היסטוריה
מייקל פרד פלפס נולד ב-30 ביוני 1985, בטאוסון שבמרילנד, מצפון לבולטימור. יש לו שתי אחיות גדולות ממנו, הילארי וויטני, שהייתה חברה בנבחרת השחייה של ארה"ב באליפות העולם של שנת 1995. אמו היא מנהלת בית ספר ואביו היה שוטר. הוריו התגרשו ב-1994 ואמו, לדבריו, היא הדמות המשמעותית ביותר עבורו, "בזכות כל מה שעשתה בשבילי".
קריירה
פלפס החל לשחות בגיל 7, לאחר שאמו חיפשה משהו שישחרר את האנרגיה הרבה שלו. בגיל עשר כבר החזיק בשיא לאומי לקבוצת הגיל שלו, והחל להתאמן במועדון צפון בולטימור.
אולימפיאדה
בסידני 2000, בגיל 15, היה פלפס השחיין הצעיר ביותר שהצטרף לנבחרת השחייה הלאומית של ארה"ב זה 68 שנים - והגיע לגמר במשחה 200 מטר פרפר. האולימפיאדה הבאה, אתונה 2004, נראתה כבר אחרת לגמרי מבחינתו: הוא זכה בשש מדליות זהב ובשתי מדליות ארד. באולימפיאדת בייג'ין 2008 הדהים את העולם כשהציב לעצמו מטרה שאפתנית, לשבור את שיאו של מארק ספיץ מאולימפיאדת מינכן 1972 ולהשיג שמונה מדליות זהב - והוא אכן עשה זאת. השנה השיג בלונדון עוד שש מדליות - ארבע מזהב ושתיים מכסף, ובכך הפך לספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בכל הזמנים - 22 מדליות, מהן 18 מזהב. על שמו רשומים 39 שיאי עולם.
נאמנות
בוב באומן הוא המאמן של פלפס מאז היה בן 11. ב-2004 עבר באומן לאמן את נבחרת השחייה של אוניברסיטת מישיגן - ופלפס עבר לשם בעקבותיו. כשחזר באומן לבולטימור - פלפס חזר עמו.
באנג
תמונה של פלפס שפורסמה בפברואר 2009, ובה הוא נראה מעשן באנג שלא ברור איזה חומר נמצא בו, היא הדבר המרכזי שנקשר בשמו של פלפס בין שתי האולימפיאדות. בעקבות פרסום התמונה, הפסיקה חברת קלוג את חוזה החסות שלה עמו, והוא הושעה לשלושה חודשים מנבחרת השחייה של ארה"ב - דבר שספק אם היה מתרחש בשנה אולימפית. הוא התנצל באופן רשמי על התקרית.
פרנסה
שלא כמו ספורטאים בענפים אחרים, שחיינים אינם בולטים במיוחד בין אולימפיאדות, כך שמבחינה כלכלית, עליהם להרוויח כמה שיותר מההופעה הגדולה אחת לארבע שנים. בניגוד לטניס, למשל, בשחייה גם אין כסף גדול מפרסים, ובוודאי שלא ממשכורות. סכום הפרס בגביע העולם בשחייה עומד על 1,000 דולר בלבד לזוכה במדליית הזהב, 500 דולר למדליית כסף, ו-250 דולר למדליית ארד. מובילי הנבחרות יכולים בכל התחרויות יחד לזכות ב-100 אלף דולר מקסימום.
באולימפיאדה המצב טוב יותר: המשלחת האולימפית של ארה"ב הבטיחה לכל ספורטאי מענק של 25 אלף דולר לכל מדליית זהב, 15 אלף דולר למדליית כסף ועשרת אלפים דולר למדליית ארד. כלומר, פלפס ירוויח חצי מיליון דולר כמעט רק מהבונוסים מהמשלחת האולימפית.
על הכסף הזה פלפס צריך לשלם מס, ששיעורו עשוי להגיע עד 35%. השבוע כבר יצא סנטור רפובליקני מפלורידה, מרקו רוביו, בהצעת חוק שתגביל את גובה המס על כספי בונוס המדליות, "כדי שלא להעניש את הספורטאים על הצלחתם", כדבריו.
חסויות
הכסף הגדול מגיע מחסויות. בין הספונסרים של פלפס נמצאים רשת הכריכים Subway, רשת המלונות הילטון, חברת השעונים אומגה, חברת האשראי ויזה (שאף הנפיקה לכבוד האולימפיאדה מהדורה של כרטיסי אשראי עם תמונתו), פרוקטר אנד גמבל, שהפרסומת המעצבנת שלה בכיכובו של פלפס משודרת בארץ ובעוד 200 מדינות, וחברת ספידו. ספידו, אגב, הבטיחה לפלפס בונוס של מיליון דולר אם ישיג את שמונה מדליות הזהב בבייג'ין - ובבונוס הזה השתמש פלפס להקים קרן צדקה משלו.
הסוכן של פלפס, פיטר קרלייל, הצהיר לפני ארבע שנים כי פלפס יוכל להרוויח 100 מיליון דולר מחסויות בלבד, ועל פי הערכות שונות, החסויות הניבו לו 5-7 מיליון דולר לשנה מאז בייג'ין. פלפס אמנם הודיע כי יפרוש משחייה מקצועית בתום האולימפיאדה, אולם בסוכנות שלו כבר עמלים לסגור את החוזים גם אחרי פרישתו מהשחייה.
צניעות
יש מי שסבורים שהצניעות היחסית של ענף השחייה דווקא מועילה לו. "יש נקודת איזון עדינה בין האפשרות להרוויח מספיק כסף ולמשוך ספורטאים, ומצד שני שלא יהיה יותר מדי כסף מעורב בזה כדי שלא ייצא שהם ירדפו אחר הכסף על חשבון האימונים", אמר ל-ESPN מאמן נבחרת השחייה של ארה"ב, צ'אק וויגלוס. "המטרה האולטימטיבית היא הופעה באולימפיאדה והכול פועל לקראת זה".
השורה התחתונה
עם כל הכבוד לחסויות, לפרסים ולפרסומות, פלפס אפילו לא מתקרב לרשימת הספורטאים העשירים שפרסם השבוע המגזין "פורבס". בראש הרשימה של "פורבס" עומדים המתאגרף פלויד מייוותר, שהרוויח השנה 85 מיליון דולר, המתאגרף מני פקיאו (62 מיליון דולר) וטייגר וודס (59.4 מיליון דולר). גם רוג'ר פדרר מופיע גבוה ברשימה - הוא הרוויח מאז יולי שעבר 54.3 מיליון דולר. פלפס, לעומת זאת, הרוויח בשנה החולפת 7 מיליון דולר בלבד.
אחת הסיבות לכך היא תקנה שמגבילה את יכולתו למקסם את ההכנסות בשנה אולימפית. על פי תקנות הוועד האולימפי, אם לשחיין או לספורטאי אחר יש ספונסר פרטי שאינו נותן חסות רשמי של הוועד האולימפי, הוא אינו יכול לקדם אותו בתקופה מסוימת לפני אולימפיאדה, במהלכה ואחריה - דווקא כשהוא סוף סוף במרכז ההתעניינות העולמית. למשל, חברת הביגוד Under Armour היא ספונסרית של פלפס, אבל דווקא בתקופת האולימיפאדה היה עליה להסיר את תמונתו מהאתר שלה. החברה נאלצה לבלוע צפרדע נוספת: בכל ההופעות של פלפס על הפודיום, הוא הופיע בבגדים ובנעליים של המתחרה נייק, נותנת חסות רשמית של האולימפיאדה. זו הסיבה לכך שרבות מהספונסריות שלו, למשל ויזה ופרוקטר אנד גמבל, הן גם נותנות חסות רשמיות של האולימפיאדה - לאחרות זה פשוט פחות משתלם.
לאלו שבכל זאת בוחרות בו זה עשוי להשתלם מאוד לקראת משחקי ריו 2016 - אם פלפס יעמוד בדיבורו ויפרוש משחייה, הוא יוכל לקדם אותן כאוות נפשו ונפשן, ועדיין תעמוד לזכותו העובדה שהוא הספורטאי האולימפי הכי מעוטר.
