חמישה מ-411 רואי החשבון השכירים בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן-PwC Israel קיבלו מהמשרד מתנה לרגל השנה העברית החדשה - לא בדמות שי לחג או בונוס חד-פעמי, אלא על-ידי שדרוג מעמדם וצירופם ל-55 השותפים בפירמה.
השותפים החדשים הם: רו"ח נטע צרויה-חשאי (36), מנכ"לית חברת הנאמנויות של הפירמה; רו"ח אריק בן-ישי (38), שותף במחלקת מסים; רו"ח איתן זמיר (35), המתמחה בתחום הביקורת; רו"ח הילי קרייזלר (37), שותפה בקבוצת הייעוץ; ורו"ח שלום סופר (34), המתמחה בהערכות שווי ונמנה עם שותפי קבוצת הייעוץ של הפירמה.
לדברי רו"ח אבי ברגר, יו"ר פירמת רואי החשבון PwC Israel, קידום השותפים בפירמה מתבסס, בראש ובראשונה, על רמתם המקצועית והאישית של העובדים.
"רמתם הגבוהה של רואי החשבון היא סם החיים שלנו. ככל שנוכל להוסיף ולצרף אנשים איכותיים לשורותינו, נוסיף ערך בשירות שאנו מעניקים ללקוחותינו. אנו מצרפים לשותפות את אלה שבסופו של יום יתקדמו למעמד של יועצים, שדעתם נחשבת בקרב הלקוחות, על כל המשתמע מכך".
בשנים האחרונות רשמה פירמת רואי החשבון PWC עלייה קבועה במספר רואי החשבון המועסקים בה. היא מדורגת בקרב ה'ביג-5' (במקום השני או השלישי, תלוי בפרמטר המרכזי בדירוג) ונמנית עם הפירמות המובילות בארץ מבחינת מצבת הלקוחות שלה, מספר החברות הציבוריות שהיא מבקרת ועוד.
מקום גם למשרדים קטנים
רו"ח ברגר מסביר כי "מגמת הצמיחה מונעת בראש ובראשונה מהרחבת שירותי הביקורת. זהו לב הפעילות של PwC Israel. מעבר לכך, אנו מרחיבים שירותים נוספים דוגמת ליווי עסקאות, ייעוץ כלכלי בתחומים שונים, ייעוץ מס ופיתוח מסיבי של שירותי ה-IT וה-Cyber Security, הכול מתוך הבנה כי הקשר ביניהם לבין ניהול פיננסי, ביקורת וניהול סיכונים הפך בלתי נפרד בעידן הנוכחי".
לשאלה איזו חשיבות הוא מייחס למיקום הפירמה בקרב 5 פירמות רואי החשבון המובילות בארץ, ה'ביג-5', משיב ברגר: "הקריטריון המוביל לדעתי, אם רוצים לדרג את 'הביג-4' (ברגר מתנגד למונח 'ביג-5' ומתייחס תמיד ל-4 הפירמות הגדולות ולא לחמישייה, א' ל"ו), הוא מחזור ההכנסות. פירמות ראיית החשבון לא מדורגות באופן הזה כיום, כך שבמידה רבה הדירוג מאבד מערכו.
"ההבדל העיקרי בין 'הביג-4' לבין יתר המשרדים הוא ביכולת לספק מגוון רחב של שירותים תחת קורת-גג אחת, בכל נקודה על פני הגלובוס - תוצאה ישירה של השתייכות לרשתות הפרושות בכל רחבי העולם. כיום אפילו יזמים בתחילת דרכם פוזלים לשווקים זרים וזקוקים לליווי הרלוונטי לשווקים אלה".
אך למרות היכולות שמפגינות הפירמות הגדולות, לדבריו, בשוק יש גם מקום של כבוד למשרדים הקטנים והבינוניים. "תמיד יש מקום למשרדים הללו, לצד המשרדים הגדולים הבינלאומיים. בישראל הדברים נכונים שבעתיים, מאחר שכל חברה, בלי קשר לגודלה, מבוקרת על דוחותיה הכספיים ועל דוחותיה לצורכי מס".
- בקרב סטודנטים למשפטים נשמעות כיום תלונות רבות על שאינם מצליחים למצוא מקום התמחות במשרדים הגדולים. אתה חש בעודף היצע?
ברגר: "השוק מתנהל לפי כללי הכלכלה. נראה כי יש כרגע עודף היצע. סביר להניח כי ברגע שהצעירים הנמצאים בצמתי ההחלטה יבינו שיש קושי בהשגת מקום עבודה או התמחות, מספר הסטודנטים, כמו גם כמות המוסדות ללימוד ראיית חשבון, יותאמו. ראיית חשבון הוא מקצוע אטרקטיבי, אין ספק שמדובר במקצוע המהווה הכנה טובה לקריירה מוצלחת".
- האם מתמחה שאינו מצליח להתברג אל ה'ביג-5' נמצא בעמדת נחיתות?
ברגר: "התמחות ב'ביג-4' יכולה להוות יתרון, למי שחפץ במסלול קריירה מסוים, הקשור בדרך-כלל בחברות רב-לאומיות ובנושאים גלובליים. עם זאת, אני לא בטוח שהתמחות במשרד שאיננו 'ביג-4' יכולה להיחשב כנקודת פתיחה גרועה".
"כולם נרטבים בסופה"
"התפקיד העיקרי של רואה החשבון הוא לספק את מידת האמון הנדרשת לקיומו של שוק הון פעיל. המשימות המוטלות על רואה החשבון בתקופות של אתגרים כלכליים הן מטבען מורכבות ובעלות משמעויות גדולות יותר. ההסתכלות כיום היא הרבה יותר רחבה וגלובלית מבעבר" - כך מגדיר רו"ח אבי ברגר את תפקידו של רואה החשבון המודרני, מודל 2012-2013.
לדברי רו"ח ברגר, האתגרים הניצבים בפני רואי החשבון כיום קשורים קשר ישיר למשבר העולמי. "בשונה ממשבר 2008, התחושה הרווחת היא שאנו חלק בלתי נפרד ממה שעובר על העולם, 'בסופה הזו כולם נרטבים'".
לדבריו, "יתרונו של המשק הישראלי הוא בהיותו משק מוטה-יצוא הידוע בגמישותו. הישראלים מפנימים מהר את המצב ומחפשים דרכים שיפצו על מקומות שבהם חווים ירידה".