שבוע נפלא היה לאהוד. ברק. שר ביטחוננו. ראש "עצמאות". הפוליטיקאי הכי מתוחכם, יצירתי ומיומן בזירת השוורים המקומית. הזחיחות הפרמננטית בפניו, הזלזול הזעיר באד עדשות משקפיו, הציניות בקצות שפתיו והצילום השובב, הנפלא והמבריק של אלברט איינשטיין, שתמיד בולט מאחורי כיסאו בלשכה - הצדיקו את עצמם השבוע. כל יום. כל שעה.
הממדים הפוליטיים, המדיניים, הביטחוניים, החברתיים והכלכליים שתפס ברק השבוע, השאירו את האחרים כגמדים זעירים ומבולבלים. אילו רק יכול היה לשכפל את השבוע הזה שוב ושוב...
החגיגה נפתחה ביום ה' שעבר. עורך "הארץ", אלוף בן, נשפך כך: ".. יש רק מנהיג אחד בזירה הפוליטית היכול להוביל את המחנה לניצחון על נתניהו, וזהו אהוד ברק. רק הוא מצויד ברקורד מדיני וביטחוני עשיר, במיצוב של גנרל ביטחוניסט..." והוסיף: "ברק חושב שנתניהו הוא מנהיג חלש ומשותק, הדורך במקום ומחפש כבשבשבת את מה שהציבור רוצה לשמוע".
באותו היום יצאה בת קול מלשכת ברק; יועץ התקשורת ברק סרי, לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שלח מכתב למערכת: "שר הביטחון אהוד ברק מעולם לא אמר כי בנימין נתניהו הוא מנהיג חלש ומשותק, הדורך במקום ומחפש כבשבשבת את מה שהציבור רוצה לשמוע..."
למה רץ היועץ ובחצי התנצלות מיחזר את הגיגי העורך? את התשובה אפשר למצוא, או שלא, אתמול, ד', בטור של בן כספית ב"מעריב": "מאמר כזה לא צומח על העצים סתם. הוא בא בעקבות תדרוכים ושיחות, ובלשכת נתניהו יודעים לקרוא מאמרים ויודעים לזהות חתרנים כשנתקלים בהם..."
בקיצור, מספרים שראש הממשלה נתניהו, החבר הכי טוב, הגב הפוליטי, המשענת, העריך שהדברים נגדו נשתלו על ידי מאן דהוא הקרוב לעורו של ברק, ודרש תיקון.
האם נתניהו היה מרוצה מ"התיקון" שקיבל? לא בטוח. "הרי גם ביבי יודע שברק יכול להיות נחש הצפע במיטתו - אבל הוא צריך אותו לצדו, ולו רק בשביל שיהיה לו עם מי לדבר על איראן", אומר מקורב לנתניהו. בין לבין, תוך הזגזוג עם קדימה והקיצוץ התקציבי, יורד נתניהו לתחתיות הסקרים - ומי שמרוויח זה ברק.
בין לבין חגגו שועי ארץ את ביקור מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב. בעוד נהרי ריר נוזלים משפתי האחרים - הקפיד ברק להפגין עצמאות בינלאומית. התראיין לסי.אן אן, הגדיר את הממשל של ברק אובמה כ"ממשל שהפגין את התמיכה הרבה ביותר בביטחון ישראלי", וקיבל ממנו צ'ופר: תוספת 70 מיליון דולר למערכת יירוט טילים.
מה יצא לנתניהו? עוד הבטחה ריקה של מועמד שיעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. עם לאון פאנטה, שר ההגנה האמריקני, שהגיע מיד אחרי שרומני נסע - ברק דווקא התחבק.
ניצח את שטייניץ
ואז, באופן הכי בלתי צפוי, מקבל ברק לידיו, ידיו בלבד, את עתיד ה"שוויון", ה"פראיירים" ושירות חרדים בצבא. הכול פטפטו, תכננו, פסקו והתקוטטו, אבל הוא זכה בחבילה הגדולה. "חוק שירות ביטחון - התשמ"ו 1986", שחוזר להיות תקף מאתמול, ד', נותן לשר הביטחון את כל הסמכויות של הסדרת הוראות הגיוס לצה"ל ושירות המילואים.
הוא רוצה לנצל את הזדמנות חייו לסדר חברתי חדש: מנחה את צה"ל להגיש לו תוך 30 יום "מתווה להגברת השוויון בנטל, תוך התחשבות בצורכי הפרט כפרט ולא כקולקטיב, שמירה על ערכי שוויון, איזון ערכים ומידתיות". משיח.. משיח... משיח... יה בה יה בה בה.
השבוע הפך גם לכוכב-על כלכלי; על חשבון נתניהו ותוך השפלת יובל שטייניץ. אחרי שאלה החליטו על קיצוצים כוללים במשרדים, הצביעו ברק ונעריו נגד. שטייניץ איבד עשתונות ו"העניש" את ברק בקיצוץ 100 מיליון מהביטחון.
ברק אמר "קשה לראות בשטייניץ סמל היציבות הנפשית", ולמחרת, ד', הוא ניצח בענק. סידר לעצמו ביטול מלא בקיצוץ, סידר משהו גם לשלום (שמחון. תמ"ת), טיפה לאורית (נוקד. חקלאות) וגם ל"סיני" (מתן וילנאי, העורף. השגריר העתידי בסין).
ועיקר העיקרים: הוא הזיז את נתניהו מהמוקד ונתן בממשלה נאום כלכלי. משנה סדורה, ברורה, מבוססת, בין היתר גם על ספרים שסטנלי פישר כתב. וסיים בערך כך: אני חושב אחרת, אני לומד, אני מתייעץ, יש לי אומץ להתמודד ואני גם מנוסה, יודע שיש תן וקח.
דעו לכם, שכל מה שאמרתי לביבי בעבר בוצע, בדחייה של תשעה חודשים. וזה גם מה שיקרה עכשיו... מה שאני אומר לכם היום תצטרכו לקבל בעוד כמה חודשים...
stella-k@globes.co.il