בקיץ שעבר התייצב השר להגנת העורף, מתן וילנאי, לפני ראשי החברות הגדולות במשק ופירט את תחזיותיו, לעת מלחמה שתתרגש על ישראל ב-3 חזיתות. הן קודרות, מפחידות ומחייבות מענה שיבוא בצורה של היערכות מוקדמת. המלחמה הבאה, כך לפי וילנאי, תתאפיין בירי מסיבי של מאות טילים ביום לעבר העורף הישראלי, חלקם יישאו ראשי נפץ במשקל של חצי טונה כל אחד; אינטרסים ישראליים-כלכליים, כמו אסדות הגז הטבעי בים התיכון ומתקנים אסטרטגיים רגישים - יועמדו על הכוונת של חיזבאללה ושל סוריה; הלחימה תימשך לפחות חודש, שבמהלכו ייתכן מחסור חמור בשמן, כי אספקת פולי הסויה תשובש.
וילנאי, שבימים אלה מסיים את תפקידו במשרד להגנת העורף כדי לכהן בתפקיד השגריר הישראלי בסין, הותיר רושם עז על התעשיינים המובילים במשק. אחרי התדרוך המבהיל שנתן, הוא הסביר ל"גלובס" שלא התכוון להפחיד, זו המציאות שהיא מפחידה. חרף כל אלה הוא קרא לראשי התעשיות להיערך כבר אז, עוד בשגרה, למען פעילות תקינה בעת חירום, ולא להיעלם מן המפה בהגיע מטח הטילים הראשון.
המפגש של וילנאי עם התעשיינים היה ראשון מסוגו, מאז התקיימו בינו ובין אנשיו לבין נציגי החברות עוד כמה תדריכים במטרה להדק את הקשר בין המערכת הכלכלית לבין המשרד להגנת העורף ומשרד הביטחון. המפעלים שולבו בתרגיל העורף מהשנה שעברה, "נקודת מפנה 5".
מבחינת גופי הביטחון רצוי למצוא את הדרך שתאפשר להפעיל גם את הבורסה ברחוב אחד העם - גם בימים של מלחמה. מערכת הביטחון רוצה שהמשק ידע ויהיה מסוגל לתפקד בצורה סבירה גם כשהאזעקות ייללו בחוצות הערים וכשהדי הפיצוצים ירעידו את הארץ: מישהו כאן יצטרך לייצר לחם; לזקק נפט; לנהל את אספקת חומרי הגלם הבסיסיים שישמשו את התעשיות החיוניות; לתת שירותים בסיסיים לציבור; צריך להפעיל את הבנקים, למלא את המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. הרשימה עוד ארוכה.
גם בת"א לא יישבו בבתי קפה
עבור ישראל זאת לא תהיה המלחמה הראשונה, ובכל זאת, היא תהיה שונה כי היא תתקיים בעורף, בהיקף ובעצימות שיחייבו את המערכת הכלכלית להיערך: לא עוד ימים שחיילים נלחמים באויב בצפון ובבתי הקפה בתל אביב בוחשים במקיאטו.
בכירים בהתאחדות התעשיינים אומרים כי בשנה האחרונה משהו התעורר בחברות התעשייתיות, שמשקיעות בהיערכות לקראת תרחיש הבלהות: הקשר בין התעשיינים - בייחוד בין ההתאחדות שהיא הארגון היציג שלהם - לבין מערכת הביטחון התהדק.
"אנחנו מקווים שכל ההיערכות הזאת תהיה בסופו של דבר לשווא ושאף אחד לא יצטרך לממש אותה הלכה למעשה, אבל על כל צרה שלא תבוא, אנחנו מביאים בחשבון תרחיש של לחימה ובו בעת נצטרך לפעול כשורה", אמר גורם בכיר שמקורב לנושא. "התאחדות התעשיינים תפתח בעת הצורך חדר מצב שינהל את כל הפניות של תעשיינים וחברות בעניינים השונים ויהיה גורם מקשר עם משרד הביטחון, המשרד להגנת העורף ופיקוד העורף. בכל מקרה, לתעשייה תהיה כתובת בימים של משבר ביטחוני".
ההיערכות של החברות התעשייתיות הגדולות לשעת חירום כוללת בין השאר הגברת יכולות התיאום עם רשויות מקומיות שבתחומן הן פועלות, כמו גם יחידות המשטרה וגופי ההצלה השונים. כל מפעל או גוף פיננסי נדרשו כבר בעבר בידי המשרד להגנת העורף לגבש לעצמם רשימה סדורה של עובדים חיוניים שיוזנקו לעבודה גם בשעת חירום. על-פי התוכנית של המשרד להגנת העורף, עובדים אלה יקבלו פטור ממילואים. עובדים אחרים שלא מתגייסים למילואים אך לא הוגדרו בידי מעסיקיהם 'חיוניים' - יתנדבו בעתות הלחימה ברשות המקומית הרלוונטית. כל ארגון, כך לפי דרישות שהעלה המשרד להגנת העורף מהתעשיינים, ידאג למנות מטעמו 'נאמן הגנה' פנימי, שיהיה אמון על גיבוש נהלים יסודיים על הפעלת העובדים והדרכתם בחירום.
להגן על מתקנים אסטרטגיים
על-פי הערכות של גורמי ביטחון, לא רק אסדות הגז הטבעי בים התיכון יהיו כתובת למתקפה בעת לחימה: ברחבי הארץ פזורים עוד מפעלים ומתקנים רבים שנחשבים אסטרטגיים ורגישים, שבחלקם מאוחסנים חומרים מסוכנים שפגיעת טיל או רקטה בהם, עלולה להסב אסון סביבתי שיפגע בשלומם של רבים. במקרה זה בולט מכל האמוניה שבמפרץ חיפה, המשמש את חברת חיפה כימיקלים. בטיחות המפעל שנויה במחלוקת, בין השאר על רקע התרעות של המשרד להגנת הסביבה ולפיהן המכל אינו מוגן דיו, לעומת עמדת פיקוד העורף שלפיה המכל מוגן באופן שיש בו כדי להניח את הדעת.