"אני מאמינה שגברים ונשים בקהל לא יראו אותו מחזה, וזה חלק גדול מקסם הדמות שאותה אני מגלמת. בסיפור על אחווה גברית בחורה המסכסכת בין שני חברים אף פעם לא תצא טוב, גם אם בפועל היא לא עשתה משהו רע", כך מתארת רויטל זלצמן את יערה, נערת החלומות הבלתי-מושגת שאותה היא מגלמת במחזה החדש "משאלה אחת ימינה". את המחזה שכתבה דפנה אנגל על-פי רב-המכר מאת אשכול נבו, ביים גלעד קמחי עבור קבוצת צעירי תיאטרון בית לסין.
"זה ניסיון ראשון שלנו לעשות תיאטרון עלילתי-דרמטי נטו", מוסיפה זלצמן, "לא מחזמר, לא קברט ולא קומדיה מטורפת, והאמת שכבר הייתי להוטה על דמות אנושית כמו יערה, שיש לה מהלכים ומניעים שאני מזדהה איתם גם בחיים האישיים שלי. זה למרות שעד תחילת החזרות לא ידעתי אם התפקיד אכן שלי".
"משאלה אחת ימינה" הוא סיפור על חברות שהחלה בתיכון, המשיכה בצבא ושרדה לתוך אמצע החיים של רביעייה, שכל אחד מחבריה מייצג אב טיפוס גברי שונה. יובל (נדב נייטס) הוא הרומנטיקן המיוסר והתלוש, יואב (המכונה "צ'רצ'יל") הוא המנהיג הכריזמטי, אופיר (ידידיה ויטל) הוא הקרייריסט העובר מהפך רוחני ועמיחי (יניב לוי) הוא איש המשפחה המרובע והשמרן. ביחד ולחוד הם מנסים לשרוד אהבות, פרידות, קרע ומוות, ובין השאר גם את יערה - הנערה שבה מתאהב יובל עד כלות, אך היא נפרדת ממנו לטובת חברו הטוב צ'רצ'יל. אגב, מתברר שזלצמן היא בעלת מניות עיקרית בעיבוד לבמה של הספר.
"קראתי אותו לפני שלוש שנים והתאהבתי בכתיבה של אשכול נבו", היא משחזרת. "לפני שנה, גלעד קמחי קרא ספר אחר של אשכול, 'נוילנד'. המלצתי לו על 'משאלה אחת ימינה', ובסופו של דבר קניתי לו את הספר כמתנת יום הולדת ומשם הפרויקט התחיל להתגלגל".
- אשכול נבו היה מעורב בחזרות?
"לא. דפנה אנגל וגלעד עבדו על כתיבת המחזה, ואשכול הגיע לחזרה רק בשלב מתקדם של העבודה וזה היה יום מלחיץ לכולנו. אלו דמויות שהוא כתב, ופתאום הן הופכות מולו לאנשים בשר ודם על במה. "זו הייתה הקלה גדולה כשהוא אהב מה שעשינו כי הרבה חלקים במחזה שונים מהספר, כולל הסוף ומה שקורה בין יערה ויובל על הבמה לעומת המקור".
המסגרת הנכונה
זלצמן גדלה בדרום על קו ערד (שם התגוררה) ובאר-שבע (שבה למדה בלט עד גיל 14), סיימה את בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי וזכתה לחשיפה כלל-ארצית ראשונה כשזכתה בריאליטי הכושל "גריז" בערוץ 2. תפקיד ראשי במחזמר לא יצא לה מזה, אבל במהלך חודשי הצילומים והחזרות נחשפו כישוריה לציפי פינס, המנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית לסין שהייתה אחת השופטות. בסיום ההפקה, ליהקה פינס את זלצמן וגלעד קמחי לקבוצת צעירי התיאטרון שהקימה. מאז רויטל זלצמן מופיעה ללא הפסקה ("ברודווי פינת פרישמן", "חלום של לילה בליל קיץ", "מנדרגולה", "אחים בדם"), כאשר במקביל היא מרבה לדבב סרטים (בימים אלה שרה בעיבוד העברי ללהיט האנימציה "אמיצה") ומגבשת חומרים לאלבום בכורה ("אני כותבת ומלחינה, ויש לי קו מוזיקלי מגובש, אבל הטקסטים עדיין תוקעים אותי כי אני פרפקציוניסטית בטירוף במילה הכתובה").
- קבוצת הצעירים היא אמנם חממה מפרה, אבל את רואה את היום שאחרי?
"הילה זיתון, גלעד קמחי ואני מרכיבים את הגרעין שהתחיל בהפקה הראשונה של הקבוצה. השאר הצטרפו בהמשך, חלק עזבו. גלעד מצליח בחוכמה ובהמון רגישות לתת לכל אחד הזדמנות לבלוט לא על חשבון האחרים. מצד שני, יש בכל שחקן חלום לשאת על כתפיו הצגה שבסיומה קהל אומר: 'בזכותו זה עבד'. זה יקרה לי, אני בטוחה".