"משתלת השקם" הידועה מרחוב אבן גבירול בתל-אביב תפונה ממקומה, ומפעיליה, שידועים כפולשים לקרקע, ימסרו את שטחה לבעלי הקרקע מבלי שיקבלו על כך פיצויים - כך פסק בית משפט השלום בתל-אביב.
חברת ברכה והצלחה נכסים בתל-אביב, המחזיקה בחלק מהקרקע ברחוב אבן גבירול 130 בתל-אביב כחלק ממתחם סומייל, ומשפחת זינגר, המחזיקה בחלק נוסף בכתובת זו, הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידם של יוסף ודוד תג'ר לפינויים מהקרקע בכתובת זו.
בתביעתם ציינו חברת ברכה והצלחה נכסים ומשפחת זינגר כי יוסף ודוד תג'ר פלשו לשטח בן מאות המטרים באבן גבירול 130 בחודש נובמבר 1998, שם הקימו מבנה ללא הסכמת הבעלים וללא היתר בנייה, והפעילו במקום את "משתלת השקם".
את חברת ברכה והצלחה נכסים ייצגה בתביעה עו"ד אושרה פרוכטמן, ואילו את משפחת זינגר ייצגה עו"ד ליאן קהת.
התובעים בעלי הקרקע פנו לעיריית תל-אביב בעניין הפלישה לשטחם ובעניין בניית המבנה ללא היתר בנייה, אך לטענתם העירייה לא עשתה דבר. הם טוענים כי פלישתה של משפחת תג'ר לשטח מהווה הסגת גבול ועתרו לסילוק ידה ופינוייה מהקרקע.
יוסף ודוד תג'ר טענו להגנתם כי מדובר במבנה ישן שהוקם בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת, וסביבו חצר צמודה. בנוסף הם טענו כי הוריהם ולאחר מכן הם בעצמם מחזיקים בקרקע ברציפות, למרות שלא הציגו בבית המשפט מסמך שמאשר את זכויותיהם בקרקע.
יצויין כי במתחם סומייל קיימת תוכנית המאפשרת בניית 4 מגדלי יוקרה בני 40 קומות ו-970 דירות, וכן שטחי מסחר ומשרדים בשטח של כ-45 דונם בין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול ובן-סרוק.
דוד תג'ר הגיש לפני יותר משנתיים תביעה לקבלת זכויות במתחם סומייל, אך בית המשפט המחוזי דחה אז את תביעתו על הסף.
בתגובה לתביעת חברת ברכה והצלחה נכסים ומשפחת זינגר, טענו יוסף ודוד תג'ר כי במשך עשרות השנים שחלפו לא ניסה גורם כלשהו להגדיר את מעמדם במקום, ומנגד אף אחד לא חלק על זכותם להמשיך ולהחזיק בקרקע.
לטענתם, רוכשי הבעלות בקרקע לא פעלו במשך שנים רבות לפנות את התושבים במתחם סומייל, ובפעמים הבודדות בהן פונו תושבים, הדבר נעשה תמורת פיצוי כספי.
לטענת האחים תג'ר, קמו להם זכויות חילופיות וקנייניות בקרקע, המקנות להם את הזכות להמשיך ולהחזיק בה, בין היתר זכות לבעלות בגין התיישנות וחזקה נוגדת, זיקת הנאה, דיירות מוגנת ורשות בלתי הדירה.
בנוסף טענו האחים תג'ר כי הם לכל הפחות ברי-רשות בקרקע, וכי ביטולה של הרשות ופינויים מהקרקע צריכים להיות מותנים בתשלום פיצויים בגין ההשקעות שהשקיעו בקרקע.
בית המשפט דן בשאלה האם האחים תג'ר פלשו לקרקע או שמא הם בעלי זכויות בה; ולחילופין האם הם מחזיקים בקרקע כברי רשות, ולכן יש להתנות את פינויים בתשלום פיצויים.
בית המשפט קבע כי לאחים תג'ר אין זכויות כלשהן בקרקע - לא זכויות קנייניות ולא זכויות מעין קנייניות, וכן אינם ברי-רשות בקרקע. הם פלשו אליה בין השנים 1997 ו-1998 ומחזיקים בה כמסיגי גבול.
בנוסף קבע בית המשפט כי אין למשפחת תג'ר זכות כלשהי לקבל פיצויים עבור "השבחת" הקרקע, היות שלא הציגו כל ראיה בגין הוצאות שהוציאו. בנוסף נתן בית המשפט משקל לטענת משפחת תג'ר לפיה המשתלה איננה עסק מרוויח - היא הוקמה על מנת לספק תעסוקה ליוסף, כדי שלא ישוב להשתמש בסמים כבעבר.
על כן קבע בית המשפט כי לא ייגרם נזק כלכלי כתוצאה מסגירת המשתלה, מה שמחזק את המסקנה כי משפחת תג'ר אינה זכאית לפיצוי תמורת הפינוי.
השופט קבע אף כי יוסף ודוד תג'ר יפנו את הקרקע וימסרו את החזקה בה לחברת ברכה והצלחה נכסים ולמשפחת זינגר, וכן ישלמו להם הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל ושכר-טרחה בסכום כולל של 40 אלף שקל.