גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נטייה להעדפת המגזר הפרטי

הרי לכם כמה נתונים חמורים, הניצבים לצד ביצועי הכלכלה הישראלית המרשימים

"הורדתי מסים רבים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, "ועכשיו העליתי קצת". ואמנם, הורדות המסים הבלתי-אחראיות שלו משקפות את בעיית היסוד של המדיניות הכלכלית שהוא מנהיג שנים רבות.

מדיניות זו היא שאחראית לבור שנפער בתקציב המדינה; היא זו שיצרה חור בדלי בתקציב. יתרה מזאת, היא זו שהוציאה במהלך השנה האחרונה מאות-אלפי מוחים אל כיכרות הערים ואל רחובות הארץ. אמנם מיקוד הדיון בבור התקציבי מחויב המציאות, הוא דורש פתרונות מיידיים, אך אסור שהוא יסיח את הדעת מהבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית.

הנתונים המטרידים

אחת הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית היא החלוקה האי-שוויונית מפירותיה של הצמיחה הכלכלית שממנה נהנה המשק בשנים האחרונות.

ביצועיה של הכלכלה הישראלית בשנים אלו מרשימים: צמיחה בשיעורים גבוהים, גידול בהכנסה ליחיד, יחס סביר של חוב מול תוצר ושיעורי אבטלה נמוכים, וזאת בהשוואה למדינות מפותחות. אך למול נתונים אלה הולכים ונערמים נתונים אחרים, חמורים ביותר, המעידים על התרחבות מעגלי העוני, על פערי שכר מהגדולים בעולם המערבי, ועל גידול במספר העובדים העניים. כלומר, אלה שכניסתם לשוק העבודה אינה גואלת אותם מעוני.

הנה מקצת הנתונים המטרידים שמספקת רשות המסים:

  • מחצית מהמועסקים במשק משתכרים פחות מ-5,812 שקל ברוטו בחודש - ושכרם של 75% מהעובדים נמוך מ-10,243 שקל בחודש
  • כ-25% מהעובדים מקבלים שכר נמוך מ-3,451 שקל ברוטו בחודש - פחות משכר המינימום, שהוא כ-4,100 שקל ברוטו בחודש.
  • נתונים אלה עולים בקנה אחד עם הממצא המדאיג הקובע כי מ-2001 ועד 2010 גדל התוצר לעובד בישראל ב-9%. לעומת זאת, השכר הריאלי בשנים אלו ירד ב-3.5%.

הירידה בשכר הריאלי מקטינה באופן ניכר את כוח הקנייה של העובד. על כך יש להוסיף את המדיניות הכלכלית של הממשלה, שבבסיסה הורדת משקלה של הממשלה בתוצר, מדיניות הגורמת לנסיקה דרסטית ביוקר המחיה.

זה שנים ארוכות, ובמיוחד מ-2003 ואילך, ממשלת ישראל מחויבת להורדת המס על עבודה ועל הון, דבר המקטין באופן דרסטי את הכנסותיה, ולהורדה בהתאם של הוצאותיה לשירותים חברתיים.

כלומר, לא זו בלבד שהורדה זו פגעה באיכותם של שירותים אלה, היא העלתה באופן ניכר את החלק של מעמד הביניים ושל השכבות המוחלשות במימון שירותי הבריאות, החינוך, הדיור והרווחה שלהם הם נזקקים.

יש לזכור, כי הירידה בהוצאות הממשלה לשירותים החברתיים אינה מעידה על מפגע תקציבי שעליו אין לממשלה כל שליטה; זוהי למעשה תוצאה הכרחית ומתבקשת של המדיניות שבה היא נוקטת. מדיניות זו ששווקה לציבור תחת המטפורה של האיש השמן (המגזר הציבורי) הרכוב על גבו השחוח של האיש הרזה (המגזר הפרטי), הביאה להרס ולחורבן של השירותים החברתיים.

העלאת שיעור המס היא צעד חיובי

המסקנה מדברים אלה ברורה. בין הגורמים המרכזיים ביותר לעלייה ביוקר המחיה הוא ירידת השכר והנסיקה בעלויות הנופלות על גב העובדים, הכרוכות במימון השירותים החברתיים שלהם הם נזקקים. וכך, לא זו בלבד שיש להבטיח שכר הוגן ועדכני לעובדים, יש להגדיל באופן ניכר את המימון הציבורי של השירותים החברתיים.

יעד זה מחייב את אימוצה של מדיניות מיסוי אחרת מזו הנהוגה על-ידי ממשלת ישראל. יש להגדיל את המיסוי הישיר על בעלי השכר הגבוה במשק, יש להגדיל באופן משמעותי את מס החברות, ויש לבטל את הפטורים הרבים הניתנים ברוחב לב מופלג לחברות ולתאגידים.

יש שיאמרו שמדיניות זו תפגע בצמיחה הכלכלית. לקביעה זו אין אסמכתאות. רבות ממדינות ה-OECD, שבהן שיעורי המס הישיר גבוהים מאלה הנהוגים בישראל, מצליחות לשלב בין צמיחה כלכלית לשוויון, בין שגשוג כלכלי למימון נרחב של השירותים החברתיים על-ידי המדינה.

הנכונות של ממשלת ישראל להעלות את שיעורי המס, ולו במעט, היא כבר צעד חיובי בכיוון הנכון. אך האופן שבו היא מבקשת להתמודד עם הפער התקציבי בין הכנסותיה לבין הוצאותיה מלמד שהיא נחושה להתמיד במדיניות שתביא את המשק הישראלי אל עברי פי-פחת.

תמהיל המסים שאותו היא מבקשת לאמץ מורה על הטיה עקבית המעדיפה את האינטרסים של המגזר הפרטי על אלה של הציבור הרחב. לצד הגדלה מתונה בשיעורי המס על חברות ובעלי שכר גבוה, היא מניחה את רוב הנטל על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות, וזאת באמצעות קיצוץ תקציבי רוחבי והעלאה של שיעורי המע"מ, המצטרפים לעליות במחירי הדלק, החשמל, הסיגריות והאלכוהול.

מדיניות זו, שבמרכזה סירוב להעלות את שיעורי המס הישירים באופן משמעותי, תביא למשבר פיסקלי חמור, שכן היא תגדיל את החור בדלי; היא תגדיל באופן ניכר את הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה. יתרה מזאת, היא תעלה אף יותר את יוקר המחיה ותחריף אף יותר את הפערים בין שכבות האוכלוסייה השונות.

הכותב נמנה עם ראשי צוות המומחים המייעץ למובילי המחאה החברתית

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית