תשעים יום נשארו עד הבחירות לנשיאות, ותשבי יוסיף לתרץ קושיות ובעיות (ראשי התיבות הלא-היסטוריים של תיקו). אין טעם להסיק מסקנות מסקרי מעקב יומיים עם מדגמים בעייתיים; אין טעם להסיק מסקנות מסקרים של מצבי רוח.
אם אפשר להציע איזשהו סיכום ביניים לא מחייב, הנה נדמה לי שהוא יישמע בערך כך: מיט רומני חובט את ראשו בקיר, ברק אובמה מתגונן בהצלחה; בהיעדר מאורעות יוצאי דופן בשבועיים הבאים, הרבה יקום או ייפול על הכוריאוגרפיה של ועידות המפלגות - הרפובליקנית בין 27 ל-30 באוגוסט בפלורידה, והדמוקרטית בין 3 ל-6 בספטמבר בצפון קרוליינה. שלושת העימותים הטלוויזיוניים בין אובמה לרומני יתנהלו בין 3 ל-22 באוקטובר.
אינדקס הסקרים המצוטט ביותר (realclearpolitics.com) מעמיד עכשיו את יתרונו של אובמה על 3.9%. זה היתרון הגדול ביותר של הנשיא מאז אמצע אפריל, והוא מקרב אותו אל מחוץ לטעות הדגימה של רוב הסקרים (4%). שני סקרים תקופתיים, אחד של רויטרס ואחד של מרכז פיו (Pew), הראו בשבוע האחרון יתרון לאובמה של 6% עד 10%.
זה אומר שלפי שעה לא עלתה יפה תוכניתו של רומני להעמיד את הרקורד הכלכלי של הנשיא למשפט הבוחר. רומני גם לא הפיק כל תועלת נראית לעין ממסעו מעבר לים, אם כי צריך לחזור ולהטעים שמדיניות החוץ אינה עומדת במרכז תשומת הלב, לפחות לא לפי שעה.
"וושינגטון פוסט" ורשת הטלוויזיה אי.בי.סי פרסמו אתמול (ד') סקר, שחזר ואישר את "פער החיבה" בין הנשיא לבין הטוען לכהונתו. בעוד שאובמה נהנה מחיבתם של 53%, ו-43% אינם מחבבים, הנה רומני סובל מגרעון של 40% לעומת 49%.
בהיעדר הסברים משכנעים אחרים, נראה שפער החיבה הוא אחד ההסברים ליתרונו הזעיר של אובמה, כאשר כמעט כל הנסיבות הכלכליות היו צריכות להעדיף את מועמד האופוזיציה.
101 מול 71. מיליון. דולר
הסכומים הנאספים עכשיו למימון מערכת הבחירות הם פנומנליים. מה שמועמד אוסף בחודש יחיד היה מספיק למימון מערכת בחירות שלמה לפני עשר שנים. באיסוף כספים, לרומני יש יתרון משכנע. נתוני חודש יולי, אשר התפרסמו השבוע, הראו כי הרפובליקן אסף 101 מיליון דולר, 30 מיליון יותר מן הנשיא. זה היה פחות או יותר ההפרש גם ביוני.
לנתון הזה יש משמעות מיוחדת לנוכח הקצב המהיר שבו מתרוקנת הקופה במטה הבחירות של הנשיא. אנשי אובמה קיבלו החלטה אסטרטגית לקנות הרבה יותר זמן שידור בשלב מוקדם יחסית של המערכה, כדי לנסות ו"להגדיר" את רומני, כפי שאומרים בעגה המקצועית.
ההנחה היתה שרושם שלילי מוקדם לא יימחק. הסקר המצוטט למעלה כמו מאשר את ההנחה הזו. אבל הרפובליקנים ולווייניהם רק מתחילים עכשיו את הסתערותם על הנשיא.
מה בעצם התכלית? סקרים מראים באופן שיטתי שמספר המהססים מתמעט והולך, ורק 5% או פחות עדיין לא החליטו בעד מי יצביעו. אבל שינוי דעה היא רק אחת התעודות של תשדירי הבחירות. הם נועדו במידה רבה להזכיר לתומכים מן המניין מדוע עליהם להתייצב בקלפי. בענייני הצבעה, האמריקנים נוטים לעצלות ולאדישות. חוץ מזה, בארה"ב אין יום שבתון, והקלפיות נוטות להיסגר מוקדם. צריך מוטיבציה מיוחדת כדי להצביע, ותשדירי טלוויזיה מנסים לספק אותה.
היש לימין "כנף מעיל"?
השבוע היו כמה סיבובים מוקדמים, לא בבחירות לנשיאות, אלא בבחירות לקונגרס. שתי מדינות במערב התיכון של ארה"ב, מיזורי וקנזס, בחרו מועמדים לסנאט. בשתיהן, מועמדים ימניים נוקשים עשו חיל בין הרפובליקנים.
עלייתם היא חרב פיפיות בידי רומני. מצד אחד, התמודדותם מבטיחה נהירה של מצביעים ימניים אל הקלפי. חלק מן המצביעים האלה אולי לא היו טורחים להופיע, אילו רומני היה הסיבה היחידה. הואיל ויופיעו, חזקה עליהם שיצביעו בעד רומני, אם גם ללא התלהבות. ברוח הביטוי האמריקני, רומני יינשא על "כנף המעיל" (coattail) של המועמדים הרדיקליים.
מצד שני, נוכחותם של מועמדים כאלה תקל על הדמוקרטים לטעון שהמפלגה הרפובליקנית נפלה בידי קיצונים וקנאים, שניצחונם בנובמבר יסכן את הפרגמטיות המסורתית של הפוליטיקה האמריקנית, ויקשה עוד יותר על תהליך קבלת ההחלטות.
מוטב לזכור שבנובמבר ייבחר לא רק נשיא, אלא גם קונגרס חדש. בית הנבחרים נמצא כבר בידי הרפובליקנים, ואל נכון יוסיף להימצא בידיהם גם לאחר הבחירות. גורל הסנאט מוטל על כפות המאזניים. אחד המושבים הקריטיים נמצא במדינת מיזורי, ושם עשתה הסנאטורית הדמוקרטית תרגיל מעניין: היא התערבה במקדימות הרפובליקניות בניסיון לקדם את סיכויי בחירתו של המועמד הימני ביותר, כדי שתוכל להניף את דגל המתינות נגד הקיצונים. היא הצליחה, ואין זה מן הנמנע שזה יציל אותה ואת מפלגתה בנובמבר.
יהודים ליברליים וג'וש שמרני אחד
נתון מעניין בענייני יהודים בא השבוע ממכון גאלופ: על פי סקרי המעקב היומיים ביוני וביולי, 68% מן היהודים אומרים שיצביעו בעד אובמה ורק 25% - בעד רומני. זה שינוי קטן לרעת רומני מאז הסיכום הקודם, לפני חודשיים. אז הנשיא הוביל 64% לעומת 29%. הנתונים האלה חופפים כמעט לחלוטין את הנטיות המפלגתיות של היהודים בלי קשר לבחירות האלה. נראה איפוא שהיהודים אינם נוטשים את הדמוקרטים.
אין זאת אומרת שהרפובליקנים מוותרים. בפלורידה הם מקרינים תשדיר, המזכיר לבוחרים היהודיים, שהנשיא אובמה פסח על ישראל מאז שהושבע, ומטעים את תמיכתו של רומני בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
עוד עניין עם פוטנציאל מעניין: מועמד הרפובליקנים לסנאט במדינת אוהיו החשובה מאוד הוא ג'וש מאנדל (joshmandel.com), פוליטיקאי יהודי צעיר, בן 35, עם פני נער, שהוא כיום הממונה על תיק ההשקעות של אוהיו (160 מיליארד דולר). זו כהונה נבחרת. למאנדל יש דף אטרקטיבי של קורות חיים. הוא שירת בחיל הנחתים, ונשלח פעמיים לעיראק. שתי סבתותיו הן ניצולות שואה, ואת אשתו אילנה הוא נשא בירושלים, לפני ארבע שנים.
לפחות סקר אחד מראה, כי מאנדל מצמצם את הפער עם הסנאטור הדמוקרטי של אוהיו. היייתכן שהיהודי הצעיר מאוהיו ימשוך את רומני על "כנף מעילו"? בימין האמריקני מתפללים. מאמר בעמוד האדיטוריאלי של ה"וול סטריט ג'ורנל" השבוע שאל "האם היהודים יצביעו בעד יהודי שמרן?". היו מעט מאוד מקרים כאלה בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית. אם ג'וש יצליח יותר מרוב קודמיו, נכון לו עתיד פוליטי מעניין.
רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com