המרדף שמנהלות הרשויות בארה"ב ובאירופה אחרי מעלימי מס גובה מחיר כבד מהבנקים בשווייץ, וסכנת "מוות איטי" מרחפת מעליהם, אומרים בנקאים ומשקיעים, מאחר שהמרדף הזה גורם בריחת נכסים משווייץ. כדי להציל את עצמם, עליהם למשוך לקוחות אמידים ממדינות מתעוררות.
תושבי מערב אירופה עלולים למשוך 135 מיליארד פרנק (139 מיליארד דולר), 15% מהחזקותיהם בבנקים בשווייץ, אומר הרברט הנזל מבנק קאפ ג'מיני. בנק סראזין דיווח בשבוע שעבר שלקוחות פרטיים משכו 3 מיליארד פרנק מאתרים בשווייץ בשנה שהסתיימה בסוף יוני.
תם עידן הכסף השחור
שווייץ בנתה את מרכז ההון הזר הגדול בעולם בעידן "הכסף השחור", שהסתיים עם תביעת ארה"ב את בנק UBS לפני שלוש שנים. לקוחות אמריקנים ואירופאים רבים המשלמים עמלות גבוהות מושכים כספים בשעה שהמרדף אחרי מעלימי מס במדינות המוצא שלהם מתרחב. להערכת מנכ"ל חברת Vontobel Holding, זינו שטאוב, המגמה הזאת תגרום להיעלמות של עד 100 בנקים שווייציים.
"זה לא יהיה מפץ גדול, אלא שחיקה הדרגתית, מפני שמדינות רבות מכריזות על חנינה למעלימי מס שיחזירו את כספם, והלקוחות שלנו יוצאים מהארון ומצהירים על הונם", אומר פרנסואה רייל, מנכ"ל Reyl Group מז'נבה, המנהלת נכסים בהיקף של 5.5 מיליארד פרנק. "הבנקים שלא יוכלו להתאים את עצמם למצב החדש ימותו לאט-לאט".
כמה בנקים נמצאים כבר כעת בלחץ. EFG אינטרנשיונל, הבנק השווייצי שבשליטת המיליארדר ספיירו לאציס, דיווח בחודש שעבר על פדיונות מוגדלים של לקוחות אירופאים במחצית הראשונה של השנה. כספים חדשים מלקוחות פרטיים שגייס בנק Vontobel צנחו במחצית השנה ב-86% בהשוואה לשנה הקודמת, ל-100 מיליון פרנק בלבד.
שווייץ אימצה את חוקי החשאיות הבנקאית שלה ב-1934, אחרי שבנקאים בחברת באזלר הנדלסבנק נעצרו בפריז, שנתיים קודם לכן, באשמת סיוע בהעלמת מס ללקוחות צרפתים עשירים. ב-75 השנים הבאות, ריכזה שווייץ שליש מההון העולמי שהופקד במדינות זרות (שוק ה-offshore). כל זאת עד שהממשל האמריקני תבע את בנק UBS הענק, ב-19 בפברואר 2009, ואילץ אותו לחשוף את פרטיהם של 52 אלף לקוחות אמריקנים שהסתירו על פי החשד נכסים לא מוצהרים בחשבונות בשווייץ.
חמישה ימים אחרי הגשת אותה תביעה אמר איבן פיקטה, השותף-מנהל אז של חברת ניהול ההון הגדולה בז'נבה, Pictet & Cie, לעיתון מקומי שהבנקאות בשווייץ תתכווץ במחצית אם המדינה תיטוש את חוקי החשאיות הבנקאית שלה.
כעבור שלוש שנים אמר ריימונד בר, יו"ר של כבוד בקבוצת יוליוס בר, ש"הסודיות הבנקאית, כפי שאנחנו הכרנו אותה, היא היסטוריה".
אחד משלושה בנקים ייעלם
לפחות אחד מכל שלושה בנקים במדינה ייעלם או יתמזג עם אחרים בחמש השנים הבאות, מפני שהעמלות לא יפצו על הגידול בעלויות הרגולציה ותנאי השוק הקשים, אמר המנכ"ל שטאוב מ-Vontobel לעיתון "האנדלסצייטונג" החודש.
מספר הבנקים הזרים הפועלים בשווייץ ירד בשנה שעברה מ-154 ל-145, לפי התאחדות הבנקים הזרים במדינה. בסוף 2011 פעלו בשווייץ 312 בנקים, לפי איגוד הבנקאים הארצי.
פיקדונות חדשים של יחידים באירופה אינם מפצים על יציאת ההון מהמדינה ב-12 החודשים האחרונים, מסר בנק סראזין מבאזל ב-30 ביולי, כאשר דיווח על ירידה של 27% ברווח החצי-שנתי שלו. סראזין, המפעיל שישה סניפים בגרמניה, מיישם מדיניות שנועדה להבטיח שכל לקוחותיו לא יהיו עברייני מס במדינותיהם בסוף שנה זו.
עד שליש מההון הפרטי המנוהל בשווייץ, בסך 3 טריליון דולר, עלול להיות בלתי מוצהר ונמצא בסכנת חשיפה מצד גובי מס זרים, אמר בנדיקט הנטש, יו"ר Banque Benedict Hentsch מז'נבה. אחרים סבורים שהנתון הזה מוגזם, וכי שיעור ההון הלא מוצהר קרוב יותר ל-15%. UBS העריך בנובמבר 2011 ש-30 מיליארד פרנק מצויים בסכנה בעקבות שינוי תקנות המס החלות על לקוחות אירופאים שאינם מתגוררים בשווייץ.
שולי הרווח נשחקים
יוליוס בר, סראזין ובנקים אחרים בשווייץ משקיעים כעת ברשתות סניפים ברחבי אירופה כדי לשמור על הלקוחות האירופאים שמחזירים כספים משווייץ. אך עלויות העמידה ברגולציה המקומית, בתוספת התחרות עם הבנקים המקומיים, שוחקים את שולי הרווח מהלקוחות הללו.
"מפולת של שינויי חקיקה ורגולציה" באירופה ובארה"ב, וקושי בחדירה לשווקים חדשים, עלולים לגרום למחיקה של 15% עד 30% מהמשרות בתעשיית ניהול הנכסים בשווייץ, העריך ניקולאס פיקטה, השותף המנהל של Pictet & Cie.