גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להיט אצל הסטודנטים למשפטים: התמחות במשפט מסחרי

מסקר שערכה קודקס בקרב בוגרי משפטים עולה כי 39% מעדיפים להתמחות בתחום המסחרי, 25% במגזר הציבורי ו-10% בפלילים ■ הכי פחות מבוקשים: דיני עבודה וקניין רוחני ■ 71% מעדיפים להתמחות במשרד גדול או גדול מאוד

פגרת הקיץ של בתי המשפט נמצאת בעיצומה, ועורכי דין רבים נמצאים בחופשות בארץ ובחו"ל. גם סטודנטים למשפטים שהשלימו את לימודיהם ועומדים להתחיל בחודש הבא, בספטמבר, את שנת ההתמחות במשרדי עריכת הדין, בחברות שונות ובמגזר הציבורי, נמצאים בתקופה זאת בחופשה שלפני היציאה לדרך הארוכה של הקריירה המקצועית.

אלפי סטודנטים למשפטים יוצאים מדי שנה אל השוק המשפטי הרווי, ומשתלבים במשרדים במגוון רחב של התמחויות הנפרסות על פני תתי-תחומים שונים. רובם מודעים לכך כי לבחירת תחום ההתמחות יש השפעה מכרעת על עתידם המקצועי כעורכי דין.

זאת, בין היתר, משום שהתחום שבו יתמקצעו יהיה כמעט הבלעדי שבו יצברו ידע וניסיון מעמיקים. אך חשוב מכך, המעבר בין תחומים לאחר ההסמכה כעורכי דין היא נמוכה יחסית, והמעסיקים בענף המשפט יעדיפו לגייס לשורותיהם עורך דין שצבר ניסיון רלבנטי בתחום המיועד, במסגרת התמחותו, על פני עורך דין שמעוניין לבצע שינוי, אפילו אם הוא נערך בשלב מוקדם כזה.

תחום שיתאים לטווח הארוך

חברת קודקס, חברת ההשמה למשפטנים, אספה וניתחה נתונים מקיפים אודות הרצונות של סטודנטים למשפטים בנוגע לתקופת התמחותם. זאת, באמצעות מאות ראיונות שערכה בחודשים האחרונים עם סטודנטים למשפטים.

מנתוני קודקס עולה כי תחומי ההתמחות המבוקשים ביותר אצל הסטודנטים כיום הם משפט אזרחי ומשפט מסחרי. 39% מקרב מאות הסטודנטים למשפטים שהתראיינו בקודקס העדיפו להתמחות בתחום המסחרי במשרדי עריכת הדין. 25% מהסטודנטים רצו להתמחות במגזר הציבורי (ללא שהצביעו על תחום התמחות ספציפי). 10% מהסטודנטים ביקשו להתמחות בתחום הפלילי; 8% בדיני משפחה; 5% בנזיקין; 5% בשוק ההון; ו-4% בנדל"ן.

תחומי ההתמחות הפחות מבוקשים בקרב הסטודנטים למשפטים הם דיני עבודה וקניין רוחני. רק 2% מהסטודנטים שרואיינו בקודקס הצביעו על כל אחד מהתחומים הללו כתחום שבו ירצו להתמחות.

נתון נוסף שבדקה קודקס אצל הסטודנטים למשפטים היה - באיזה סוג משרד שואפים להתמחות הסטודנטים שמבקשים להתמחות במגזר הפרטי. מהנתונים עולה כי 71% מהסטודנטים מעדיפים להתמחות במשרד גדול או גדול מאוד. רק 5% העדיפו משרד קטן, ו-24% ענו שעבורם "הגודל לא קובע".

ואיך הדברים מתבטאים מעשית "בשטח"? לדברי השותפה האחראית על המתמחים במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, הגדול בישראל, עו"ד לימור שופמן, "ניסיון הפירמה לאורך השנים מראה כי תחומי העיסוק המבוקשים על-ידי הסטודנטים המגיעים לראיון להתמחות בפירמה הם תחומי הליבה של הפעילות המשפטית במשרד - שוק ההון, משפט מסחרי (עסקאות), ליטיגציה ונדל"ן. לצד אלה אני יכולה להצביע על מגמה הולכת וגוברת של עניין בתחום המסים ובתחומי מימון, אנרגיה ותשתיות".

לא מכירים לעומק את התחומים

גם לדברי השותף במשרד עמית, פולק, מטלון, עו"ד דניאל מרכוס, התחומים המבוקשים ביותר במשרדו הם התחום המסחרי ותחום ההיי-טק, ולצדם, באופן מסורתי, תחום הליטיגציה.

לדבריו, "הסטודנטים למשפטים שמתראיינים אצלנו מנסים לבחור באפשרות שתהיה הנכונה ביותר עבורם לטווח הארוך. כלומר, לבחור תחום התמחות שבו הסיכויים שיצליחו ויישארו עורכי דין גבוהים ככל הניתן, וכן לבחור בתחום שישרת אותם בצורה הכי טובה גם מעבר לשנת ההתמחות".

מנכ"לית קודקס, אלינור מור-סיטבון, מציינת כי מהראיונות שערכה קודקס בשנה החולפת עם סטודנטים למשפטים עולה כי רובם אינם מכירים באופן מעמיק את התחומים שבהם הם עתידים להתמחות.

"חלק הארי מהסטודנטים הביעו רצון עז לקבל מידע מקיף אודות הפרקטיקה המשפטית ולהיחשף באופן מעמיק למגוון תחומי ההתמחות", היא אומרת.

לדבריה, סטודנטים דורשי התמחות אינם יודעים לבצע הבחנה מקיפה דיה של האפשרויות שעומדות בפניהם. "סטודנטים שהיו מעוניינים להתמחות במגזר הפרטי העידו כי הם אינם מכירים את תחומי ההתמחות המרכזיים במשרדי עורכי הדין, בעוד שסטודנטים המעוניינים להתמחות במגזר הציבורי העידו כי אינם מבינים באמת מה כוללת העבודה בפרקליטות ובמה היא שונה מהעבודה בסנגוריה".

עו"ד מרכוס ציין כי משרדו (עמית, פולק, מטלון) מתקשה בגיוס של סטודנטים להתמחות בתחומי נישה, שהם פחות מכירים. "כך למשל, לא כל הסטודנטים לומדים דיני עבודה לפני הליך הגיוס להתמחות שנעשה בשנה השנייה ללימודים, ולכן הם לא יודעים אם מדובר בתחום שבו הם מעוניינים לעסוק. כמו כן, נראה כי הסטודנטים מעדיפים על-פי רוב לבחור בתחום רחב יחסית, על מנת לשמור אפשרויות פתוחות ככל הניתן להמשך הדרך".

תחומי התמחות

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

ירידות בוול סטריט; המניה שמזנקת לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה יורדות על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט רושמים עליות ● הביטקוין צונח ונסחר סביב 84 אלף דולר

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

משטרת ישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

לפנות בוקר: עשרות עצורים בפשיטה על ארגוני פרוטקשן

המשטרה פשטה לפנות בוקר על עשרות יעדים של ארגוני הפשיעה חרירי ואבו לטיף, אשר חלק מהעומדים בראשם כבר מרצים עונשי מאסר ● עשרות חשודים נעצרו, כולל בשטחים

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה