, ומצביעות על החמרה במצב הכלכלי. בסין הצמיחה ירדה ב-2.5% ואילו בהודו המצב יותר קשה. בברזיל שהיתה לכוכבת של אמריקה הלטינית ירדה הצמיחה ל-2%, זאת אומרת שהמצב בעולם הוא קשה ואם הצלחנו עד עכשיו זה בזכות מדיניות ועשייה נכונה, אבל עכשיו ישנה בעיה ועל הממשלה לפעול מיידית".
פישר התייחס לחלופות אפשריות ואמר כי "אפשר להגדיל את הגירעון ב-4% אבל זה נכון בתיאוריה ותחת ההנחה שקצב הצמיחה ימשיך להיות כמו שהו אבל נוכח הצמיחה בעולם ברור לנו שזה לא ריאלי. המשק שלנו תלוי בשווקים בינלאומיים ואם הצמיחה בעולם תמשיך לרדת ברור שזה ישפיע עלינו. אני חושב שנורת האזהרה נדלקה. אם המיתון ימשך ולא ננקוט מעדים נדרדר לגירעון של 5-6% וזה יכניס אותנו לקושי רציני".
ברק מתנגד ומציע חלופות
שר הביטחון אהוד ברק, הודיע הערב כי הוא ושלושת שרי העצמאות, יתנגדו להצעת האוצר לקצץ בתקציב ולהטיל מסים. ברק, פרס בפני הממשלה תפיסה מאקרו-כלכלית אחרת, שבמרכזה העיקרון כי בזמן צמיחה תפקיד הממשלה, לא להפריע ליוזמות ולתנופה של הכלכלה החופשית, להוריד חוב ולצבור יתרות ליום סגריר.
לעומת זאת במיתון עולמי מחריף והולך, תפקיד הממשלה הוא קודם כל למנוע את קריסת הרקמה האנושית והמערכות המשקיות. מדובר בבני אדם שעובדים קשה בעסקים קטנים ובינוניים, ובאנשים שנושאים על גבם את המדינה.
שר הביטחון אמר כי יש לפעול באחריות, בשיקול-דעת אך על-פי העיקרון הזה. השר ברק: "הצרה היא כי העיקרון הפשוט הזה לא מקובל על האוצר ועל חלק גדול משרי הממשלה וזה עלול להוביל לשגיאה קשה. התוצאה היא שהממשלה מחמירה את המיתון בפניו אנחנו ניצבים במקום להקל אותו. ולכן היא לא תעמוד ביעדי הגבייה שהיא מציבה כעת". כשנשאל שר הביטחון ברק מה המקורות הכספיים, הציג מספר דוגמאות: צמצום חלק מהפטורים שהיקפם היום 38 מיליארד שקל (למשל, חברות היי-טק בהרצליה פיתוח שמשלמות 8% מס), מאבק בכלכלה האפורה (150 עד 200 מיליארד שקל) וכן פיתוח פרויקטים של תשתית במשק (תחבורה, אנרגיה, מעונות לגילאים 3-6 וכו').
ברק הוסיף ואמר: "גם אם יגיעו רק לחצי מהם וייגבו מס בשיעור חצי מהמס הרגיל, יהיו למשק עוד 20 מיליארד שקל, ברור שאי-אפשר להגיע לתוצאה הזו בשנה, אך חייבים להתחיל".
מופז: האזרח הקטן שוב נאלץ לשלם בגדול
יו״ר האופוזיציה שאול מופז הגיב לגזירות הכלכליות שאושרו בישיבת הממשלה: "האזרח הקטן שוב נאלץ לשלם בגדול. ממשיך ללכת למילואים וסופר את הכסף שאין. האזרח הקטן והרזה לא יכול יותר לסחוב על גבו את הממשלה השמנה של נתניהו".
מופז הוסיף: "ממשלת ישראל פיזרה במשך שלוש שנים צ׳קים ללא כיסוי, וברגע האחרון כופה על האזרחים לכסות על המדיניות חסרת האחריות. ראש הממשלה צריך לשאול את עצמו כיצד הביא את מדינת ישראל לבור תקציבי חסר תקדים ולהסביר לאזרחי ישראל מדוע הם אלה שמשלמים על כך את המחיר. לא כך מנהלים את תקציב המדינה" הדגיש מופז: "אין לממשלה תכנית עבודה עם סדרי עדיפויות לאומיים ברורים ואם לכאורה הייתה כזו, היום ברור שהיא נכשלה כשלון חרוץ".
בתוך כך, סיעת קדימה הגישה היום בצהרים ליו"ר הכנסת בקשה לקיים דיון פגרה מיוחד (25 חתימות) בנושא הגזרות הכלכליות והפקרת הנושאים בנטל על ידי ממשלת נתניהו.
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' אומרת כי " גזרות נתניהו שאושרו היום בממשלה הן לא התרופה אלא עוד מאותה מחלה. משמעות הגזרות: העמקה קשה של הפערים בין עוני ועושר, הורדת מעמד הביניים על הבירכיים, חלוקת הטבות פרועות לאלפיון העליון, הפחתת כוח הקניה של אזרחי המדינה והאטה במשק. על הגזירות הוחלט תוך פאניקה ובלבול אך הן כולן ממשיכות את קו המדיניות העקבי של נתניהו - הכבדת עול המיסוי על העניים ומעמד הביניים, נטל מס קטן לאין שיעור על יחידים וחברות מבוססים במיוחד, והרס השרותים שנותנת המדינה לאזרחיה".