"כל אחד עושה מה שהוא רוצה", מתריס אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ וראש האגף לקבלנות חוזית בהתאחדות. "לפי חוק המכרזים, עלות מכרז צריכה להיות גזורה מעלות הפקת המסמך. בפועל, המצב הזוי: כל גוף קובע לעצמו כמה כסף לגבות על מסמכי המכרז. עושים עלינו קופה. קבלן זוכה במכרז אחד מתוך 15 שהוא ניגש אליהם. זו הוצאה גדולה, וזה עוד לפני הערבויות שמבקשים מהמציעים להגיש. נוצר מצב שיש מכרזים שרק קבלנים גדולים וחזקים יכולים לגשת אליהם".
כשקבלן או יזם ניגשים למכרז, עליהם לרכוש את מסמכי המכרז הנמסרים כחוברת, דיסק, או קובץ שמורידים באינטרנט. כיום אין כללים ברורים בנוגע לעלויות המסמכים, וכך קורה שעלות מסמכי מכרז וזכות ההשתתפות בו מגיעות לעשרות אלפי שקלים.
עו"ד מתן בן שאול, שותף במשרד עו"ד יהודה רווה, מזכיר כי "דמי ההשתתפות לא נועדו להעשיר את קופת המזמין, וחייב שיהא קשר בין עלות הפקת המכרז לבין גובה התשלום". הוא מזהיר שגביית דמי השתתפות בסכומים גבוהים "עלולה להיחשב בלתי סבירה ואף נגועה בחוסר חוקיות".
אילן מרדכי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף קבלני התשתיות, טוען שמזמיני העבודות זיהו במכרזים "פוטנציאל להגדלת ההכנסות", כדבריו, "והסכומים גבוהים פשוט בגלל שהם יכולים ואין חוק שיגביל אותם. 20 משתתפים במכרז שעלויות ההגשה שלו 20 אלף שקל, יכניסו 400 אלף שקל לקופת הגוף המזמין - זה לא סכום העלות של הכנת המסמכים למכרז. במכרזים קטנים, שעלות הכנת המסמכים בהם שולית, סכומי רכישת המסמכים לפעמים גבוהים עד אבסורד, ללא כל פרופורציה להיקף המכרז".
לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל רגבים המתמחה במבני ציבור, "העלויות הללו מונעות מחברות קטנות ובינוניות אפשרות לקחת חלק במכרז".
בנובמבר 2011 שלח דוד שחף, סמנכ"ל אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות, מכתב למשרד השיכון שבו מחה על אינפלציית העלויות במכרזי המשרד, שהתייקרו בנובמבר מ-500 שקל ל-2,000 ו-3,000 שקל. "העלות האמיתית צריכה להיות לפחות 2,000 שקל עבור מכרז שאומדן הביצוע שלו פחות מ-5 מיליון שקל ו-3,000 שקל עבור היתר", השיבו במשרד השיכון.
במשרד גם הדגישו כי "לפני ההתייקרות ספג המשרד את כל העלויות בגין מכירת המכרזים תמורת 500 שקל בלבד, סכום שאינו מתקרב ואינו משקף כלל את ההוצאות האמיתיות".
20 אלף ש' למסמך
תשובה זו לא ריפתה את ידי הקבלנים ובכוונתם להמשיך ולפעול להורדת הסכומים. בהתאחדות מנסים לפעול בנפרד מול כל דרישה שלדעתם היא מופרזת: "איך קבלן אמור לתמחר את העלות המצטברת הזו בשוטף?", שואל גרין.
"אולי צריך להחליט שמי שניגש למכרז ישלם סכום מסוים והעלויות הגבוהות יוטלו על הזוכה, ואולי צריך לתקן את חוק חובת מכרזים ולחדד את הסעיף שמתייחס לעלות מסמכי המכרז. מה שכתוב שם זה תיאור של מה שצריך להיות הסכום - אבל לא נוקבים בסכומים. במקרים הקיצוניים של מסמכי מכרז שעולים עשרות אלפי שקלים, אולי נשקול פנייה לבית המשפט".
גם אם נקבל את ההסבר של משרד השיכון בנוגע לעלות מסמכי המכרז, אי אפשר להתעלם מכך שעלות זו מוכפלת במספר הניגשים, שאינו ידוע מראש, מה שמעניק למשרד סכום נאה שללא ספק מכסה את ההוצאות שמרביתן משותפות ואינן תלויות במספר הניגשים.
ההסבר של משרד השיכון גם מדליק נורות אדומות לגבי מחירים גבוהים בהרבה שדורשים גופים אחרים.
כך למשל, במכרז שפרסמה עיריית אור יהודה לפיתוח גן התשעה בעיר עמד מחיר ההשתתפות ורכישת מסמכי המכרז על לא פחות מ-20 אלף שקל. קבלנים שהופתעו מהסכום הגבוה פנו להתאחדות וזו שלחה מכתב לדוד יוסף, ראש עיריית אור יהודה, במחאה על הסכום ה"חריג ומוגזם בכל קנה מידה". כתוצאה מכך, עודכן המכרז ודמי ההשתתפות קוצצו לחצי.
דוגמא נוספת היא מכרז שהוציאה לאחרונה החברה הכלכלית בראשל"צ לבניית בית ספר בשכונת גני ראשון צפון. מחיר קניית המסמכים, אומר צרפתי, הוא 8,120 שקל, ונוסף לכך יש להפקיד ערבות בסך 650 אלף שקל, שעלות המימון שלה מגיע ל-10,000 שקל (לשלושה חודשים). כמו כן יש ליזם הוצאות בגין עבודת מהנדס ועבודה משרדית שמסתכמות ב-12 אלף שקל. כלומר, הקבלן מוציא כ-30 אלף שקל על פרויקט שאין לו ביטחון שיקבל.
צרפתי: "העלות הגבוהה פוגעת בתחרות. קבלנים קטנים ובינוניים נאלצים להגביל את מספר המכרזים שבהם ישתתפו ובכך להפסיד עבודה. לדעתי, חשוב לעודד מכרזים בעלות השתתפות נמוכה כדי לתמרץ חברות קטנות ובינוניות לקחת חלק. כך למשל, נוהגים לעשות במשרד הביטחון שם גובים דמי השתתפות כוללים בסך 500 שקל, בלי קשר להיקף המכרז".
תעריף חברת חשמל
"זה לא תמיד היה ככה אבל זה דבר שהולך ותופס תאוצה וזה נגד כל היגיון", אומר גרין: "פעם היינו באים למשרדי הגוף שמפרסם את המכרז ומקבלים ארגזים מלאים בניירת ותוכניות. היום מדובר בחוברות מכרז שזמינות במייל ואת ההדפסה, גם של כל התוכניות, אנחנו צריכים לעשות ומשלמים על זה בנפרד. הטכנולוגיה רק התפתחה וזה היה אמור להוריד עלויות, אבל המחירים רק עולים. פשוט עושים קופה על הקבלנים והיזמים".
יזהר מרדר, עורך "ערוץ הקבלן" המרכז פרסומי מכרזים מכל הארץ, מציין כי בדרך כלל רשויות וגופים קובעים את מחיר המסמכים של המכרזים, כפונקציה של היקף הפרויקט - ככל שהעלות גבוהה יותר, כך היקף הפרויקט גדול יותר.
ההצלחה של הקבלנים בהורדת המחיר של מסמכי המכרז באור יהודה היא טיפה בים, אומרים בהתאחדות, ומסבירים שטווח המחירים מגוון למדי וכל גוף ורשות מרשים לעצמם לקבוע לחוברות המדוברות מחירים שונים.
להלן כמה דוגמאות: במכרז שפרסמה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ל"בנייה ושיפוץ של מבנים קטנים" נדרשו הניגשים למכרז לרכוש את המסמכים ב-5,000 שקל. במכרז שפרסמה החברה לפיתוח אשדוד לבניית בית האמנים בעיר מחיר מסמכי המכרז עמד על 12.5 אלף שקל ובמכרז שפרסמה החברה הלאומית לדרכים לכביש 65 צומת מסד קדרים בשיטת תכנון-ביצוע נדרשים הקבלנים הניגשים לשלם לא פחות מ-20 אלף שקל.
אבל מתברר שיש גם גופים שגובים מחיר נמוך וקבוע עבור כל המכרזים שלהם. "חברת החשמל מחלקת את התשלום לסכום של 50 שקל עבור המסמכים ועוד 250 שקל נוספים רק למי שמגיש הצעה", מסביר מרדר, ומעלה דוגמא נוספת: "עלות כל המכרזים של קרן קיימת בישראל עומדת על 300 שקל, ללא שינוי הנובע מגודל ומהות הפרויקט".