גיבוש תקציב המדינה לשנת 2013 יוצא לדרך והמשימה הראשונה של אגף התקציבים באוצר היא הצגת תחזית צמיחה לשנה הבאה שממנה נגזרת תחזית הכנסות ממסים. זהו שלב קריטי בהכנת התקציב, אשר בפעם האחרונה שהתבצע, באוקטובר 2010 (עקב התקציב הדו-שנתי) כשל האוצר כישלון מוחץ וגרם לנזקים עצומים שהביאו, שנתיים מאורח יותר, לחבילה הפיסקאלית שאושרה השבוע בכנסת. בכל זאת, משהו חייב לכסות את ה"בור" שה"פספוס" הזה גרם ואת החשבון הגישה הממשלה לאזרחים בצורת של העלאת מסים.
לפי תחזיות האוצר ב-2010, הכנסות המדינה ממסים ל-2012 היו צפויות לעמוד על יותר מ-232 מיליארד שקל. בינואר 2012, עדכן האוצר את התחזית ל-221 מיליארד שקל (11 מיליארד שקל פחות) ובכירים באוצר מסרו היום (ה') ל"גלובס" כי הכנסות ממסים יגיעו השנה לכ-218-217 מיליארד שקל, קרי חריגה של כ-14 מיליארד שקל (כ-1.5% תמ''ג): המספר נשמע מוכר? אכן, בדיוק היקף חבילת המיסוי שאושרה ביום שני.
"הערכה אופטימית למדי"
כבר באוקטובר 2010, ערב הגשת תקציב לשנים 2012-2011, התריעו כל הכלכלנים הבכירים במשק כי התחזיות של אגף התקציבים, אז בראשותו של ד"ר אודי ניסן, היו מוגזמות ואף מופרכות.
"להערכתנו, צד ההכנסות, מבטא הערכה אופטימית למדי", כתבו אז כלכלני בנק לאומי, בהנהלתו של סמנכ''ל חטיבת כספים וכלכלה קובי הבר, לשעבר ממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר עד תחילת שנת 2008.
גם ד''ר מיכאל שראל, שצפוי להתמנות ביום ראשון הקרוב לכלכלן הראשי של האוצר, כתב אז כי "גם אם נסיים את שנת 2011 עם צמיחה של 3.8% בהתאם לתחזית האוצר שנראית קצת אופטימית, תחזית המסים נראית גבוהה מדי בהינתן רמת ההכנסות בשנה האחרונה (2010). "לכן", כתב אז שראל, "יש סיכוי רב שהגרעון בפועל יהיה גבוה מהיעד".
מי שהיה הכי מדויק היה יונתן כץ, כלכלן ראשי של לידר שוקי הון ורכז המאקרו באגף התקציבים לאחרונה. "תחזית גביית מסים אופטימית וצפויה חריגה ביעד הגירעון לכיוון 4% ואף יותר שכן. הסכמי שכר בסקטור הציבורי לא מתוקצבים בתקציב. איך מגיעים לגידול של 10%? קשה מאד להסביר", כתב כץ בסקירה פנימית וסיכם עם נבואה מפחידה שהיום נראית אמירה טריוויאלית: "שנת 2012 נראית עוד יותר בעייתית".
רק כדי לסבר את האוזן: לפי הערכות המעודכנות יותר של אגף החשכ''ל, הגרעון ב-2012 צפוי לעמוד על יותר מ-4.2% תמ''ג - גירעון כפול מהתכנון המקורי (רק 2% תמ''ג).
האתגר ב-2013: תחזית שמרנית
בינתיים, האטה מחריפה ותחזיות הצמיחה הולכות וצונחות. בנק פעולים ופסגות, שני המוסדות הפיננסים הגדולים בתחומם, כבר הורידו אותה ל-2.5% לעומת תחזית בנק ישראל שעומדת על 3.4% ותרד כבר בחודש הקרוב.
נזכיר כי לצורך הכנת תקציב, היקף הצמיחה חשוב אך יותר מזה - חשוב בהרכבה, קרי, האם מדובר בצמיחה "עתירת מסים" או "דלת מסים". הבעיה העיקרית היא כי בעת ההאטה, הצמיחה במשק גבוהה מהצמיחה בהכנסות שכן הצרכנים מפסיקים לרכוש מוצרי מותרות שהם עתירי מסים, מס חברות יורד כי הרווחים יורדים, פיטורים יוצאים לפועל ומכאן גם הירידה בהכנסות ממס הכנסה ליחידים (ניכויים).
זה האתגר הראשון של האוצר בתקציב 2013: להציב תחזית הכנסות סבירה ואמינה שעל בסיסה ייגזר תחזית גירעון. הדילמה לא פשוטה: כאמור, תחזית מופרזת תגרום להעלאת מסים כבר בשנה הבאה - שכן חייבים מקורות לממן את ההוצאה - אך תחזית שמרנית מדי, עלולה לגרום גם לקיצוצים קשים מעבר ל-12 מיליארד שקל שכבר חייבים, שכן הפער בין ההכנסות לבין ההוצאות (המכונה גירעון) לא יכול לעלות על 30 מיליארד שקל (כ-3% תמ''ג), יעד הגירעון שאושר בכנסת השבוע.
תחזית שמרנית מדי שתצביע בעקיפין על קיצוצים עזים מדי, יהפכו את יישום תקציב המדינה לשנת 2013 לבלתי אפשרי, ומכאן הדרך לבחירות היא קצרה מאוד. תחזית הכנסות מופרכת מדי יכולה גם להעיר את עיניהן של חברות הדירוג שלמרות שלא הורידו לישראל את דירוג האשראי, הן עוקבות אחריה מקרוב.
חברות הדירוג חייבות לראות שכל הצעדים עליהם הכריזה הממשלה אכן יוצאים לדרך. אכן זה יהיה האתגר הראשון, אבל רחוק מלהיות האחרון או המרכזי. הממשלה הזו, או שתבוא אחריה אחרי הבחירות (כך זה נראה כעת), עדיין תצטרך לקצץ כ-12 מיליארד שקל מהתקציב. לא ברור בכלל איך זה יקרה כאשר ראש הממשלה ושר האוצר התקשו לפני שבוע לקצץ 700 מיליון שקל, 5.83% מהקיצוץ הכולל הנדרש.